look-how-we-have-changed-that-time.jpg

שאלות ותשובות

האם יש דרך לעצור התחלת דמנציה?


דמנציה היא מחלה של המוח שמתפתחת במשך שנים רבות לפני שנראים התסמינים הראשונים. נכון לעכשיו, המדע אינו יודע כיצד לעצור או להאט את התקדמות המחלה. מומלץ לבצע פעילות גופנית אירובית, לאכול בריא, להשתתף בפעילות חברתית, להימנע מעישון, ליטול תרופות כראוי, לשמור על שגרה יומית של עניין ותעסוקה. תוכלו למצוא מידע נוסף בבלוג "זה דמנציה, מה עושים עכשיו?".




אלו בדיקות צריך לעשות לאדם עם תסמיני דמנציה?


נכון להיום כל סוגי הדמנציה מבוססים על אבחנה מבדלת. אבחנה של דמנציה (לסוגיה) ניתן לקבל מרופא מומחה בגריאטריה, פסיכיאטריה או נוירולוגיה. יש מרפאות גריאטריות של קופות החולים, בהן תהליך ההערכה מבוצע על ידי צוות רב מקצועי (רופא, מרפא/ה בעיסוק, עובד/ת סוציאלי/ת, אח/ות). הרופא יבצע בדיקות דם, בדיקה גופנית, וייתכן שישלח לבדיקות הדמייה. כל אלו מיועדים לשלול אפשרות של מחלה אחרת הגורמת לתסמינים דמויי דמנציה. עיקר האבחנה מתבססת על שיחה עם החולה הפוטנציאלי ובני המשפחה: אוספים מידע מה התסמינים, כמה זמן, באיזו תדירות, איך משפיע על התפקוד. בהמשך לכך, תבוצע הערכה קוגניטיבית מסוג MOCA או MMSE (אין הבדל, והרופא יכול לבחור איזו הערכה שירצה). שקלול כל המידע הזה יחדיו מכוון את האבחנה. תוכלו למצוא מידע נוסף בבלוג: "שינוי קוגניטיבי זה לא תמיד דמנציה".




מה ההבדל בין ירידה קוגניטיבית קלה (MCI) לבין אלצהיימר?


ההבדל בין ירידה קוגניטיבית קלה לבין אלצהיימר/ דמנציה זו מידת החומרה של הפגיעה בתפקוד בכל מרכיב קוגניטיבי ובתפקוד היום יומי. לדוגמה, במצב של MCI האדם עשוי לא לזכור להביא פריט מסוים מהמכולת ויסתמך על רשימה (מה שלא נדרש בעבר). ייתכן שלא יזכור אירוע שקרה לאחרונה, ויצטרך להיעזר ביומן. בדמנציה/ אלצהיימר: האדם לא יזכור מידע כבר במהלך שיחה, וישאל שוב ושוב את אותן שאלות או יאמר שוב ושוב אותו הדבר. ב-MCI ההפרעה אינה פוגעת באופן משמעותי בתפקוד היומי של האדם. כאשר ירידה קוגניטיבית מחמירה ויש פגיעה ביכולת התפקוד היום יומית (ADL), אז האבחנה תהיה דמנציה, לרוב מסוג אלצהיימר.




כמה סוגי דמנציה יש, ומהם?


יש יותר מ- 50 סוגים של דמנציה. השכיח ביותר הוא דמנציה מסוג אלצהיימר, שבו חולים כ-60% מהאנשים עם דמנציה. דמנציה וסקולרית, השנייה בשכיחות, היא דמנציה המופיעה על רקע בעיות בכלי הדם בגוף. דמנציה עם גופיפי לואי, השלישית בשכיחות, מאופיינת בשינויים מוטוריים המופיעים במקביל לשינויים קוגניטיביים. לעתים דמנציה זו מאובחנת באופן שגוי כמחלת פרקינסון. דמנציה פרונטו-טמפורלית: שכיחה בקרב אנשים עם דמנציה בגיל צעיר (40-60). דמנציה זו מאופיינת בשינויים התנהגותיים ואישיותיים המופיעים לפני שינויים קוגניטיביים. יתר סוגי הדמנציה הם נדירים יותר ומופיעים באחוזים בודדים. תוכלו לקבל מידע נוסף בסרטון הזה: https://www.youtube.com/watch?v=ZH5gXwujN3k




איך להגיב כאשר החולה מביע חששות כגון "אני לא יודע מה קורה לי, אני לא מצליח לזכור דבר?"


זהו מצב מפחיד לכל אחד. אל תבטלו את זה. תאפשרו לדבר על איך זה מרגיש. תגלו השתתפות. לא בהכרח כדאי לומר שוב ושוב לאדם שיש להם מחלה. זה לרוב מגביר את הפחד והדאגה. תנסו לבדוק מה יכול לסייע להם להרגיש טוב יותר. אולי תשתפו רגעים שבהם גם אתם חווים קושי קוגניטיבי. אם מתאים, תשתמשו בהומור. אבל אל תבטלו את ההרגשה שלהם. זה שונה לא רק בין אדם לאדם, אלא גם מפעם לפעם אצל אותו האדם.




איך מתמודדים אם אינם מודעים לדמנציה, ומגיבים בכעס כאשר מתקנים טעויות שלהם?


אדם עם דמנציה אינו מכחיש את קיום המחלה. האדם באמת אינו מודע לכך, משום שמודעות עצמית ותובנה הם תפקודים קוגניטיביים, העשויים להיפגע בתחילת המחלה. תוכלו לקבל מידע נוסף בסרטון זה: https://www.youtube.com/watch?v=84O8JSvBM9M ככלל, מוטב להימנע מוויכוחים ומריבות עם אדם עם דמנציה.
כך גם מוטב להימנע מתיקון טעויות, בפרט אם אין מדובר בסכנת חיים, בפגיעה עצמית או באדם אחר או בסביבה. הסיכוי שלנו לשכנע את האדם עם דמנציה בכך ששגה הוא נמוך מאד, והמאמץ לכך הוא חסר תוחלת ומתיש, בעיקר את המטפלים.




מושגים ומינוחים:


(ADL)Activities of Daily Living: תפקודים של יום יום. יש 2 רמות של תפקוד: תפקוד אינסטרומנטלי: הכולל ניהול כספים, נטילת תרופות, עריכת קניות, תחזוקת הבית (בישול, ניקיון, כביסה), שימוש באמצעי תקשורת וטכנולוגיה. אלו התפקודים הראשונים שנפגעים בדמנציה תפקוד בסיסי: רחצה, התלבשות (כולל התפשטות), אכילה (הפעולה של להביא את האוכל לפה), ניידות, שליטה על סוגרים ומעברים (שינויי תנוחה מישיבה לעמידה וכד'). ככל שדמנציה מתקדמת יש קושי לבצע תפקודים אלו.
MMSE או מיני-מנטל: שם של מבחן סינון קוגניטיבי בסיסי. כולל שאלות הבודקות התמצאות במקום ובזמן, זכרון לטווח קצר, קשב וריכוז, קריאה וכתיבה ושפה. סה"כ 30 נקודות, ומציון מתחת ל-24 נקודות מכוון לירידה קוגניטיבית.
MoCA: מבחן סינון נוסף, המיועד לזהות MCI (ירידה קוגניטיבית קלה). כולל שאלות של זיכרון לטווח קצר, שפה, התמצאות במקום ובזמן, שיום, קשב וריכוז ומבחן ציור שעון. סה"כ 30 נקודות, וציון מתחת ל26 מכוון לירידה קוגניטיבית קלה.
מבחן ציור שעון (Clock Drawing Test): מבחן קוגניטיבי שבו הנבדק מתבקש לצייר את המספרים של השעון במקומם, ולסמן שעה מוגדרת עם המחוגים. מבחן זה משקף יכולות קוגניטיביות גבוהות, כגון תכנון, תפיסה מרחבית, תיקון טעויות ובקרה, שמירה על רצף, זיכרון ועוד. קידוד מספרי של מבחן זה אינו אחיד ויש מגוון שיטות, אולם התוצר החזותי נותן מידע כשלעצמו, והציון לרוב משני.
דיליריום: (Delirium): בלבול זמני הנגרם בשל בעיה גופנית חריפה, המלווה בשינוי שמתפתח תוך זמן קצר (שעות עד ימים). מופיע תדיר על רקע דלקת, זיהום, שינוי באלקטרוליטים, התייבשות, עצירות ועוד מגוון גורמים. חשוב לפנות לרופא, לאבחן ולטפל את בבעיה הגופנית. כאשר האדם כבר חולה בדמנציה, מצב זה ייקרא "דיליריום על דמנציה", ולרוב יתבטא בהחרפת המצב הבלבולי הקיים. מענה ותפרון לבעיה הגופנית לרוב יביא להקלה וחזרה (לפחות חלקית) לממצב טרום הבעיה הגופנית החריפה.
הזיות (Hallucination): מצב שבו אדם חווה באמצעות החושים דבר שאינו מזוהה על ידי אנשים אחרים בסביבה. השכיח הוא הזיות ראייה או שמיעה, כלומר האדם "רואה" או "שומע" גירויים שאנשים אחרים אינם חווים. תופעה שכיחה בדמנציה. יש גם אנשים עם דמנציה שחווים הזיות הקשורות למגע או לטעם וריח.
מחשבות שווא (Delusion): מחשבה שהאדם עם דמנציה משוכנע שהיא אמיתית ונכונה, אולם אין לה אחיזה במציאות של אנשים ללא דמנציה, ואינה מתאימה לרקע התרבותי של האדם. לדוגמה, אישה שמאמינה שבן הזוג כעת בוגד בה עם העובדת הסיעודית, ובן הזוג מעיד שאין הדבר כך. לא ניתן לשכנע את האדם עם דמנציה שהוא טועה.
חלבוני בטא עמילואיד וחלבוני טאו: חומרים חלבוניים הנוצרים באופן טבעי כחלק מפעילות מערכת העצבים. שנים רבות ידוע שבמחלת אלצהיימר יש נטייה לרמות גבוהות של חלבונים אלו במוח. חלק מהחוקרים סבורים שרמות גבוהות של חלובנים אלו הם שגורמים לניוון המוח.
אספירציה: מצב של "הקדמת קנה לוושט", שבו עלול להיכנס גוף זר לריאות ולהוות רקע להתפתחות דלקת ריאות. בדמנציה מתקדמת יש שינויים ביכולת לעיסה ובליעה, ויש חשש למצב זה באופן חוזר. לרוב יש צורך להתאים את מרקם המזון והנוזלים ליכולת החולה. הדבר נעשה בייעוץ עם קלינאי.ת תקשורת.




למה צריך ייעוץ והדרכה?


טיפול וליווי אדם עם דמנציה היא מאתגרת. מאד. לפעמים כל יום עשוי להופיע שינוי התנהגותי חדש ומשונה. האינטואיציה לא עוזרת לנו בהתמודדות. להיפך - פעמים רבות התגובה האינטואיטיבית היא שגויה ורק מחמירה את המצב.