תוצאות חיפוש

"היא עושה לי דווקא. כל מה שאני מציע - היא אומרת לא". "אני שואל אותה מה את רוצה ללבוש? היא עומדת שעה לפני הארון ובסוף לא מחליפה בגדים". "הוא לא מוכן לעשות מה שאני מבקשת, כלום". "מה אתה רוצה לאכול? מה שאת רוצה הוא עונה, ואז מה שאני מגישה עושה לי פרצוף ולא אוכל". בני משפחה מטפלים רבים עסוקים בניסיונות לשכנע ולשדל אדם עם דמנציה/ אלצהיימר לבצע פעולות ומטלות יום יומיות. ההתמודדות הזו מתישה, מתסכלת, מעצבנת ואף מייאשת. זה לא חייב להיות כך .   המפתח לשינוי התמודדות זו טמון בהתאמת אופי התקשורת של המטפל/ת עם האדם עם דמנציה/ אלצהיימר. דבקות בדפוסי התקשורת שהשתמשנו בהן בעבר עשוי לטרפד השגת שיתוף פעולה. דמנציה/ אלצהיימר דורש מהמטפלים להתאים את דפוסי התקשורת ליכולות של האדם עם הדמנציה/ אלצהיימר, ואלו משתנים לאורך זמן. אם התקשורת עם האדם עם דמנציה/ אלצהיימר מתסכלת אתכם, מומלץ לאמץ ולסגל את עקרונות התקשורת המתאימים להלן. אני מאמינה בהצעות מה כן  ולא רק מה לא. לכן, תחילה מה לא לעשות ובהמשך – מה כן לעשות. אל תעשה: אל תתווכחו, אל תתעמתו:  עימות או ויכוח עם אדם עם דמנציה זה כמו לשחות נגד הזרם בנהר באמצע שיטפון – זה מתיש ולא ממש מתקדמים בכיוון הרצוי. אין מנצחים בוויכוחים בדמנציה/ אלצהיימר. כדאי שנימנע מכך.   אל תבדקו את הזיכרון שלהם, אל תשאלו "זוכר/ת...?" לא. הם לא זוכרים. זו הבעיה הבסיסית: ליקוי בזיכרון. האם אנחנו אוהבים שמישהו שואל אותנו שאלות שברור שאנחנו לא יודעים? לא ממש. אדם עם דמנציה/ אלצהיימר שנשאל שאלות הבודקות את הזיכרון שלו חווה תסכול, בושה, עצב, אכזבה, השפלה, דכדוך.... ולא - זה לא משמר/ משפר את היכולות או את הזיכרון שלו. איתגור מסוג זה רק מביא לתגובות שליליות והרגשה רעה. עדיף להימנע משאלות כאלו. אל תשאלו רצף של שאלות: לפעמים, בהיסח הדעת, אנחנו "יורים" כמה שאלות אחת אחרי השנייה כדי לקצר זמנים או לבירור מעמיק של נושא שמטריד אותנו: "איפה היית כל כך הרבה זמן? הבאת את מה שביקשתי מהחנות? מה עוד קנית?". לאדם עם דמנציה/ / זה עלול להרגיש כהתקפה מילולית. הוא מתקשה לקלוט ולהבין את הנאמר וזה יוצר עומס קוגניטיבי. לא נתפלא אם ישיב בתוקפנות מילולית, שמשקפת את ההרגשה שלו.   אל תזכירו להם שיש להם בעיה בזיכרון תופעה שכיחה בדמנציה היא הליקוי הקוגניטיבי אנוזאגנוזיה , שמשמעו ליקוי במודעות עצמית, היעדר תובנה עצמית. האדם עם דמנציה/ אלצהיימר באמת  איננו מודע לקשייו. לא נזכיר לו שיש לו מחלה/ ליקוי/ בעיה/ אבחנה. מי שלא מרגיש שיש לו בעיה, יתקשה להסכים עם מידע זה ממישהו אחר, קרוב ככל שיהיה. במקרה הטוב, תגרמו לדכדוך ועצב. במקרה הגרוע, תעוררו התנגדות, כעס, תוקפנות, חשדנות וערעור היחסים ביניכם. ובהמשך לעיקרון זה:   אל תתקנו או תצביעו על טעויות שלהם בדמנציה/ אלצהיימר אין חינוך, לא יהיה לימוד והפנמה מטעויות לטובת הפעם הבאה. תיקון טעות עלולה לגרום להרגשה של כישלון, תסכול, בושה. בדמנציה שכיחה התופעה של קונפבולציות , שמשמעה סיפורים שהאדם עם דמנציה/ אלצהיימר מספר ומשוכנע בהיותם נכונים וצודקים, גם כשאין בכך שמץ של אמת או היגיון, לדעתנו. ההנחה היא שיש פיסת מידע בראשו המהווה קצה חוט של סיפור עבורו, ובשל הליקוי בזיכרון הוא מתקשה לשלוף את המידע הנלווה והמוח משלים את הסיפור עם כל פיסת מידע אחרת זמינה, מוזרה ככל שתהיה...   תעשה: תדברו במשפטים קצרים וברורים:  היכולת של אדם עם דמנציה /אלצהיימר לייצר משפטים מובנים לסביבה הולכת ונשחקת כל הזמן. כאשר נפגעת היכולת לייצר שפה – במקביל נפגעת היכולת להבין  שפה. כשאנחנו מדברים במשפטים ארוכים עם חיבורים רבים ומוסרים הרבה מידע, האדם עם הדמנציה/ אלצהיימר עלול להתקשות לעקוב וירגיש מוצף. זה עשוי להיראות לנו כאטימות או התעלמות. "אמור מעט, עשה הרבה", אמרו חז"ל - צודקים.   תקבלו על עצמכם אחריות ואשמה, גם אם לא עשיתם דבר שגוי. "אני מצטער/ת" – זה הביטוי המאפשר ביותר. מאפשר לאדם עם הדמנציה/ אלצהיימר להרגיש בסדר . להרגיש שלא  הוא  הבעיה. לקיחת אחריות ואשמה על עצמנו יוצרת מרחב בטוח עבור האדם עם דמנציה/ אלצהיימר ומשחררת אותו מעמדת ההתגוננות וההצטדקות. רק אז אפשר להתקדם.   תשאלו שאלות עם 2 אפשרויות  בתוך השאלה: אנחנו מאד רוצים לתת לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר להרגיש שיש לו אפשרות לבחור. הטעות הנפוצה היא שממשיכים כבעבר בשאלה המתחילה ב"מה?":  מה לאכול, מה לעשות, למה ללבוש... לאדם שבהגדרה מתקשה לשלוף מהזיכרון, שאלה המתחילה ב"מה" היא מאתגרת במיוחד. לכן, לא פעם ניתקל בסירוב לעשות, לאכול, ללבוש... אכן חשוב שנשתף את האדם עם דמנציה/ אלצהיימר ונציע בחירה. נעשה זאת על ידי הצגת 2 אפשרויות בחירה בשאלה עצמה:  לא : מה את רוצה לאכול? כן:  את רוצה לאכול ____ או _____?    תתנו ה-ר-ב-ה זמן להבין מה שאמרתם כאמור, בדמנציה/ אלצהיימר יש שינוי ביכולת הבנה של שפה. האדם עם דמנציה/ אלצהיימר זקוק להרבה (הרבה!) יותר זמן לקלוט ולהבין את מה שנאמר, לנסח ולבטא מענה/ תשובה. לפעמים נדרשת אפילו דקה ויותר לקבלת תשובה לשאלה. האטת הקצב שלנו ומתן זמן ממושך (זה מרגיש כל כך לא נוח!) מגדילה משמעותית את הפוטנציאל להמשיך בדו שיח. תשתמשו בשפת גוף:   ככל שהיכולת להבין שפה מדוברת נשחקת ו מצטמצמת בדמנציה/ אלצהיימר בשל התקדמות המחלה, האדם נסמך יותר ויותר על תקשורת לא מילולית כדי להבין. טון הדיבור, הבעת הפנים ותנועות הידיים הן מידע חיוני להבין את המסר שאני מנסה לשדר. שימוש בכל אלה באופן מכוון מגביר את הפוטנציאל שאכן המסר שלי ייקלט באופן מתאים.   טיפ כללי לתקשורת: מחמאות – והרבה! קל מאד לעבור את המסע הטיפולי מבלי לומר דברים טובים וחיוביים לעצמנו וליקירנו. טיפול עלול להיות כה אינטנסיבי ועמוס שפשוט לא שמים לב וכל יום עובר כמו הקודם, ואנחנו לא אומרים משהו טוב, משהו חיובי, משהו אוהב. כדאי להיות מכוונים לומר משהו טוב לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר ול עצמנו . זה במיוחד נכון בין בני זוג, אך בוודאי תקף לכל סוגי היחסים. מומלץ להתאמץ לעשות את זה, גם אם אתם פחות מנלהבים. זה לא חייב להיות משהו מדהים או מרטיט לבבות. מספיק לומר: אני נהנה לשתות קפה איתך, החולצה הזו ממש יפה לך, איזה חיוך מקסים יש לך, אני כל כך אוהבת את הצחוק שלך. הכלל היחידי הוא לומר משהו חיובי ונעים. גם אם היחסים שלכם לא נפלאים באופן שגרתי. מה שטוב בתרגיל הזה הוא שתתחילו לשים לב לדברים טובים במהלך היום. וכל המרבה הרי זה משובח! ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות! תדברו איתי, ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. בוודאי יעניין אותך גם: שוב פעם אותו הסיפור בדמנציה/ אלצהיימר הסחת דעת בדמנציה/ אלצהיימר שינויים בראייה ותפיסה חזותית בדמנציה/ אלצהיימר

ביום שני ב-7 בבוקר במחלקת תשושי נפש לפתע הופיעה משפחה לא מוכרת לצוות. הניה, איזידור ובתם קלרה (השמות בדויים) נכנסו, התיישבו בפינת הישיבה ליד תחנת האחיות ואמרו שלא זזים עד שיגיע המנהל. הצוות במחלקה, שהיה עסוק בכל פעולות הבוקר של רחצה/ הלבשה וכד' של הדיירים לא ידע מיהם, הציע קפה והמשיך בעבודתו. לאחר זמן ממושך הגיע המנהל. התברר שהם כלל לא קבעו פגישה, אלא פשוט הגיעו. ולמה הגיעו כך פתאום? כי בלילה איזידור (החי עם דמנציה) יצא בלילה מהבית. הניה התעוררה ומצאה שהדלת פתוחה ויצאה לחפש אותו, תוך כדי שהיא מזעיקה את קלרה. לאחר כשעתיים הן מצאו אותו יושב על ספסל ליד בית כנסת כמעט קילומטר מהבית. לדבריו הוא מחכה לתחילת התפילה (בשעה 4:00 בבוקר). האירוע טלטל אותן כל כך עד שהן החליטו שבבוקר הן מביאות אותו לבית אבות, ולא יוצאות איתו הביתה. אמנם האירוע הזה קרה לפני כמה שנים במחלקה שבה עבדתי, אך סיפורים כאלה תוכלו לשמוע מצוותים במחלקות ברחבי הארץ. הליכתו של אדם עם דמנציה/ אלצהיימר לאיבוד, ביום או בלילה, זה אחד החששות והדאגות המשמעותיות ביותר של בני משפחה מטפלים. לצערנו, אחת לתקופה יש בחדשות ידיעה על חיפוש אחר נעדר עם דמנציה/ אלצהיימר או מציאתם ללא רוח חיים. מהי שוטטות בדמנציה/ אלצהיימר? בדמנציה/ אלצהיימר לעתים האדם מתהלך הלוך ושוב ללא מטרה או יעד ברור. לעתים אדם עם דמנציה/ אלצהיימר יתהלך במשך זמן רב, אף עד כדי תשישות, אפילו אם יש קשיים בניידות. 3 מתוך 4 אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר יחוו תופעה של שוטטות בשלב כלשהו. השוטטות יכולה להופיע ביום או בלילה. הדאגה המרכזית בעניין היא החשש שייצאו מחוץ לבית, יהיו חשופים למגוון סכנות ולא יידעו לשוב. שוטטות במזג אוויר המאפיין את הקיץ בישראל חושף את אדם בפני סכנת התייבשות או מכת חום תוך פרק זמן קצר (בפרט בקרב זקנים שבאופן טבעי חלים שינויים במנגנוני ויסות חום של הגוף). גם בחורף מזג האויר מהווה סכנה ממשית, בפרט בימים של גשם, בהקשר של שמירה על חום גוף מתאים. כמו כן, שוטטות עלולה להביא את האדם למקומות מסוכנים, כגון אתרי בנייה, חוף הים ועוד. מה מביא לשוטטות בדמנציה/ אלצהיימר? ייתכנו מספר גורמים המביאים לשוטטות בדמנציה/ אלצהיימר. ראשית כדאי לחשוב האם אלו גורמים סביבתיים או גופניים, לדוגמה: חם או קר מדי במקום שבו נמצאים. יותר מדי רעש או יותר מדי אור כך שמסנוור. רעבים או צמאים ומחפשים מזון או שתייה. מחפשים את השירותים. כאבי מפרקים שתנועתיות מקלה עליהם. סביבה חדשה ולא מוכרת. לחלופין, יש מגוון גורמים אחרים, חלקם רגשיים וחלקם קשורים לחוויה של האדם עם דמנציה/ אלצהיימר שהוא "חי" בתקופת זמן אחרת: המשך הרגלים מהעבר – אנשים שנהגו לערוך הליכות ארוכות דחף "ללכת לעבודה": שכיח בפרט בקרב גברים, גם אם הם פרשו מהעבודה לפני שנים רבות מחפשים אחר מישהו. לדוגמה, לעתים קרובות נשים מחפשות את ילדיהן הקטנים מחפשים אחר ההורים שלהם, שנפטרו מזמן ביטוי חיצוני לאי שקט פנימי: הפעלה של השרירים היא אמצעי לשחרר אנרגיה רבה שמצטברת בפנים שעמום. כן, גם אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר משתעממים וזקוקים לגרייה מתאימה לפעמים שוטטות מופיעה על רקע השפעת טיפול תרופתי (גם תרופות הניתנות למחלות רקע אחרות יכולות להביא לכך). איך אפשר להתמודד עם שוטטות? כדאי לערוך מעקב מתי ובאלו נסיבות מופיעה השוטטות. לפעמים ניתן לזהות מצבים או שעות מסוימות שהתופעה מופיעה בהן, ולפיכך נציע פתרונות. לדוגמה, אישה שניסתה לצאת מהבית כל יום בשעה 12. מעקב רשום העלה שהיא גרה ליד בית ספר, וכאשר צלצול ההפסקה היה פועל, זה היה עבורה סימן שהיא צריכה לאסוף את הבנות שלה מבית הספר ולכן ניסתה לצאת. הפתרון: המטפלת החלה להשמיע מוזיקה בבית עשר דקות לפני השעה 12 כדי למסך את הצלצול, והאישה לא ניסתה ללכת לבנותיה עוד. לא להשאיר באופן גלוי חפצים שמעוררים רצון לצאת: מפתחות של האוטו, תיק, סל קניות, ז'קט וכד'. לצאת עם האדם עם דמנציה/ אלצהיימר להליכה בחוץ מדי יום (בהתאם למזג האויר). אם אי אפשר לטייל בחוץ, אולי ללכת בקניון סגור. אפילו פעמיים ביום. לארגן הפעלות הדורשות תנועות גדולות והפעלה פיזית: קיפול כביסה, טאטוא, ניגוב אבק, שיוף עץ, לסדר את המיטה, לסדר ארונות ועוד. יש הצעות נוספות בפלייליסט זה בערוץ יוטיוב שלי. הכי חשוב – לא לצפות או להציע שיישבו בשקט לראות טלוויזיה. ואם חייבים טלוויזיה - תוכנית להתעמלות שעושים ביחד או משהו דומה. כיצד אפשר להתאים את הסביבה הפיזית לצמצום שוטטות ויציאה לא מבוקרת מהבית? ההצעות להלן רלוונטיות לדלת הכניסה לבית ולדלתות לחדרים שאתם לא מעוניינים שייכנסו לתוכם: שלטים על דלתות חדרים כדי שניתן יהיה לזהות את החדר (מילה + תמונה) למצבים שמנסים לספק צורך גופני כגון שימוש בשירותים או חיפוש אחר מזון. שלט "עצור" על הדלת. שלט על הדלת המסמן שזו דלת לשירותים של המגדר האחר. רוב האנשים נמנעים מפתיחת דלת שתוביל אותם לשירותים שאינם מיועדים למגדר שלהם. הדגמה בסרטון זה (חלק ראשון של הסרטון). שטיחון שחור בסמוך לדלת: חלק מהאנשים חווים שינויים בתפיסת עומק ועשויים לחשוב שהשטיחון השחור הוא למעשה "חור" שחור ולהימנע מדריכה בנקודה זו. הסוואה של הדלת באמצעות טפט צבעוני או תמונה של נוף. טכניקה זו משמשת מחלקות רבות בבתי אבות בהצלחה. בבית בקהילה ייתכן וזה ייראה בתחילה כמעשה תמוה, אבל יכול להיות יעיל לאורך זמן. הוספת מנעול ידני (מהסוג הישן של שרשרת או בריח שצריך להניע במסילה). חשוב להציב בגובה שונה מהרגיל – גבוה יותר או נמוך יותר. מה בנוגע לשימוש בטכנולוגיה? (אין לראות בציון האמצעים כהמלצה על מכשיר או חברה מסוימת, אלא הכרות כללית עם המגוון.) מניעה או ניטור יציאה מהבית: מנעולי דלת אלקטרוניים המחייבים קוד או תנועה מסוימת כדי שהדלת תיפתח אזעקה עם חיישנים המשמיעה קולות אזהרה כאשר הדלת נפתחת לא רק הייטק: לשים פעמונים על הדלת כך שישמיעו צלצול/ רעש כאשר היא נפתחת ניטור מחוץ לבית: יש כיום מספר פתרונות טכנולוגיים למעקב אחר אנשים מחוץ לבית. לכל אמצעי יש יתרונות וחסרונות ויש צורך בהתאמה אישית לפי המצב. תשימו לב שפתרונות המחייבים טעינה של האמצעי מוגבלים ביעילותם עבור אנשים שמתגוררים בגפם, וספק שיזכרו לטעון את האמצעי באופן עקבי. במצב זה תידרש מעורבות של מטפל/ בן משפחה שיטעינו את האמצעי הטכנולוגי. השיקול המרכזי בבחירת אמצעי לניטור מחוץ לבית צריך להיות הפוטנציאל שהאדם עם דמנציה/ אלצהיימר יישא איתו את האמצעי. רוב האנשים בגילי (50+) כבר מחוברים מאד לטלפון הנייד ומייד חשים בהיעדרו, אבל הדבר אינו בהכרח נכון לאנשים שהם כיום בני 65+. זהו הרגל יחסית חדש, ואלו בדיוק ההרגלים שנשכחים תחילה בדמנציה/ אלצהיימר.... אמצעים טכנולוגיים שעשויים להיות רלוונטיים: אפליקציות קיימות בטלפון – צריך להתקין על הטלפון הנייד של האדם עם דמנציה/ אלצהיימר ולהתחבר. לדוגמה, find my kids או find my friends וכד'. שעון עם GPS. באתר "עזרים" יש כתבה המפרטת שיקולים בבחירת שעון מסוג זה. צ'יפ לאיתור: למי יוצא באופן קבוע עם תיק, ניתן לשים בתיק. לחלופין, אפשר להשחיל על שרוכים של נעליים (ולדאוג שזה זוג הנעליים היחידי שאפשר להשתמש). במצב שאדם עם דמנציה/ אלצהיימר יצא מהבית ונעדר, חשוב להתקשר למשטרה במהרה ולא להתמהמה. בשונה מטיפול במצבי נעדרים אחרים, כאשר ידוע שהאדם עם דמנציה/ אלצהיימר, המשטרה מייד מתחילה בחיפושים. אני אישית מכירה כמה משפחות שנקלעו למצב זה, ונעשתה עבודת חיפוש ראויה ע"י המשטרה שהביאה לתוצאות טובות, כלומר איתרו את הנעדר במהרה. ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה/ אלצהיימר, לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי, ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. אולי יעניין אותך גם: שינה ודמנציה/ אלצהיימר עיצוב הסביבה הביתית לדמנציה/ אלצהיימר מדוע אדם עם דמנציה מבקש "ללכת הביתה"

אחד הנושאים המטרידים אנשים מזדקנים זה החשש לאבד את יכולות קוגניטיביות. באנגלית נהוג לכנות רגעים של שיכחה או אובדן קשב רגעי בכינוי "Senior moments", כלומר "רגע של זיקנה". ככל שעולה הגיל הכרונולוגי החשש מפגיעה ביכולות קוגניטיביות הוא המשמעותי יותר. ישנם שינויים רבים שהם נורמטיביים ואין לצורך להיבהל מהם. ככל שעולה הגיל הכרונולוגי יש האטה ביכולת הלמידה והאדם זקוק למספר חזרות רב יותר. לחשוב על זה כנורמטיבי צריך לעודד להתמיד ברכישת מיומנות שימוש בטכנולוגיה חדשנית, גם במקרה שיש צורך במספר רב יחסית של חזרות. לא כל אדם מעל גיל 70 סובל מבעיות קוגניטיביות. פעם נהגו לכנות את השינויים הקוגניטיביים בזיקנה כ"סניליות". מונח זה עבר מן העולם, וידוע שאנשים שסובלים מ"סניליות", למעשה סובלים מדמנציה/ אלצהיימר, שהיא מחלה. מהם הסימנים שצריכים להדליק לנו נורה אדומה לדמנציה/ אלצהיימר? תקין: שוכחים לעתים שמות/מלים ונזכרים תוך מספר דקות באופן עצמאי. ממה לדאוג: אם שוכחים את אותו המידע שוב ושוב, וזקוקים לעזרה חיצונית כדי להיזכר. תקין: דעתכם מוסחת בקלות. ממה לדאוג: לא קולטים מידע שנמסר מספר פעמים תוך פרק זמן קצר. תקין: מתקשים להתמצא במקום חדש. ממה לדאוג: אם מתקשים להתמצא במקום מוכר. תקין: מתקשים בביצוע פעולה חדשה. ממה לדאוג: אם מתקשים לבצע פעולות מוכרות וידועות. תקין: לפעמים מחליפים בין מלים דומות בהגייתן או מלים נרדפות. ממה לדאוג: אם מתקשים ביצירת מלים מוכרות, סיקול אותיות, החלפת מלים, תיאור חפצים/אנשים/מקומות ללא שימוש במילה מתאימה תקין: מאבדים חפצים ומצליחים למצוא אותם לאחר זמן. ממה לדאוג: אם מאבדים חפצים ולא מצליחים לשחזר את מהלך האירועים שהביאו לאבידה. תקין: עייפיים ממחויבויות חברתיות. ממה לדאוג: אם מתנתקים מחברה כדי להימנע ממצבים מביכים. תקין: אומרים שאתם קצת נוקשים בחשיבה. ממה לדאוג: אם יש יותר שינויי מצב רוח, חשדנות, תוקפנות, אפתיה, פסיביות בהשוואה לעבר. תקין: מסוגלים לתפקד ולהמשיך פעילויות מהעבר. ממה לדאוג: קושי לבצע משימות שביצעו בעבר. תקין: מסוגלים להצביע על אירועים ספציפיים שהיה לכם קושי בזיכרון. ממה לדאוג: אם לא זוכרים אירועים ספציפיים שהיו קשיי זיכרון, והאנשים מסביב יכולים לתאר מספר אירועים כאלה. תקין: מסוגלים לשיפוט טוב במצבים שונים, אם כי לפעמים טועים. ממה לדאוג: אם יש בעיה בשיפוט הפוגעת בתפקוד: לבוש לא הולם, התנהגות חברתית בעייתית וכדומה. לא כל קושי קוגניטיבי זה דמנציה/ אלצהיימר. צריך לברר. אם אתם מוטרדים - תפנו לאיש מקצוע. מוטב מוקדם מאשר מאוחר. ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. לקריאה מעניינת נוספת : הקשר בין ירידה בשמיעה ובעיות קוגניציה ירידה קוגניטיבית קלה: מהי ומה אפשר לעשות זה דמנציה/ אלצהיימר, מה עושים עכשיו

מה?? למה את לוחשת שוב?!! מי היה מאמין שאדם עם ירידה בשמיעה ממתין כעשר שנים בממוצע בין קבלת האבחנה ועד שמתחיל להשתמש במכשיר שמיעה!? אני יודעת שזה נכון. גם במשפחה שלי זה קרה. ומה ששכנע בסופו של דבר את הזקן שלי ללכת להיבדק היה ממצאי מחקרים שהראיתי לו על ההשפעה של ירידה בשמיעה על הקוגניציה. ירידה בשמיעה אינה רק בעיה של טלוויזיה בעוצמה גבוהה מדי או צעקות בזמן שיחה. יכולת קוגניטיבית של אנשים עם ירידה בשמיעה יורדת ב- 30-40% יותר מהר בהשוואה לאנשים עם שמיעה תקינה. ירידה בשמיעה קשורה גם ללחץ מוגבר, מצבי רוח ירודים, אשפוז מוגבר וסיכון מוגבר לנפילות. אי אפשר לראות ירידה בשמיעה, כך שאתם עשויים לחשוב ההתנהגות המשונה של הזקן קשורה לחוסר עניין, בלבול או שינויים באישיות. לפעמים מבלבלים בין ירידה בשמיעה ובין דמנציה/ אלצהיימר. 1 מכל 3 זקנים סובל מירידה שמיעה, גם אם אינו מודע לכך. זו הבעיה השלישית בשכיחותה בקרב אנשים מעל 65, אחרי דלקת פרקים ומחלות לב. 80% מהזקנים עם ירידה בשמיעה אינם פונים לקבלת עזרה! רוב האנשים דוחים זאת עד שאינם יכולים לתקשר עוד גם בתנאים אידיאליים לקיום שיחה. למה ירידה בשמיעה קשורה לדמנציה/ אלצהיימר? מקובל שיש 3 הסברים אפשריים: 1. עומס קוגניטיבי: המוח כל הזמן מנסה להתמודד עם צלילים וקולות שקשה לשמוע, רוב האנרגיה שלו מופנית לפיענוח קולות וצלילים ואין די אנרגיה לפעולות זיכרון וחשיבה. 2. ניוון המוח: פגיעה בשמיעה עלולה להביא לניוון מהיר יותר של תאי עצב באזורי המוח האחראיים לעיבוד מידע שמיעתי. אזורים אלו קשורים גם לזיכרון ולעיבוד מידע תחושתי. 3. בדידות וניתוק חברתי: אנשים עם קושי בשמיעה נוטים להמעיט בקשרים חברתיים, כיוון שנמאס להם לבקש שיחזרו שוב ושוב על משפטים, שלא מבינים בדיחות, שאנשים מדברים מהר כל כך ועוד סיבות מסוג זה. מחקרים רבים מצאו שצמצום השתתפות חברתית פעילה ובדידות הם גורמי סיכון לדמנציה. שורה תחתונה: תשימו לב אם חל שינוי בשמיעה של יקירכם ותשתדלו להביא אותם לבדיקה בהקדם. טיפול מוקדם ונכון עשוי לצמצם את הסיכון לדמנציה/ אלצהיימר, לשמור על איכות חיים טובה ויכולת תפקודית גבוהה. ותזכרו - זה שאין מה תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. מאמר בעניין גם באתר עמותת עמדא בקישור זה . בוודאי יעניין אותך גם: סימנים לבעיות קוגניטיביות: ממה ומתי לדאוג פלסטיות המוח ירידה קוגניטיבית קלה: מהי ומה אפשר לעשות

ניצן היא חברה ותיקה ואשת מקצוע מצוינת לשיקום נוירולוגי. שמחים לארח פוסט שלה אצלנו בבלוג: 10 דגשים חשובים על גמישות המוח ופלסטיות המוח (neuroplasticity) המושג "פלסטיות מוחית" (Neuroplasticity) מתייחס ליכולת המוח להשתנות. הפלסטיות הזו מאפשרת למוח שלנו ללמוד דברים חדשים מהרגע שאנו יוצאים לאויר העולם ועד מותנו. היכולת הפלסטית של המוח גם מאפשרת לו להחלים לאחר פגיעה, ליצור קשרים חדשים (סינפסות) בין תאי עצב (נוירונים) ולהתאים עצמו למצבים חדשים. במהלך טיפול באנשים אחרי פגיעה נוירולוגית (מוחית), יש לנצל את הפלסטיות ע"י תרגול והתנסויות אינטנסיביות, חוזרות וחיוביות, כדי לחזק את הנתיבים המתחדשים במוח וכך לשחזר ולשקם תפקודים שנפגעו. עקרונות חשובים למיצוי פלסטיות המוח: 1 . המיומנויות שאנו לא משתמשים בהן, הולכות ונחלשות - use it or lose it 2. המיומנויות שאנו מתאמנים בהן, הולכות ומשתפרות - use it and improve it 3 . עקרון הספציפיות: יש לתרגל את המיומנות הקשורה בדיוק למטלה אותה אנו רוצים לשפר. 4. עקרון החזרתיות: יש לתרגל את המטלה שוב ושוב לאחר שהצלחנו בביצועה כדי לגרום לשינוי מוחי. 5. עקרון האינטנסיביות: לזרות רבות בזמן קצר הן חיוניות ליצירת קשרים חדשים במוח. 6. עקרון הזמן: יכולת הפלסטיות היא תהליך בעל חזון בעל חלון הזדמנויות הנפתח למיומנויות שונות בזמנים שונים. 7. עקרון המשמעות: כדי ליצור שינוי מוחי יש לתרגל מיומנויות בעלות משמעות, חשיבות או רלוונטיות עבורנו. 8. עקרון הגיל: מוח צעיר נוטה לשינוי מהיר יותר מאשר מוח זקן, אך השיפור אפשרי בכל גיל. 9. עקרון ההעברה: תרגול של מיומנויות מסוימות יכול לגרום לשיפור במיומנויות דומות. 10. עקרון ההתערבות: למידת מיומנות "בדרך קלה", תגרום לקושי בלמידת הדרך הנכונה. תזכרו, אין פתרונות קסם מהירים, ואין פתרון אחד המתאים לכולם! הדרך לשיקום מוצלח - הצבת מטרות משמעותיות ותרגולן החוזר בהנחיית איש מקצוע מנוסה נכתב ע"י גב' ניצן הרטל, מרפאה בעיסוק (MSc OT), מומחית בשיקום נוירולוגי, מנהלת המרכז הקליני השיקומי. בוודאי יעניין אותך גם: מה הקשר בין ירידה בשמיעה לבעיות קוגניטיביות? סימנים לבעיות קוגניטיביות: ממה ומתי לדאוג ירידה קוגניטיבית קלה - מהי ומה אפשר לעשות

בימים אלו אנו נדרשים לעסוק בהשלכות הרגשיות, נפשיות, התנהגותיות ותפקודיות של המלחמה שהחלה ב-7.10.23. אמנם ישראל היא מדינה למודת מלחמות, אבל החוויות המטלטלות בשנתיים האחרונות הגבירו את השיח הציבורי בעניין השפעה של טראומה על בריאות הנפש של כולנו. החדשות הטובות הן שרובנו נתאושש, נתגבר, נתחזק. אבל, יש בינינו לא מעט שהחוויות והשפעתן תלווינה אותם עוד שנים רבות. השאלה מה הקשר בין PTSD, תסמונת דחק פוסט-טראומטית, על תסמיניה המורכבים, לדמנציה/ אלצהיימר עולה לעיתים בימים אלו. המידע בנושא נאסף ברובו בארצות הברית. ההתמודדות ארוכת השנים שם עם מי שהיו חיילים במלחמות בשנות ה-60 וה-70 וכיום בתקופת הזיקנה, מאפשרים מחקר ואיסוף מידע בעניין. חשוב לציין שהמידע להלן מתייחס לתסמונת דחק פוסט-טראומטית מכל סוג, לא רק ליוצאי צבא/ מלחמה, אלא כל מי שחווה טראומה שהותירה אותו במצב מורכב זה. בתקווה שנלמד מניסיונם של אחרים, כך שנטפל ונשקם את כל מי שזקוק לכך בעקבות המלחמה האחרונה. מהו הקשר בין PTSD לדמנציה/ אלצהיימר? מחקרים מראים ש- PTSD מהווה גורם סיכון משמעותי כשלעצמו להתפתחות דמנציה/ אלצהיימר. אנשים הסובלים מ-PTSD נמצאים בסיכון מוגבר של כ-61% להתפתחות תסמונת נוירו-דגנרטיבית, כדוגמת דמנציה/ אלצהיימר. במחקרים על יוצאי מלחמה בארצות הברית, נמצא שיוצאי מלחמה עם  PTSD היו בסיכון כמעט כפול לפתח דמנציה/ אלצהיימר בהשוואה ליוצאי מלחמה ללא PTSD. באופן לכאורה פרדוקסלי, הסיכון באוכלוסייה הכללית גבוה יותר מאשר בקרב יוצאי צבא/ מלחמה! ייתכן שזה בגלל שיוצאי צבא/ מלחמה מודעים יותר ומזוהים יותר כאוכלוסייה פגיעה ל-PTSD, ולכן מקבלים יותר טיפול. נתון זה מצביע על כך שטיפול ל-PTSD עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה/ אלצהיימר. לקח מעשי לישראל לאחר מלחמת "חרבות ברזל": להתייחס ולטפל בכל מי שחווה טראומה , כולל: מפונים מביתם, שורדי נובה, נפגעי טילים, כולם כולם. מה השכיחות של PTSD בקרב אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר? שכיחות ה-PTSD בקרב אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר נע בין 4.7% ל-7.8%. שכיחות זו של PTSD גבוהה משמעותית מהשכיחות באוכלוסייה הכללית. מה הרקע הביולוגי לקשר בין PTSD להתפתחות דמנציה/ אלצהיימר? מספר מסלולים נוירו-ביולוגיים עשויים להסביר את הקשר: נזק להיפוקמפוס: הפחתת נפח ההיפוקמפוס עלולה לפגוע בלמידה ובזיכרון. הפעלה כרונית של מסלולי לחץ: תסמיני ה-PTSD כמו ערנות יתר וחזרה על חוויית האירוע הטראומטי עלולים להפעיל באופן מתמיד מסלולים פיזיולוגיים הקשורים לאיום ולחץ. ההימנעות וההסתגרות מהחיים היומיומיים והחברתיים ב-PTSD עלולים להוביל לירידה בגירוי הקוגניטיבי ובכך להפחית את הרזרבה והעמידות הקוגניטיבית. דלקת כרונית: מחקרים הראו כי PTSD קשורה לשינויים חיסוניים מעוררי דלקת. האם יש הבדל בין גברים לנשים? כן, קיימים הבדל משמעותי. גברים עם PTSD בסיכון מוגבר של 96% להתפתחות דמנציה/ אלצהיימר. לנשים עם PTSD הסיכון המוגבר עומד על כ-60%. מהם התסמינים המוקדמים שיש לשים לב אליהם? תסמינים קוגניטיביים: דאגות סובייקטיביות לגבי יכולת קוגניטיבית (Subjective Cognitive Concerns - SCC), כלומר תלונות אישיות של האדם עצמו על בעיות זיכרון או חשיבה, שעוד לא מורגשות על ידי האנשים בסביבתו. חומרת תסמיני ה-PTSD קשורה במיוחד לשינויים וקשיים סובייקטיביים בזיכרון ובקשב. תסמינים התנהגותיים: שינויים בזיכרון, חשיבה, מצב רוח או התנהגות העלולים להחמיר עם הזמן, כגון: חרדה, דיכאון, חשדנות, הזיות, כעס ותוקפנות. דיסוציאציה (ניתוק) כמנגנון התמודדות: אנשים שחוו טראומה לא מטופלת נוטים "לנתק" מהסביבה, מה שעלול לפגוע בתפקוד קוגניטיבי. האם יש קשר בין PTSD לסוגים ספציפיים של דמנציה? כן. דמנציה פרונטו-טמפורלית (FTD) לסוגיה השונים בעלת קשר חזק ל-PTSD בהשוואה לסוגי דמנציה אחרים. באופן כללי, PTSD נמצא קשור לכל סוגי הדמנציה, כולל אלצהיימר וסיכון מוגבר לדמנציה וסקולרית. האם טיפול ב-PTSD יכול להפחית את הסיכון לדמנציה/ אלצהיימר? נראה שכן, אך נדרש מחקר נוסף. טיפול ב-PTSD כנראה חשוב מאוד לא רק להקלה בתסמיני ה-PTSD, אלא גם למניעה אפשרית של דמנציה/ אלצהיימר. אלו טיפולים יעילים לאנשים עם PTSD ודמנציה/ אלצהיימר? הטיפולים המתאימים כוללים: EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) טכניקה טיפולית מיוחדת שהוכחה כיעילה באנשים שעברו טראומה רגשית. הנחת היסוד היא שטראומה מונעת מהמוח לעבד מידע באופן רגיל, מה שגורם לאירועים "להיתקע" במרכז עיבוד המידע של המוח. בטיפול משתמשים בתנועות עיניים או גירוי אחר של שני צידי המוח כדי להסיר את המטענים הרגשיים של זיכרונות "תקועים" אלו. טיפול EMDR מתואר במחקרים רבים והציג תוצאות חיוביות. טיפול תרופתי: תרופות נוגדות דיכאון עשויות להיות יעילות בטיפול ב-PTSD, אך לא בהכרח יותר מפסיכותרפיה ממוקדות-טראומה. מה ניתן לעשות למניעת התפתחות דמנציה/ אלצהיימר אצל אדם המוכר כסובל מ-PTSD? ראשית, חשוב לזהות ולטפל ב-PTSD כדי למנוע מהלך כרוני, דיכאון נלווה, נטיות אובדניות, וההשלכות הבריאותיות המזיקות של לחץ כרוני. זיהוי מוקדם: חשוב לזהות אנשים בסיכון לירידה קוגניטיבית עם היסטוריה משפחתית, פגיעת ראש טראומטית, מחלת כלי דם מוחית, דאגות סובייקטיביות לגבי זיכרון וכדומה. יש לעקוב אחריהם באופן הדוק עם הערכה קוגניטיבית תקופתית. התערבויות מונעות: גישה מניעתית כוללת: הפחתת לחץ, תרפיות גוף-נפש, שיפור שינה, פעילות גופנית, ואימון קוגניטיבי. כל אלה יכולים לשפר את ה-PTSD ולמנוע ירידה קוגניטיבית עתידית. טיפול מוקדם: הבנה וטיפול בהשפעות ארוכות הטווח של טראומה יכולים לעזור לאנשים לפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר מאשר דיסוציאציה, ועשויים להפחית את הסיכון לירידה קוגניטיבית עתידית. מה ההשפעה של דיכאון הנלווה ל - PTSD? קיים סיכון כפול לדמנציה/אלצהיימר באנשים עם  PTSD + דיכאון. דיכאון נלווה בקרב אנשים עם PTSD הוא מאוד שכיח, עם הערכות של שכיחות משותפת הנעות בין 30% ל-50%. אנשים עם PTSD + דיכאון בסיכון כפול לדמנציה/ אלצהיימר בהשוואה לאנשים ללא PTSD וללא דיכאון. על כן, החשיבות של זיהוי וטיפול גם ב-PTSD וגם בדיכאון כדי להפחית את הסיכון לדמנציה/ אלצהיימר. מה ההשפעה של גורמי סיכון נוספים? פגיעת ראש טראומטית (TBI):   פגיעת ראש בינונית עד חמורה מגבירה את הסיכון לדמנציה/ אלצהיימר, אף למשך שנים לאחר פגיעת הראש. גורמי אורח חיים:  הפרעות שינה, תגובות דלקתיות של המערכת החיסונית, רזרבה קוגניטיבית מופחתת, ומחלות מטבוליות או וסקולריות עשויים לתרום לקשר בין PTSD לדמנציה/ אלצהיימר. צריך לעקוב אחר אנשים עם PTSD לאורך זמן. השפעות ה-PTSD הן ארוכות טווח, גם אם נראה כי חלף. נדרשים מחקרים נוספים כדי להבין את הגורמים התורמים והמנגנונים הבסיסיים של הקשר בין PTSD לדמנציה/ אלצהיימר. זה יאפשר פיתוח המלצות ספציפיות לגבי הערכות סקר, אבחון וטיפול באנשים עם PTSD, ועשוי להפחית את הסיכון לפיתוח דמנציה/ אלצהיימר לטווח הארוך. מתי חשוב לפנות לאבחון? ברגע שמבחינים בשינויים בחשיבה או בזיכרון - יש לפנות לרופא. לסיכום: המחקר המודרני מצביע בבירור על קשר משמעותי בין PTSD לבין סיכון מוגבר לדמנציה/ אלצהיימר. הקשר הזה מדגיש את החשיבות של: זיהוי מוקדם וטיפול ב-PTSD: לא רק להקלה בתסמינים הנוכחיים אלא גם למניעה השפעות ארוכות טווח על יכולות קוגניטיביות מעקב קפדני אחר אנשים עם PTSD, במיוחד כשהם מזדקנים טיפול מקיף הכולל התייחסות לדיכאון נלווה וגורמי סיכון נוספים מודעות לתסמינים המוקדמים והפנייה מוקדמת לאבחון מקצועי ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה, אלא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. בטח יעניין אותך גם: ירידה קוגניטיבית קלה - מהי ומה אפשר לעשות מהם סוגי הדמנציה? סימנים לבעיות קוגניטיביות – ממה ומתי לדאוג

בכנס עמדא ספטמבר 2025 נתבקשתי להציג חידושים ועדכונים בעולם הדמנציה/ אלצהיימר בהקשרים לא תרופתיים או רפואיים. בחרתי להציג מגוון פיתוחים וטכנולוגיים ולא – טכנולוגיים מרחבי העולם, פרויקטים או מיזמים שאני עוקבת אחריהם בעניין, חלקם כבר בשימוש וחלקם בשלבי של מחקר. חשבתי שיעניין גם אתכם. זיהוי מוקדם של שינוי קוגניטיבי: picture from https://www.cognivue.com/ מאמצים ניכרים מושקעים כיום בזיהוי ואיתור מוקדם ככל האפשר של שינויים קוגניטיביים מתוך הבנה והנחה שהתערבות שתתחיל מוקדם תשפיע יותר על האטת תסמיני דמנציה/ אלצהיימר. כמו כן, התרופות שאושרו לשימוש בשנים האחרונות מיועדות ויעילות בשלב הטרום אלצהיימר. המכשיר הזה מיועד לאבחן מוקדם של שינויים קוגניטיביים קלים ולזהות מצב של MCI - ירידה קוגניטיבית קלה. זו ערכה לביצוע מבחנים קוגניטיביים שהאדם מבצע בעצמו מול המכשיר ומקבל מידע על יכולתו בנוגע למספר תפקודים: זיכרון, קשב, הבחנה בין אובייקטים והתמצאות מרחבית. ההערכה קלה לביצוע ולמעשה אינה מצריכה התערבות או תיווך של איש מקצוע, אלא נעשית באופן ישיר: האדם מפעיל את המכשיר (מעין ידית מעוגלת) בביצוע המשימות הקוגניטיביות המוצגות לפניו. אפשר לבצע את ההערכה במסגרות שונות ולא רק בקליניקה של מומחה. המכשיר נייד, והטכנולוגיה קיבלה אישור מה-FDA. ההערכה נמשכת כ-10 דקות ומתקבל דוח מפורט וקל להבנה. קל לבצע מעקב אישי ולזהות שינויים לאורך זמן. לאור זאת, יש מגוון מסגרות בארה"ב המציעות את ההערכה כבונוס לשירות הרגיל שלהם. לדוגמה, מכונים להתאמת מכשירי שמיעה (הקשר בין ירידה בשמיעה וידירה קוגניטיבית ידוע מזה זמן) מציעים ללקוחות לבצע את ההערכה במסגרת תהליך התאמת מכשיר שמיעה. כך גם רופאי משפחה ורופאים מומחים אחרים, רוקחים ועוד. ביצוע ההערכה לאורך זמן מאפשר זיהוי תהליך ואיתור מוקדם של שינויים ביכולת קוגניטיבית. למידע נוסף - https://www.cognivue.com/ תרגום בין שפות בזמן אמת picture from https://badger.global/ דמנציה/ אלצהיימר משפיעה לרעה על היכולת של האדם להבין שפה מדוברת. לעיתים קרובות בנוסף לקושי הקוגניטיבי נלווה קושי בשמיעה (גם עם מכשיר שמיעה) או פערים בשפה, כפי שקורה עם עובדי הסיעוד מחו"ל בישראל. התג הזה משתמש בבינה מלאכותית לתרגם ולהציג את מה שנאמר על האנשים השותפים בדו שיח באופן שיקל עליהם להבין זאת. ניתן לתרגם לשפה של השותף לשיחה + המילים מופיעות כתובת על התג. אפליקציה מלווה את התג כך שאפשר להגדיר מה השפה שיש לתרגם ולאיזו שפה לתרגם. הוספת המילים הכתובת מאפשרת להתגבר על בקושי בשמיעה או בהבנת מבטא מסוים. מתאים גם לשיחות עם כבדי שמיעה ובמצבים של שימוש במסכות, לדוגמה אדם הנמצא בבידוד רפואי. למידע נוסף -    https://badger.global/ טיפול באמצעות גלי גמא picture from https://www.cognitotx.com/ פיתוח טיפולי שהוצג לאחרונה בכנס ה-AAIC בטורונטו (כנס אגודת אלצהיימר האמריקאית, הכנס הגדול ביותר בעולם בנושא דמנציה/ אלצהיימר). המטרה של הטיפול היא לעודד פעילות עצבית, קוגניציה ושימור אזורי מוח שונים בקרב אנשים עם מחלת אלצהיימר. זאת באמצעות השפעה על גלי המוח, באופן ספציפי גלי גמא. המחקר המתמשך במכשיר זה מציג האטה משמעותית בקרב משתתפים ללא תופעות לוואי. טיפול הנעשה בבית מדי ים למשך שעה. החברה ממשיכה לשלב הבא של המחקר הקליני ומתכוננים לקבלת אישור ה-FDA  כאמצעי טיפול בשנים הקרובות. למידע נוסף - https://www.cognitotx.com/ הגנה כספית על האדם עם דמנציה/ אלצהיימר ומשפחתו תיאור מקרה מהחיים (שמות בדויים): משפחתה של דורית הכירה שנים את חיבתה לקניית בגדים, נעליים וקוסמטיקה. מספר חודשים לאחר שאובחנה בדמנציה/ אלצהיימר גילו שהיא מדי שבוע מבקרת בחנויות בכיכר המדינה, שם כנראה קלטו ששיקול דעתה כבר אינו כבעבר ו"חגגו" עליה. קניות מרובות של מגפיים, קרמים ותיקים באותן החנויות הגיעו לעשרות אלפי שקלים. תחיה, הבת שלה, הלכה לחנויות הללו כדי לבקש שלא ימכרו עוד סחורה לדורית. לתדהמתה, השיבו לה המוכרות שאם דורית רוצה לקנות 4 מגפיים ו-3 תיקים, אז זה הכסף שלה ושתעשה מה שהיא רוצה. בלית ברירה תחיה לקחה מדורית את כרטיסי האשראי תוך כדי מריבה גדולה וכעסים שנמשכו עוד זמן רב. לעתים קרובות (בעיקר בהתחלה) האדם עם  דמנציה/ אלצהיימר עלול להוציא כספים באופן לא מבוקר, למשוך כסף שוב ושוב מכספומט, לבצע עסקאות באשראי בחנויות או "לתרום" לגופים מפוקפקים. בישראל לרוב המשפחה תצטרך להחרים את כרטיס האשראי או לנסות להיעזר בכרטיס דביט, שניתן להגביל את סכום ההוצאה היומי. באנגליה לקחו את העניין צעד קדימה - כרטיס אשראי רגיל שאפשר לקבוע מהם בתי העסק שבהם ניתן לבצע עסקאות. זהו פתרון מצוין לצמצום הסיכון "ליפול בפח" ולרמאויות ברשת או בבתי עסק שונים, ובכך להימנע ממצב שהאדם עם דמנציה/ אלצהיימר מבזבז כספים באופן לא מושכל. הכרטיס נראה ו"מרגיש" סטנדרטי, וההגבלות נעשות ברקע על ידי המטפל/ת העיקרי/ת. למידע נוסף -   https://www.sibstar.co.uk/   סוכריות למניעת התייבשות ושמירה על הידרציה פיתוח של נכד שהיה מוטרד שסבתא שלו אינה שותה מספיק מים. הוא יצר את המוצר הזה הנראה כמו בונבוניירה מושכת עניין ומעוררת רצון לטעום מהמגש. ה"סוכריות" מורכבות מנוזל שהוא 95% מים, ללא סוכר, מועשר בוויטמינים ואלקטרוליטים, שמכניסים לפה ונהנים. ה"סוכריות" הן מוצקות עם מרקם רך ולעיס המתאים גם לאנשים ללא שיניים או עם שינויים בלעיסה ובליעה. משווק כיום בבריטניה, קנדה וארה"ב. למידע נוסף -     https://www.jellydrops.com/ איתור אדם עם דמנציה/ אלצהיימר משוטט ביפן מדבקות עם קוד לאיתור אדם עם דמנציה/ אלצהיימר משוטט או שהלך לאיבוד. לעתים אדם עם דמנציה/ אלצהיימר יוצא מביתו מבלי ליטול איתו טלפון נייד או שעון איתור. עלול להיווצר מצב שמחד לא יידע איך לחזור לביתו, ומאידך לא תהיה דרך לאתר אותו. כמענה לבעיה זו פיתחה חברה זו מדבקות עם קוד זיהוי שמדבקים לציפורניים של האדם עם דמנציה/ אלצהיימר בידיים או בכפות הרגליים. המידע במדבקה מקשר לגורם טיפולי מתאים. כך יוכלו גם אנשים שאינם מכירים את האדם המשוטט לברר למי לפנות כדי לסייע לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר. המדבקה בגודל 1*1 ס"מ וניתנת לשימוש גם אם חלקה אינו נראה באופן ברור ומשמשת למשך כשבועיים. למידע נוסף -   https://orangelinks.co.jp/en/ גרביים לזיהוי מוקדם של שינוי רגשי picture from https://milbotix.com/ גרביים "חכמות"  - גרביים שמשולב בהם חיישן המנטר שינויים פיזיולוגיים ויכול להתריע על שינוי במצב רוח וברגש. החיישן מקבל מידע מהגוף על מגוון מדדים הקשורים להפעלת מערכת העצבים האוטונומית (תגובות בריחה – מאבק) כגון הזעה, דופק שינויים בדופק, טמפרטורה של העור ועוד. המידע מועבר לאפליקציה המשתמשת בבינה מלאכותית לזיהוי אותות מוקדמים למצוקה רגשית. בהתאם למידע המתקבל, המטפלים יכולים לזהות בשלב מוקדם מצוקה ולהיענות לצורך של האדם עם דמנציה/ אלצהיימר. זיהוי מוקדם של צורך ושינויים רגשיים יכול לצמצם מצבים של "תגובות קטסטרופליות" ועימותים בהתנהלות היום יומית. השימוש בגרביים מרגיש טבעי ומתאים לאדם ומצמצם את הסיכוי שיסיר את אמצעי הניטור בכוונה או בשל חוסר נוחות, כפי שקורה עם צמידים או שעונים על היד. החיישן ניתן להסרה בזמן כיבוס הגרביים. למידע נוסף - https://milbotix.com/   בינה מלאכותית שהיא "חברה" פרויקט במעבדת fEEL מאוניברסיטת ניו סאות' וולס באוסטרליה, שפיתחה דמויות של בינה מלאכותית המיועדים לארח חברה ולתמוך באנשים עם דמנציה/ אלצהיימר. הדמויות שנוצרו בבינה מלאכותית מנהלות שיחות עם האדם עם דמנציה/ אלצהיימר, מתעניינות בחוויות שלהם בהווה ובעבר, מגיבות לתוכן שהם מעלים, מציעות איך להתמודד עם קשיים ובאופן כללי מהוות אוזן קשבת ואמפתית. עד כה היו תגובות חיוביות מאנשים עם דמנציה/ אלצהיימר, שמתייחסים לדמות כאילו היתה אדם הנוכח איתם בחדר, עד כדי לבקש מהדמות להביא להם כוס תה (כמו שקורה בסרטון להלן) . שילוב טכנולוגיה זו יכול להקל על מטפלים בבית או במחלקה במענה לצורך של אדם עם דמנציה/ אלצהיימר שלא להיות לבד ובניהול שיחות חזרתיות.   בנוסף לכל אלו יש עוד המון (המון!) פיתוחים והמצאות המיועדות לאיתור וזיהוי מוקדם, טיפול אל תרופתי, ניהול טיפול, מענה לבדידות, ניטור מרחוק ומגוון צרכים של אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר והמטפלים בהם. לצד ההתקדמות בהיבט הרפואי משאבים מניכרים מושקעים בטיפול ובתמיכה באדם עם דמנציה ומשפחתו. יש לנו למה לצפות בעתיד. אבל, קודם בציפייה ובתקווה לחזרת כל החטופים והחיילים בשלום ובמהרה. ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי, ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.

חושבים שאתם מכירים דמנציה/אלצהיימר? מזמינה אתכם לחידון קצר של נכון/ לא נכון לשאלות שכיחות בעניין. תקראו השאלות, תזכרו מה עניתם לכל שאלה, ואז תמשיכו לקרוא ולגלות אם צדקתם ואת ההסבר הנלווה. החידון: השימוש בטכנולוגיה מנוון את המוח ומגביר את הסיכום לדמנציה/ אלצהיימר. ייתכן שיש לאדם דמנציה ועם הזמן זה הופך לאלצהיימר. רמות גבוהות של אלומיניום בגוף גורמות לאלצהיימר. אפשר שיהיה במוח יותר מסוג אחד של דמנציה. דמנציה/ אלצהיימר כיום מתפשטת יותר מבעבר. בעולם הרפואה מכירים כיום יותר מ-20 סוגים של דמנציה. תרגול קוגניטיבי או "חדר כושר למוח" מעכב התקדמות של דמנציה/ אלצהיימר, גם לאחר אבחון רשמי. ליקוי בזיכרון זה לא תמיד התסמין הראשון לירידה קוגניטיבית. תשובות והסברים: השימוש בטכנולוגיה מנוון את המוח ומגביר את הסיכוי לדמנציה/ אלצהיימר . לא נכון. מחקר שפורסם באפריל 2025 מצא ששימוש בטכנולוגיה קשור לסיכון נמוך יותר של 42% לירידה קוגניטיבית ושיעורים מופחתים של ירידה קוגניטיבית תלוית זמן. ממצאים אלו מתייחסים לאנשים מבוגרים ולא לילדים. אבל – לא כל זמן המסך זהה. איכות מול כמות זה מה שחשוב. השפעות שליליות של זמן מסך מוגזם נמצאו בקרב אנשים מבוגרים שצפו בטלוויזיה חמש שעות או יותר ביום. הם היו בסיכון מוגבר לפתח מחלות הקשורות למוח כמו דמנציה, שבץ או פרקינסון. ייתכן שיש לאדם דמנציה ועם הזמן זה הופך לאלצהיימר או "הוא נכנס עם דמנציה ויצא עם אלצהיימר". לא נכון. מי שיש לו אלצהיימר – יש לו סוג של דמנציה. זהו הסוג השכיח ביותר מכל סוגי הדמנציה. לפחות 60% מהמקרים של דמנציה בעולם הם מסוג אלצהיימר. רמות גבוהות של אלומיניום בגוף גורמות לאלצהיימר . לא נכון. מחקרים עדכניים מצאו שחשיפה רגילה של בני אדם לאלומיניום איננה גורמת להתפתחות דמנציה/ אלצהיימר. אמנם יש רמות גבוהות יותר של אלומיניום בנוזל מערכת העצבים המרכזית של אנשים שאובחנו עם דמנציה/ אלצהיימר, אבל כיום סבורים שזו תוצאה של המחלה ולא סיבה להופעתה. תימוכין לכך נמצא גם במחקרים על אוכלוסיות פגיעות במיוחד להשפעות אלומיניום, כגון אנשים עם בעיות בתפקודי כליה, שלא נמצא אצלם שכיחות מוגברת של מחלת אלצהיימר. האמונה שאלומיניום גורם לדמנציה/ אלצהיימר הופיעה מ-1965, אז נמצא במרקה שהזרקת אלומיניום למוחות של ארנבים במעבדה יצרה צברים של חלבונים הנראים דומים לצברים הפתולוגיים המופיעים גם במחלת אלצהיימר. אבל, בהמשך התגלה שהצברים הללו במוחות הארנבים שונים ביולוגית מהצברים במוחות של אנשים שאובחנו עם אלצהיימר. אפשר שיהיה במוח יותר מסוג אחד של דמנציה . נכון. דמנציה מעורבת, כלומר המערבת שני סוגים או יותר של דמנציה שכיחה יותר עם העלייה גיל הכרונולוגי. לרוב, דמנציה מעורבת כוללת דמנציה מסוג מסוים ובנוסף דמנציה על רקע שינויים בכלי הדם במוח(דמנציה וסקולרית), כחלק מהשינויים בכלי הדם בכל הגוף המתרחשים עם העלייה בגיל.   דמנציה/ אלצהיימר כיום מתפשטת יותר מבעבר. עובדה: יש יותר ויותר אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר היום ממה שהיה שלפני 30 שנה. נכון ולא נכון. נכון: יש יותר ויותר אנשים המאובחנים עם דמנציה כיום בעולם. מה הרקע לכך? תוחלת החיים העולה (בפרט בעולם המתפתח) מכיוון שגיל כרונולוגי הוא גורם סיכון #1 לדמנציה לסוגיה. יותר אנשים חיים עד גיל זקן יותר = יותר אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר. במקביל, עם התקדמות הרפואה המודרנית חלה התקדמות משמעותית ביכולת לזהות ולאבחן דמנציה לסוגיה = יותר אנשים מאובחנים בדמנציה/ אלצהיימר. לא נכון: האחוז היחסי של אנשים מאובחנים עם דמנציה/ אלצהיימר מתוך כלל בני 65+ נמצא דווקא במגמת ירידה! (בעולם המפותח) לדוגמה, בארצות הברית אחוז בני 65+ עם דמנציה/ אלצהיימר בשנת 2000 היה 12.2% מהאמריקאים. בשנת 2016 עמד נתון זה על 8.5%. בעולם הרפואה מכירים כיום יותר מ-20 סוגים של דמנציה . נכון. הסוגים המוכרים והשכיחים הם :  מחלת אלצהיימר דמנציה וסקולרית דמנציה עם גופיפי לואי, כולל דמנציה על רקע מחלת פרקינסון דמנציה פרונטו-טמפורלית דמנציה משנית למצב בריאותי אחר: על רקע צריכת אלכוהול מוגזמת, NPH, עגבת, מחלת וילסון ועוד. חשוב לפנות להערכה ואבחון כאשר יש שינויים קוגניטיביים משמעותיים משום שחלק לא מבוטל מהמצבים הרפואיים שמחקים דמנציה או מופיעים כבלבול ניתנים לטיפול וחזרה ליכולת קודמת. לדוגמה, ליקוי בתפקוד בלוטת התריס, דום נשימה בשינה, תרופות, תת תזונה ועוד. תרגול קוגניטיבי או "חדר כושר למוח" מעכב התקדמות של דמנציה/ אלצהיימר , גם לאחר אבחון רשמי של המחלה. נכון ולא נכון. לפי מחקרים תרגול קוגניטיבי מותאם אישית, כלומר לא תוכנת מחשב, משפר את איכות החיים המדווחת של העוסקים בכך. מחקרים אלו מצביעים על השפעה מיטיבה של תרגול זה על יכולות קוגניטיביות. אבל, לא נמצאה השפעה משמעותית על היבטים תפקודיים התנהגותיים. תרגול באמצעות תוכנת מחשב בבית:   ניתן למצוא שיפור ביכולת קוגניטיבית מסוימת, לדוגמה זיכרון חזותי או זיכרון של מספר מילים. אולם, לא נמצא די ראיות לתמוך באפשרות לשיפור או עיכוב כוללני ביכולות קוגניטיבית. כמו כן, היישום בפועל של השינוי שנמדד במחשב, כלומר ההעברה לתפקוד בחיי יום יום, מצומצמת, אם בכלל. נכון לעכשיו, תרגול קוגניטיבי הוא הטיפול הלא תרופתי היחידי המומלץ לאנשים עם אבחנה של דמנציה/ אלצהיימר, אך יעילותו מוגבלת ואינו מרפא או מביא לשינויים דרמטיים. ליקוי בזיכרון זה לא תמיד התסמין הראשון לירידה קוגניטיבית . נכון. במחלת אלצהיימר לרוב ליקוי בזיכרון לטווח קצר יהיה תסמין מדאיג ראשוני. אולם, בסוגי דמנציה אחרים עשויים להופיע תסמינים קוגניטיביים או התנהגותיים שאינם קשורים ישירות לזיכרון. לדוגמה, דמנציה וסקולרית עשויה להופיע תחילה בקשיים בתכנון, ארגון וקבלת החלטות. דמנציה פרונטו-טמפורלית מאופיינת בשחרור עכבות והתנהגויות לא מתאימות חברתית לפני הופעת ליקוי בזיכרון. חשוב #1 ! תמיד בהשוואה ל-איך שהאדם היה בעבר. אין תסמין מסוים שיכול לשמש כמחוון מובהק לדמנציה אצל כולם. חשוב #2! לא כל שינוי קוגניטיבי הוא דמנציה/ אלצהיימר. יש מגוון מצבים בריאותיים העשויים להציג תמונה קלינית של בלבול, אך ניתנים לטיפול! מוטרדים? מודאגים? תקראו את הפוסט שינוי קוגניטיבי זה לא תמיד דמנציה/ אלצהיימר . ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי, ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. בוודאי יעניין אותך לקרוא: עשרה מיתוסים על דמנציה/ אלצהיימר עוד 5 מיתוסים על דמנציה/ אלצהיימר

כבר יותר מ-20 שנה אני עובדת עם אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר. לצערי, לא הרבה השתנה בשנים הללו ביחס להיבטים תרופתיים של התמודדות עם המחלה. לשמחתי, הרבה מאד השתנה ביחס של החברה לאנשים עם דמנציה/ אלצהיימר ולשותפי הטיפול שלהם. לאחר כל כך הרבה זמן ומעורבות בתחום, אני כל פעם מופתעת לשמוע מאנשים אמירות לא נכונות בנוגע לאלצהיימר, דמנציה, בעיות זיכרון וכל זה. אז בואו נעשה קצת סדר. 10 מיתוסים שגויים על דמנציה/ אלצהיימר ומה באמת נכון: 1. אלצהיימר זה יותר גרוע מדמנציה. למעשה דמנציה זה מונח המשמש לתיאור מספר רב של מחלות מוחיות, והמשותף להן הוא מהלך מתקדם, פגיעה בתפקודי החשיבה השונים וללא מרפא (נכון להיום). אלצהיימר זה סוג של דמנציה, ומהווה כ-60% מהמקרים של דמנציה. כך שכל מי שיש לו אלצהיימר בהכרח סובל מדמנציה, אולם לא כל מי שיש לו דמנציה סובל מאלצהיימר. ולמה חשובה האבחנה בין סוגי דמנציה אם ממילא אין מרפא? לסוגי דמנציה השונים יש מהלך שונה וחשוב שהאדם ומשפחתו יהיו מודעים למה ניתן לצפות לפי סוג הדמנציה. וגם, לתרופות שונות יש השפעה משתנה לפי סוגי הדמנציה וחשוב לדעת לתת את הטיפול התרופתי הסימפטומטי בהתאם. 2. אם הוא מסוגל לפתור תשבץ אז לא יכול להיות שבאמת יש לו דמנציה/ אלצהיימר. הדמנציה/ אלצהיימר פוגעת במוח באופן לא אחיד, כך שיכולות מסוימות נפגעות בעוד יכולות אחרות נשמרות לאורך זמן. כידוע, לרוב בתחילה יש קושי בזיכרון לטווח קצר. פתרון תשבצים מבוסס על זיכרון לטווח ארוך . וכך יכול להיות מצב שאדם עם דמנציה/ אלצהיימר לא יזכור את מה שאמרתי לו בנוגע לתור לרופא בעוד שעה, ובינתיים יישב ויפתור תשבצים ללא קושי. אם הבעיות הקוגניטיביות הן עקביות ומתמשכות, פוגעות בתפקוד ונשללו גורמים גופניים אחרים, יש להניח שהאדם סובל מדמנציה/ אלצהיימר. יכולת שמורה לבצע פעולה קוגניטיבית מסוימת אינה שוללת את האבחנה של דמנציה/ אלצהיימר. למשל, ידוע שזיכרון למוזיקה ושירה נשמר לאורך זמן רב בדמנציה/ אלצהיימר. הרבה אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר מסוגלים לשיר מילים של שירים ומנגינות גם בשלב שכבר אינם מסוגלים להרכיב משפט ברור במסגרת שיחת חולין. חשוב לדעת שיש לעתים הבדלים ביכולות קוגנטיביות בשעות שונות ביממה, בתקופות שונות בשנה, וסתם בין ימים שונים. אם המצב הקוגניטיבי של יקירכם לפתע טוב יותר מאשר בדרך כלל – תיהנו מכך, תנצלו ההזדמנות לעשות משהו במשותף, ותצלמו בווידאו! 3. כדאי לתקן אדם עם דמנציה/ אלצהיימר כאשר הוא טועה במטרה לשמר את היכולות לאורך זמן. בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת רווחה דיעה זו וכך נהגו לעשות. אבל, עם הזמן אנשי המקצוע שפגשו מספר רב של אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר נוכחו לגלות ששמירה על חיבור למציאות, הידוע גם בשם Reality Orientation, אינה משפרת או משמרת את היכולות של אנשים עם דמנציה לאורך זמן. להיפך! הדבקות בחיבור האדם עם דמנציה/ אלצהיימר למציאות האובייקטיבית שלנו ותיקון טעויות עלולה להביא להתנגדויות, ויכוחים ואתגרי התנהגות. כיום מקובלות גישות טיפוליות התומכות בהתחברות למציאות של האדם עם דמנציה, כגון גישת Positive Approach to Care של גב' טיפה סנואו וגישת Validation של גב' נעמי פייל. אז- לא להתווכח עם המציאות שאדם עם דמנציה/ אלצהיימר חווה, לא לתקן טעויות ולא להתעקש שיבינו את המציאות שלנו. 4. גינקו בילובה, זרעי רימונים, אומגה 3, קו-אנזים Q10, שמן קוקוס יכולים למנוע דמנציה/ אלצהיימר. עד היום לא ברור מה הגורמים למחלות הדמנציה/ אלצהיימר. כעת סבורים המדענים שדמנציה/ אלצהיימר מושפעת ממגוון רחב של גורמים הקשורים לסביבה, אורח חיים, גנטיקה ועוד. לעתים מופיע מחקר הטוען שנטילה של תוסף מזון מסוים ימנע דמנציה/ אלצהיימר. טרם נמצאו ראיות ברורות התומכות באופן עקבי במניעת דמנציה/ אלצהיימר ע"י תוסף זה או אחר. נכון לעכשיו, ההמלצה הטובה ביותר למניעת דמנציה/ אלצהיימר, ולכך יש עדויות מחקריות עקביות, היא לבצע פעילות אירובית בעצימות בינונית (לדוגמה הליכה נמרצת) פחות במשך 150 דקות בשבוע. 5. שיכחה, בעיות בזכרון ואובדן זיכרון זה חלק נורמטיבי של זיקנה קשיים ושינויים בזיכרון לאחר גיל 65 יכולים להופיע על רקע טיפול תרופתי, שינויים בשינה, דיכאון או בעיות גופניות שונות. ישנם שינויים קוגניטיביים אופייניים בזיקנה, הכוללים שינויים בקשב וריכוז, קושי תדיר יותר בשליפת מלים וצורך במספר חזרות רב יותר ללמידת חומר חדש. אבל, אם קשיים קוגניטיביים משפיעים באופן ניכר על התפקוד היום יומי של האדם – יש לערוך בירור מקיף! לא לייחס קשיים קוגניטיביים רק לגיל . יש מספר רב של מצבים רפואיים הפיכים שעשויים להתבטא קודם כל כבעיה קוגניטיבית. 6. יש טיפולים שונים, כמו שימוש בתא לחץ/ תזונה קטוגנית/ שמן קוקוס שיכולים לרפא דמנציה/ אלצהיימר. לעתים אנחנו שומעים בחדשות או מאנשים אחרים על טיפול/תרופה/נס רפואי חדש או מיוחד לאנשים עם דמנציה/ אלצהיימר. כולנו רוצים פתרון קל ופשוט למצב הממש לא קל של דמנציה/ אלצהיימר. אבל, עד כה אין ראיות מדעיות התומכות ביעילות של טיפולים שונים ומשונים לריפוי ו/או הפיכת מצב של דמנציה/ אלצהיימר. גם התרופות הקיימות לטיפול בדמנציה/ אלצהיימר אפקטיביות ורלוונטיות בפרט בשלבים התחלתיים של הדמנציה, וככל שזו מתקדמת השפעת התרופה מצומצמת יותר. 7. דמנציה/ אלצהיימר הופכת אנשים לתוקפניים. ניתן לאפיין את הסימנים של דמנציה/ אלצהיימר בקווים כלליים, אבל דמנציה/ אצהיימר מתבטאת אצל כל אדם באופן קצת שונה. יש מצבים שמתפתחת תוקפנות. האדם עם דמנציה/ אלצהיימר פועל מתוך הקשבה לצרכים הפנימיים שלו. לפעמים יש קושי לתקשר את הצורך באופן שהסביבה תבין, וייתכן שהנסיון לספק את הצורך ילווה בתוקפנות. יש סיבות נוספות לתוקפנות, ותמיד כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מה ניתן לעשות במצבים אלו. לעתים נדרשת התאמת הסביבה או אופי האינטראקציה, ולעתים יש צורך בטיפול תרופתי להרגעה. בכל מקרה – יש לפנות לעזרה בהתמודדות! הסבר כללי על איך להתמודד בסרטון זה: דווקא אחד האתגרים השכיחים למטפלים באנשים עם דמנציה/ אלצהיימר זו נטייה לפסיביות ואפתיה. ככל שהיכולת קוגניטיבית מידרדרת זה מלווה בקושי ליזום פעולות ואינטראקציה עם הסביבה. כך שלעתים קרובות מטפלים חשים תסכול אל מול היעדר הפעילות של האדם עם דמנציה/ אלצהיימר, הנחווית כדעיכה מול עיניהם. 8. אין טעם לבקר אדם עם דמנציה/ אלצהיימר כי ממילא הם לא יזכרו את זה. ראשית, ביקור עם אדם עם דמנציה/ אלצהיימר אינו מיועד רק עבורם, אלא גם בשבילנו . זמן שמבלים במשותף משפיע בעיקר במישור הרגשי. גם אם יש אתגרים בתקשורת במהלך הביקור, והשיחה אינה קולחת, הרגש נשאר. כלומר, גם זמן רב אחרי שהלכתם, וגם אם האדם עם דמנציה לא בדיוק זוכר שביקרתם, הרגשות החיוביים שהם חוו נשארים. 9. אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר הם כמו ילדים, וככה צריך להתייחס אליהם. לפעמים אנו נדרשים לשנות את אופן התקשורת עם אדם עם דמנציה/ אלצהיימר, וזה כבר לא יהיה כמו שהיה בעבר. יש אנשים החושבים בטעות ששימוש בשפה ילדותית – דיבור בטונים גבוהים, שימוש ב"ממי/ חמוד שלי/ מתוקה" וכד' ולגשת לאדם כאילו היה ילד – עשוי לעודד קירבה ולסייע בהשגת שיתוף פעולה. מחקרים מראים באופן עקבי ששימוש בסגנון תקשורת זה, המכונה Elderspeak, לא רק שאינו אפקטיבי, אלא משיג תוצאות הפוכות ! בואו נתייחס ונדבר לכל האנשים באופן ראוי ומכובדת. לקריאה נוספת - והדרת פני זקן מתחיל באיך מדברים אל זקנים 10. אדם עם דמנציה/ אלצהיימר אינו מסוגל לקבל החלטות וצריך אפוטרופוס. אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר אינם מאבדים את כושר השיפוט ויכולתם לקבל החלטות בבת אחת. בשלבים שונים של דמנציה/ אלצהיימר עלול להיות קושי בקבלת החלטות בנוגע להיבטים שונים של החיים. עם זאת, כדאי לנסות לברר עם האדם מה רצונו כל עוד הינו מסוגל להביע זאת. בשלבי דמנציה/ אלצהיימר התחלתיים כדאי לשתף את האדם עם דמנציה/ אלצהיימר בהחלטות שונות בהתאם ליכולת עיבוד המידע. אם אפשר, כדאי לבצע ייפוי כוח מתמשך ולדון ברצונם לגבי הנחיות רפואיות מקדימות. בשלבים מתקדמים יותר של דמנציה/ אלצהיימר, גם אם האדם אינו מסוגל עוד לקבל החלטות בתחום כספים/ מגורים/ טיפול רפואי וכד', לרוב הם עדיין מסוגלים להביע את רצונם בנוגע להחלטות יום יומיות, וכדאי לאפשר זאת. אין בהכרח צורך להיחפז למינוי אפוטרופוס, אלא בהתאם למצב ולצורך של שותפי הטיפול. ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. בוודאי יעניין אותך גם: למה לבקר אדם עם דמנציה/ אלצהיימר שאינו זוכר את הביקור מה לא לומר לאדם עם דמנציה / אלצהיימר אפתיה כתסמין התנהגות בדמנציה/ אלצהיימר

רוחמה, אישה בת 73 עם דמנציה, גרה בבית עם עובדת זרה. היא הולכת מדי יום למרכז יום ונהנית מהפעילות שם. העובדת הזרה מתארת שבשבועות האחרונים החלה רוחמה להיות עצבנית וחסרת שקט בשעות אחר הצהריים: היא מסתובבת בבית מחדר לחדר, כבר לא רוצה לצפות בתוכנית שאהבה בטלוויזיה, מנסה להוציא דברים מהארונות במטבח, ממלמלת לעצמה הרבה ולעתים גם צועקת על העובדת, שלא יודעת מה קרה ומה לעשות. חלק מהאנשים עם דמנציה/ אלצהיימר בשלבי אמצע+ חווים עלייה ניכרת באי שקט בשעות אחר הצהריים והערב ללא סיבה נראית לעין. התופעה ידועה כ- Sundowning (אין תרגום לעברית), על רקע הקשר לתזמון של שקיעת השמש. כ-20% מהאנשים עם דמנציה עלולים לחוות תופעה זו. לא ברור מה הרקע לאי השקט והעצבנות לקראת ערב ולילה (או החרפה של דיסאוריינטציה, קושי בדיבור, הזיות, פרנויה, שוטטות, קושי בזיהוי אנשים ועוד). ישנן מספר סברות המנסות להסביר זאת: במהלך היום המוח עובד קשה מאד לפענח ולהבין את הסביבה. ככל שהזמן חולף המוח מתעייף ומתקשה להבחין בין מציאות ושאינו מציאות שינויים פיזיולוגיים ברמת תרופות או בגלוקוז בדם שינויים בלחץ דם התגברות של כאבים (בפרט לא מדווחים) שינויים בשמיעה ו/או בראייה המשפיעים על קשיים בתפיסה במצב של מיעוט אור. כעת, שעות האור הטבעי בחוץ הולכות ופוחתות, ובקרוב נעבור ל שעון חורף . שינוי זה לא רק עלול להגביר את תופעת ה- Sundowning, אלא גם מבלבל אנשים עם דמנציה בנוגע לשעת השינה. מה אפשר לעשות? 1. תוודאו שהם עושים שימוש ב משקפיים ובמכשירי שמיעה (לבדוק שהבטרייה תקינה). 2. תשתדלו לשמור על שגרה מובנית ככל האפשר . זה טוב גם לאדם עם דמנציה וגם למטפל, ומפחית אגיטציה באופן כללי. תנסו לפתח רמזים קבועים ושגרתיים של פעילות לקראת שינה, שבהם ניתן להיעזר ולמנוע הליכה מוקדמת מדי למיטה. 3. תשלבו פעילות גופנית אקטיבית ככל הניתן במהלך היום . כדאי לצאת החוצה במהלך היום בהתאם למזג האוויר עם עדיפות לשעות הבוקר עד הצהריים, כאשר יש אור חזק בחוץ. 4. תאורה טובה ויציבה בכל הבית במהלך כל שעות היום : יש עדיפות לאור טבעי מבחוץ החודר לתוך הבית, אך גם אור ממנורות הוא משמעותי. בניגוד לנטייה שגדלנו עליה לחסוך בחשמל, עדיף להדליק ברחבי הבית אורות עוד לפני שמחשיך, כך שנוצר רצף של עוצמת תאורה יציבה לאורך כל שעות היום. בפרט כשיש היום נורות לד חסכוניות. 5. תימנעו ממזון/ משקה/ פעילות ממריצים לקראת ערב. 6. יותר חושך משמעות קושי רב יותר בפענוח מה רואים , יותר צללים ודמויות לא ברורות העשויות לעורר פחד או תגובה לא מותאמת. הקושי לראות באור מעומעם עלול להגביר דיסאוריינטציה (חוסר התמצאות) של אדם עם דמנציה. כדאי שתעברו במקומות שונים בבית ותנסו לבדוק מהם הצללים שנוצרים שעלולים להתפרש באופן מוטעה אצל אדם עם דמנציה. 7. תנסו ליצור סביבה רגועה: מוזיקה נעימה, ארומתרפיה/ עיסוי, תוכניות טלוויזיה ללא תוכניות אלימות או מפחידות שלא יתבלבלו ויחשבו שזה קורה באמת. 8. אפשר לשקול מחדש את משך תנומת הצוהריים. 9. תנסו לערוך תצפית ומעקב כתוב בניסיון להבין מתי מופיעים הסימנים הבעייתיים, בכדי לגלות מה עלול לעורר זאת. 10. אם אין ברירה, תפנו לרופא לדון בטיפול תרופתי רלוונטי, אך תמיד עדיף התערבות סביבתית ולא תרופתית. טיפול באמצעות אור: ישנם מחקרים המעידים על השפעה חיובית של חשיפה לאור על צמצום תופעת ה – Sundowning וגם על דפוסי שינה משובשים. אור השמש הוא האפקטיבי והטוב ביותר: הכי טוב לשבת במרפסת או בחוץ באור השמש לפחות חצי שעה ביום. בהיעדר אפשרות לחשיפה ישירה לאור השמש, אפשר להיעזר מגוון פתרונות טכנולוגיים ייעודיים של תאורה מתאימה. אלו הם גופי תאורה בעוצמה גבוהה ומרוכזת המיועדים לטיפול בהפרעה רגשית עונתית, וייתכן שתהיה לכך השפעה חיובית גם בדמנציה. יש להיוועץ ברופא בעניין. ותזכרו - זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי, ונחזוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. לקריאה מעניינת נוספת: למה אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר כל כך עייפים? תחושת זמן לקויה בדמנציה / אלצהיימר איך דמנציה/ אלצהיימר משפיעה על 5 החושים

הזזנו את השעון שעה לאחור והתחילה התקופה של שעון חורף. אחת התופעות שניתן למצוא בתקופת הסתיו והחורף נקראת הפרעה רגשית עונתית. הפרעה זו מתרחשת על רקע השינוי במספר השעות של אור שאנו חשופים לו, בעיקר אור טבעי מחוץ לבית. זה מתבטא בשינוי במצב הרוח וברמת הפעילות של מי שסובל מהפרעה זו. למעשה מדובר בדכדוך בעל סימנים הדומים לדיכאון. חשוב להיות מודעים לכך שתופעות אלו יכולות להופיע גם בקרב אנשים החולים בדמנציה/ אלצהיימר, בנוסף על הדמנציה/ אלצהיימר. בחורף הישראלי שעות האור אינן מעטות באופן קיצוני כמו באזורים צפוניים יותר, אבל הזזת השעון לאחור יוצרת לפתע מצב של חשיכה בשעה מוקדמת יחסית. הסימנים של הפרעה רגשית עונתית כוללים: מצב רוח ירוד, שינה מרובה, אכילה מוגברת, בעיקר של דברים מתוקים, לאות ועייפות רבה. עבור אדם עם בדמנציה/ אלצהיימר מצב האור עשוי לשמש רמז משמעותי לרמת פעילות, בפרט למי שגר לבדו. כך יכול להיווצר מצב שהולכים לישון מאד מוקדם כיוון שכבר חשוך בחוץ. ובהמשך לכך, עלולים לסיים את שינת הלילה לפנות בוקר ולהיכנס למעגל קסמים של שינה בשעות לא מתאימות. דבר נוסף שעשוי להתרחש הוא עלייה בתופעה הידועה כ- Sundowning , כלומר חוסר שקט המופיע לקראת שקיעת השמש. בעיות התנהגות וחוסר שקט זה עלולים להתגבר בשכיחות ובתדירות על רקע שעות החושך הרבות יותר. וגם, בעיות שינה עלולות להופיע. יותר חושך משמעותו גם יותר קושי בפענוח מה שרואים, יותר צללים ודמויות לא ברורות העשויות לעורר פחד או תגובה לא מותאמת. הקושי לראות באור מעומעם עלול להגביר את הבלבול של האדם עם דמנציה /אלצהיימר. מה אפשר לעשות? חשוב לדעת ש אין פתרונות קסם , ועבור כל חולה יש לנסות ולבדוק מה יכול להקל עליו ועל המטפלים בו: מה שמתאים לאחד, לא בהכרח ישפיע לטובה על האחר. 1. כדאי להתייעץ עם רופא בנוגע לרמת הוויטמין D המתאימה. בשנים האחרונות חל שינוי במינון המומלץ, גם במדינה שטופת שמש כמו ישראל. יש לעתים מקום לשקול גם כדורי שינה באופן מותאם. בכל מקרה נדרש ל התייעץ עם רופא . 2. לדאוג לתאורה טובה בכל הבית. יש עדיפות לאור טבעי מבחוץ החודר לתוך הבית, אך גם אור ממנורות הוא משמעותי. בניגוד לנטייה שגדלנו עליה לחסוך בחשמל, עדיף להדליק ברחבי הבית אורות עוד לפני שמחשיך , כך שנוצר רצף של עוצמת תאורה יציבה לאורך כל שעות היום. בפרט כשיש היום נורות לד חסכוניות. 3. כדאי לעבור במקומות שונים בבית ולנסות לבדוק מהם הצללים שנוצרים , שעלולים להתפרש באופן מוטעה אצל החולה בדמנציה. 4. מומלץ להתקין תאורת לילה בחדר שינה ובשירותים למניעת נפילות. לאחר שהעמקתי בעניין, מצאתי שמומלצת תאורה צהובה/ אדומה/ כתומה שאינה מפריעה להירדמות או שינה ומספקת די אור כשמתעוררים בלילה. 5. כדאי מאד ליצור סדר יום לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר, כך שיהיו רמזים של פעילות לקראת שינה, שבהם ניתן להיעזר ולמנוע הליכה מוקדמת מדי למיטה. 6. חשוב מאד לצאת החוצה במהלך היום בהתאם למזג האוויר , ועדיף בשעות הבוקר עד הצהריים, כאשר יש אור חזק בחוץ. ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. לקריאה מעניינת נוספת: למה אדם עם דמנציה/ אלצהיימר מבקש ללכת הביתה (בעודו בבית!) למה אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר עייפים כל כך תחושת זמן לקויה בדמנציה / אלצהיימר

אבא שלי לא מוכן להתרחץ. חודש כבר לא נכנס למקלחת. חודש! כל הזמן אומר שהתרחץ אתמול או בבוקר או שהוא אוהב רק בערב אז יעשה יותר מאוחר. כמובן שבערב הוא לא מוכן ואומר מחר בבוקר. וזה איש שהיה עושה מקלחת פעמיים ביום.... עכשיו אני בקושי יכולה לשבת לידו בסלון מהריח והוא עקשן ולא מוכן. אח שלי ניסה להכניס אותו בכוח. איזו סצנה זו היתה! צעקות, מכות, אפשר היה לחשוב ששוחטים אותו. מאז הוא לא מוכן שאח שלי ייכנס אצלו בבית, אז עכשיו הכל עליי. אני לא מצליחה שיתרחץ ומיואשת! תיאור זה מוכר לרבים מהמטפלים באדם עם דמנציה/ אלצהיימר. עניין הרחצה עולה תדיר בכל שיחה עם מטפלים באדם עם דמנציה/ אלצהיימר, ורוב המטפלים מתארים קשיים משמעותיים בשידול ועידוד רחצה באופן סדיר וכמצופה. ראשית, צריך להפריד בין רחצה כשלעצמה לבין החלפת בגדים. אפשר להתרחץ ללא החלפת בגדים, ואפשר להחליף בגדים ללא רחצה. לעניין החלפת בגדים ממליצה להיעזר בהצעות בסרטון זה: התנגדות לרחצה:  למה זה קורה? לרובנו רחצה נראית כפעולה קלה, יום יומית, חזרתית שאינה מצריכה השקעה רבה. רבים מאיתנו ממש נהנים מכך, ובפרט מההרגשה הרעננה בסיום. ניתוח פעילות של רחצה מגלה שזו פעולה רבת שלבים המערבת הרבה אביזרים וכלים, ולמעשה דורשת השקעה לא מעטה לביצוע. לדוגמה, שלבים סכמתיים של רחצה: לוקחים בגדים נקיים מהארון בחדר שינה והולכים לחדר הרחצה (איסוף ציוד). כבר נקודת מכשול ראשונה: מעבר למחדר לחדר ועל כך בסרטון איך המעבר מחדר לחדר משפיע על הזיכרון . מניחים את הבגדים במקום יבש ויציב (לא על הרצפה? לתלות על הדלת? אפשר בכיור?). מתפשטים מהבגדים שיש עלינו (פעולה רב שלבית כשלעצמה!) ניגשים למקלחון ופותחים את המים על ידי הפעלת הברזים (לאיזה כיוון פותחים ברז? איך מכוונים שלא יהיה חם מדי או קר מדי?) עומדים מתחת למים הזורמים ומשתמשים בתכשירים שונים (שימוש בציוד נוסף: איך יודעים מה מתאים לאיזה חלק בגוף? לראש? איך פותחים את הבקבוק? מה הכמות המתאימה?) סוגרים את המים (פעולה הפוכה של אותן ידיות – לאיזה כיוון מסובבים עכשיו?). חוזרים על הפעולות הקודמות לפי הצורך (כבר השתמשתי בשמפו? בסבון? במרכך?). יוצאים מהמקלחון ומשתמשים במגבת להתנגב ולהתייבש (רצף של פעולות מוטוריות מורכבות). מתלבשים: אלו בגדים הם הנקיים ואלו הם מה שכבר פשטתי? (ומה עושים עם המגבת?). שינוי והתאמת ציפיות: כפי שנוכחנו, פעולת הרחצה היא כוללת הרבה ציוד, מורכבת ודורשת שינוי ממצב נוח ונעים למצב פחות בטוח ולא תמיד נעים (הפשטת בגדים, עירום מלא, שינוי טמפרטורה של הגוף). הדבר הראשון שנעשה בכדי להתמודד עם שינויים בנכונות להתרחץ בדמנציה/ אלצהיימר יהיה: התאמת הציפיות   שלנו . אין צורך להתרחץ כל יום. באמת. גם הרופאים תומכים בכך. אפילו אם זה היה ההרגל שנים רבות (אגב, בילדותם רוב האנשים כיום עם דמנציה/ אלצהיימר לא התרחצו כל יום). להתרחץ 1-2 פעמים בשבוע זו הצלחה (כבירה!). כן, גם אם האדם עם דמנציה/ אלצהיימר אינו שולט על הסוגרים. ניתן להשתמש במגבונים לחים לצורך שמירה על ניקיון האזורים האינטימיים בין רחצה לרחצה. אולי לא אידיאלי, אבל הרבה יותר טוב ממלחמות הרחצה היומיות. אפשר לשמור על שלמות העור וריח גוף סביר באמצעות שימוש במגבונים לחים. בנוסף, רחצה אינה חייבת לכלול סבון בכל הגוף. החשוב הוא שטיפה עם מים באזורים הרגישים: מפשעה, ישבן ובתי שחי. זקנים רבים סובלים מעור הנוטה ליובש, ושימוש בסבון עלול להגביר זאת. המים כשלעצמם הם המרכיב המשמעותי ברחצה, ואין צורך להתעקש על שימוש בסבון בכל הגוף (יכול לקצר מאד את משך הרחצה). הסביבה הפיזית :  התאמת הסביבה הפיזית של חדר הרחצה חשובה לצמצום גורמי סיכון לנפילה, ויכולה לסייע לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר להמשיך להתרחץ על ידי תמיכות מכוונות. הנחיות כלליות לצמצום סיכונים נפילות:  מקלחון. לא אמבטיה. אם חייבים להשתמש באמבטיה – יש להשתמש בספסל אמבט  בכניסה, יציאה ובזמן הרחצה! במקלחון: להניח משטח למניעת החלקה בתוך המקלחון ומחוצה לו (או מרצפות מונעות החלקה). ידיות אחיזה בתוך המקלחון בגובה מתאים (אפשר מאוזן או מאוזן, מה שנוח לכל אחד). הידיות - כן, האמבטיה - לא! מעבר להנחיות אלו, בדמנציה/ אלצהיימר כבר בשלבים ראשונים יכולים להיות מצבים שהאדם מתקשה להתרחץ לבדו מפאת קושי לזכור מה ואיך לעשות. ניתן לשלב תמיכות בסביבה שיסייעו ויכוונו. דוגמאות: איך לפתוח את הברז: בשנים האחרונות יש שימוש בידית אחת מרכזית שמסובבים לכיוון מסוים ומושכים כדי לפתוח את המים. רוב האנשים עם דמנציה/ אלצהיימר השתמשו במהלך חייהם ב2-3 ברזים במקלחת כדי לפתוח את זרימת המים ולכוון את הטמפרטורה. הם לא יודעים איך להשתמש בידית האחת הזו! מה עושים? מדביקים שלטים עם המילה חם/ קר בצבע אדום וכחול בהתאמה על הקיר ליד הברז כרמז מה לעשות. איפה הסבון: רבים משתמשים בשנים האחרונות בסבון נוזלי, אולם רוב חייו האדם עם דמנציה השתמש בסבון אבן ואינו מזהה את הבקבוק כמשהו שישמש לסיבון.   מה עושים? כדאי לצמצם את מספר הבקבוקים והתכשירים שיש במקלחון (לא להשאיר בקבוקים ריקים בכלל) + לקנות סבון אבן לשימוש + לרשום/ להדביק תווית ברורה על בקבוק השמפו. עוד בעניין התאמת הסביבה הפיזית: תאורה מתאימה: לא מסנוורת ולא חלשה מדי. אני נכנסת להרבה חדרי רחצה בבתים וברבים מהם התאורה לא מתאימה ובדרך כלל חלשה מדי. הבאת כל הציוד הרלוונטי לחדר הרחצה לפני התחלת המשימה. ראש טוש נייד ולא מקובע בקיר כך שנוכל לשלוט ולכוון את כיוון המים. דוגמה לתמיכות ספציפיות לדמנציה/ אלצהיימר למעשה אפשר לחלק את הקושי ברחצה ל-2 תתי נושאים גדולים: התנגדות לרחצה בשלב ההגעה לחדר הרחצה: סירוב להיכנס לחדר לרחצה/ המקלחת. התנהגות המבטאת קושי/ התנגדות למגע המים על הגוף. התנהגות המבטאת קושי עם מגע של מים במצב זה האדם עם הדמנציה/ אלצהיימר כבר הגיע לחדר הרחצה וכעת מתנגד לפשוט בגדים או מתנהג בתוקפנות כאשר מפעילים את המים. לפעמים בדמנציה/ אלצהיימר המגע של המים הופך להיות לא נעים/ צורב/ כואב בשל השינויים בוויסות חושי הנלווים לדמנציה/ אלצהיימר. האדם עם דמנציה/ אלצהיימר אינו יודע לדווח לנו על כך, ונצטרך להבין זאת באמצעות תצפית התנהגותית. מה אפשר לעשות?  להרטיב דרך הבגדים. לא חייבים לפשוט את הבגדים לפני ואפשר להתחיל את המקלחת בעודו לבוש ולהסיר א הבגדים תוך כדי או להרטיב את האדם עם דמנציה/ אלצהיימר דרך מגבת וללא מגע ישיר של המים על העור. כלומר, לאחר שהסרנו את הבגדים – להניח מגבת על הכתפיים ומגבת על הירכיים (בהנחה שמתרחץ בישיבה). יש לכך יתרון שגם מצמצם תחושה של חשיפה ועירום. מרטיבים תחילה דרך המגבות, ולאחר התרגלות למים לרוב האדם עם דמנציה יסכים להסיר את המגבת ולא יירתע מהמגע הישיר של המים. אם כן ממשיך לסבול ממגע ישיר של המים, ממשיכים להרטיב דרך מגבת: מסבנים מתחת למגבת ומזרימים מים שוב מעל המגבת עד שמסירים את הסבון. לצורך חפיפת ראש תידרש מגבת נוספת. בחלק 2 על רחצה בדמנציה/ אלצהיימר נתייחס לאתגר של להביא את האדם עם דמנציה/ אלצהיימר לחדר הרחצה, כולל איך להציג זאת, דגשים לתקשורת אפקטיבית ועוד. ותזכרו - זה שאין תרופה לדמנציה/ אלצהיימר, לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. כדאי לקרוא גם: עידוד שתייה ומניעת התייבשות בדמנציה/ אלצהיימר ההשפעה של אור ותאורה על התנהגות בדמנציה/ אלצהיימר עיצוב הסביבה הביתית לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר