• דר' דנה פאר מומחית דמנציה

שינוי קוגניטיבי זה לא תמיד דמנציה

"כשיש לך פטיש ביד, כל דבר נראה כמו מסמר" (אברהם מאסלו).


משפחה פנתה לייעוץ וסיפרה שהם עדים לשינוי ביכולת הזיכרון של אמא.

אבל, הם לא רוצים לקחת את אמא לרופא שמא יאמר שיש לה דמנציה.


חשוב לדעת - לא כל שינוי קוגניטיבי זה דמנציה!


יש מגוון רחב של גורמים גופניים שיכולים להביא לשינוי קוגניטיבי.

חלק מהמצבים הללו הם הפיכים ומתן מענה ו/או טיפול מתאים עשוי להביא לחזרה למצב קוגניטיבי קודם.


גורמים שכיחים העשויים להביא לשינוי קוגניטיבי:


1. תרופות ותופעות הלוואי שלהן: בעיקר של תרופות הרגעה למיניהן.


2. חוסר איזון מטבולי, כלומר שינויים ברמות של חומרים חיוניים בדם:

א. שינויים ברמות של סידן/ נתרן/ אשלגן/ גלוקוז

ב. שינויים בתפקודי כליה או כבד


3. שינויים ברמות של הורמונים, כגון שינוי בפעילות בבלוטת התריס (בפרט תת פעילות).

גם שינויים ברמות של אסטרוגן, האופייניים לתקופת גיל המעבר עשויים להיות מלווים בשינויים קוגניטיביים.


4. מחסור תזונתי, בפרט מחסור בוויטמין B12, וגם ויטמין B1.


5. דיליריום: מצב של בלבול על רקע מחלה גופנית חריפה. כל מחלה של חום, דלקת, זיהום ועוד, ניתוחים וחומרי הרדמה. מצב של דיליריום שכיח מאד במהלך אשפוז בבית חולים (גם קצר).

בקרב אנשים זקנים ידוע שיש תת אבחון של דיליריום וחשוב להעיר את תשומת לב הצוות לשינויים אלו.


6. הפרעות שינה: כולנו מרגישים שינוי ביכולות שלנו לאחר לילה ללא שינה.

שינויים בדפוסי שינה שכיחים עם העלייה בגיל, ויכולים להיות על רקע כאבים כרוניים, קשיי עיכול, מתח ולחץ נפשי, הפחתה בהפרשת הורמון המלטונין ועוד.


יש להתייחס גם לאיכות השינה.

אנשים הסובלים מהפרעה של "דום נשימה בשינה" (Obstructed Sleep Apnea), בנוסף על עייפות כרונית, עשויים להציג תסמינים של ירידה קוגניטיבית משמעותית והפיכה.


7. שימוש בחומרים ממכרים או גמילה מחומרים ממכרים למיניהם (סמים, תרופות, אלכוהול וכיו"ב).

8. פגיעה בתאי עצב בשל פגיעות ראש בעבר.


9. דלקות וזיהומים שונים במערכת העצבים המרכזית: שכיחות נמוכה בקרב בני 65+ אבל אפשרי.


10. רעלנים סביבתיים: מתכות כבדות, חומרי הדברה וכד'.


11. מחלות נפש: רוב המחלות הנפשיות מלוות בשינוי בזיכרון, חשיבה ויכולת ריכוז לאורך שנים.

חרדה ודיכאון הם מצבים נפשיים שכיחים בזיקנה, גם אם לא היו מוכרים בחיי האדם בצעירותו.


למעשה אבחנה של דמנציה מתקבלת לאחר שלילת אפשרויות אחרות, מה שמכונה בעולם הרפואה "אבחנה מבדלת".

בישראל רופא בעל התמחות בגריאטריה או בפסיכיאטריה או בנוירולוגיה הוא הגורם המוסמך לאבחן דמנציה.


הימנעות או התמהמהות מפנייה לרופא עלולה להביא למצב ש"מפספסים" את נקודת הזמן הרלוונטית לטיפול והשבה למצב קוגניטיבי קודם.

על כן, אני ממליצה תמיד לערוך בירור רפואי, לשלול אפשרויות אחרות.

אמנם אבחנה של דמנציה בכל שלב זו בשורה קשה.

אך לגלות שאם היינו מגיעים קודם, יכולנו לצמצם או לעכב את התפתחות המחלה, עלולה להיות החלטה עליה נתחרט עוד זמן רב.


ותזכרו - זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי, ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם עם דמנציה.


לקריאה נוספת:


כמה זמן נמשכת דמנציה


איך דמנציה משפיעה על 5 החושים


לספר או לא לספר על דמנציה