אוכל ואכילה בדמנציה/ אלצהיימר: סיפורים מהשטח

במסגרת הייעוצים שאני עושה בני משפחה מטפלים הנושא של אוכל ואכילה עולה לעתים תכופות.

אוכלים יותר מדי/ מעט מדי/ לא בריא/ מתוקים/ בשעות ה"לא נכונות"

ועוד המון נקודות שמטרידות משפחות בנוגע לנושא זה.

זה לא מפתיע כי אוכל זה הרבה יותר מאוכל,

כפי שיודע כל מי שצפה במאסטר שף או הקשיב לאייל שני מדבר על מנה שהכין.

להלן כמה מאתגרים של בני משפחה מטפלים באדם עם דמנציה/ אלצהיימר

שפגשתי וביקשו הכוונה איך להתמודד (כל השמות בדויים): 

"צריך להתחיל עם המרק"

יוסי וצפרירה היו רגילים במשך שנים ליהנות מקערת מרק בפתיחת ארוחת הצהריים.

לצפרירה יש כיום דמנציה בשלב אמצע.

לצד הדמנציה הופיעו שינויים במערכת העיכול בשל מחלה אחרת,

והיא ירדה במשקל באופן ניכר.

מאז שהתייצב מצבה הגופני ומשקלה היא אוכלת את קערת המרק בתחילת הארוחה,

ומסרבת להמשיך לאכול את המנה העיקרית.

בני המשפחה מוטרדים מאד מכך שצפרירה לא אוכלת,

וחששו שהירידה במשקל תימשך בשל כך.

כל ארוחת צוהריים נהייתה לזירה של התמקחות/ משא ומתן

וניסיונות לשדל אותה לאכול עוד לאחר המרק.

מה אפשר לעשות?

הסברים ונימוקים על חשיבות אכילה בריאה ומספקת אינם רלוונטיים לאישה עם דמנציה/ אלצהיימר.

אמנם המרק הוא הרגל מזה שנים, אבל כעת אינו משרת את המטרה של שמירה על משקל יציב.

הפתרון המומלץ היה להפסיק להציע את קערת מרק כפתיח לארוחת הצהריים.

הערך התזונתי של המרק זניח ביחס לערך התזונתי של המנה העיקרית,

ומומלץ להעדיף את המנה העיקרית הכוללת חלבונים, שומנים ופחמימות.

אפשר להציע את המרק לאחר המנה העיקרית בארוחת הצהריים. אם תרצה – תאכל. אם לא, אז.

אפשר להעביר את המרק לארוחת הערב, מתוך הבנה שגם אז תאכל רק את המרק ולא את ההיצע הנלווה.

"הוא אוכל כל כך לא אסתטי"

יעל התקשרה וסיפרה שמה שהכי קשה לה עם הדמנציה של בעלה, צבי,

זה האופן שבו הוא אוכל כעת.

זה מאד לא אסתטי, נשפך לו המרק,

והאוכל חורג מהצלחת או שהוא משתמש בידיים להחזיק את העוף וכדומה.

במיוחד קשה לה בארוחות משפחתיות.

מה אפשר לעשות? 

דמנציה/ אלצהיימר משפיע על היכולת לתכנן תנועה ולהשתמש בכלים.

המוטוריקה העדינה מושפעת לרעה והיכולת לאחוז בסכום,

לתכנן ולהביא באופן חלק מהצלחת לפה משתנה עם הזמן.

לא ניתן להשיב לאחור, אך ניתן להתאים את הסביבה ליכולות כך שנוכל

לאפשר לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר להמשיך לאכול באופן עצמאי

ולהשתתף בכבוד בארוחות משפחתיות.

ישנם מגוון אביזרי עזר היכולים לסייע בכך.

אפשר וכדאי לפנות לשירותי ריפוי בעיסוק להתאמת המענה מתאים לכל אדם ומצב.

דוגמאות:

תוחם צלחת: מונע מהמזון לגלוש אל מחוץ לצלחת.

תמונה של epharma וניתן להזמין מהאתר שלהם.

הגשת מרק בספל ולא בקערה כדי לצמצם צורך בשימוש בכף:

ספל מחוספס לאחיזה טובה יותר

סכום עם ידיות מעובות לאחיזה נוחה וקלה יותר:

מהאתר של עזרים וניתן להזמין בקישור זה.

לצד כל האביזרים הללו ניתן להתאים את אופי המזון ליכולות של האדם.

אם ניכר קושי להשתמש בסכום נוכל להציע "מזון אצבעות",

כלומר מזון שממילא ניתן לאכול על ידי החזקה בידיים וללא אמצעי עזר.

יש מגוון רחב של מזונות מתאימים.

דוגמאות: 

• ביצה קשה, חתיכות חביתה

• כריכים חתוכים בחתיכות קטנות

• משולשי גבינה מותכת, קוביות גבינה צהובה, אצבעות גבינה

• ירקות חתוכים, חתיכות ירקות מבושלים גדולים (גזר, קישוא, דלעת), אצבעות כרוב ממולא, עלי גפן

• פלחי פירות

• פלחי תפוחי אדמה/ בטטה מבושלים, צ'יפס, לביבות שונות

• אטריות או פסטה רחבה

• מקלות דגים מטוגנים, חתיכות עוף, קציצות ללא רוטב, סרדינים מסוננים

• קובה ממולא, חתיכות פשטידות

• בורקס, פיצה, פנקייק, בלינצ'ס

אם מטפלים באדם עם דמנציה/ אלצהיימר שנוהג לשוטט,

אפשר שיאכל מזונות אלו תוך כדי הליכה.

לרוב כך נוכל להעלות את הצריכה הקלורית היומית,

במקום לדרוש שיישב ויאכל באופן "מסודר".

דבר נוסף, כזכור יעל ציינה שקשה לה במיוחד בארוחות משפחתיות.

צבי נהג לשבת בראש השולחן במשך שנים,

וכעת במקום ישיבה זה האכילה הלא אסתטית שלו

היתה גלויה לכל הנוכחים והביכה מאד את יעל.

הצעתי שצבי יעבור לשבת במקום אחר.

שיישב מימין לראש השולחן,

ויעבירו את ה"שרביט" של ישיבה בראש השולחן ככבוד לבן הבכור.

"היא כל הזמן הולכת למקרר ומוציאה אוכל"

שרה מתגוררת בדיור מוגן עם מטפלת.

היא נוהגת לאכול ארוחת צוהריים בחדר האוכל,

ובמטבחון בחדרה יש מזון לארוחת הבוקר והערב.

הבנות שלה פנו משום שהמטפלת סיפרה להן

ששרה כל הזמן הולכת למקרר ומוציאה משם משהו,

אוכלת קצת ומשאירה על השיש בסמוך.

המטפלת מנסה למנוע ממנה לגשת למקרר כי היא לא באמת רעבה,

ושרה כועסת עליה,

אפילו קיללה אותה והרימה יד באיום.

חוץ מעניין זה הן מסתדרות היטב.

אוכל זה צורך קיומי.

אם אני מרגישה רעבה – אני צריכה לאכול.

לספר לאדם שחווה רעב שכבר אכל,

דומה לסידור מחדש של הכיסאות על הטיטניק...

אדם עם דמנציה שאוכל שוב ושוב ושוב קורה לרוב בתחילת דמנציה.

אם אין עלייה משמעותית במשקל,

זה ממש לא צריך להטריד את המטפלים ולא מנסים להגביל

(גם אל מתוקים).

במצב שרוצים לצמצם אכילה,

כדאי לעשות זאת באופן עקיף

ולא בדיבור ישיר על הנושא או חסימת הדרך למקרר

(כפי שעשתה המטפלת במקרה שבו שרה הרימה עליה יד מאיימת).

מה אפשר לעשות?

הדרכנו את המטפלת להציב במדף העליון של המקרר

ומקדימה צלוחיות עם פלחי ירקות ופירות,

מעדני גבינה קטנים (כמו גמדים) או

קוטג' בגודל מיני או משולשי גבינה ופריכיות אורז.

כאשר שרה ניגשה למקרר היא לקחה את מה שהיה זמין ונוח,

מול העיניים שלה.

המנות הקטנות צמצמו את בזבוז המזון

והצבת מזון בריא צמצם את הדאגות של המטפלים.

"הוא לא שותה מספיק"

הקיץ הישראלי מעורר דאגות רבות בקרב בני משפחה מטפלים

בנוגע לשתייה של אדם עם דמנציה/ אלצהיימר.

ובצדק.

המנגנון של צימאון משתנה עם העלייה בגיל ואינו רגיש כפי שהיה בעבר.

גם השינויים הניווניים במוח בדמנציה/ אלצהיימר

עשויים להשפיע כך שלא יזהו צימאון או צורך לשתות.

איך נוכל לעודד שתייה ולמנוע התייבשות אצל אדם עם דמנציה/ אלצהיימר? 

לא: אתה צריך לשתות / חשוב מאד שתשתה/ הרופא אמר שאתה חייב לשתות/ לא שתית היום כלום!

כן: דוגמה אישית ובדרכים עקיפות ויצירתיות.

בסרטון זה מוצגות מספר טכניקות לנסות בבית:

עוד סיפור אחד שאינו קשור ישירות לאכילה של מזון,

אלא להתנהגות המופיעה לפעמים בדמנציה/ אלצהיימר מתקדם,

ומתפרש על ידי בני משפחה כצורך ב"אכילה".

"היא לא מפסיקה ללעוס את החולצה"

ריבה אישה בשלב מתקדם של דמנציה/ אלצהיימר.

יש לה צורך בגירוי מתמיד לשרירי הפה.

היא נוהגת לשוטט וללעוס את החולצה שלה (הצווארון או השרוולים).

המשפחה מוטרדת מלעיסת החולצות אך לא יודעים כיצד למנוע זאת ממנה.

מה אפשר לעשות? 

לפעמים בדמנציה לאדם יש צורך בגרייה חושית באופן שונה מהנורמה.

עבור ריבה הלעיסה של החולצה זה כנראה אמצעי להרגעה עצמית.

ניסיון למנוע ממנה לעשות זאת עלול לגרום להתנהגות לתוקפנות

(בפרט אם אוחזים בידיה ומגבילים תנועה) או עירור חרדה חמורה יותר.

רצוי להציע לריבה אמצעים/ אביזרים ללעיסה שהם בטיחותיים ויספקו את הצורך שלה,

כמו גם יקלו על הדאגות של המשפחה.

חשוב שהאמצעי יהיה בטיחותי (חומרים ועמידות) ולא פחות חשוב שייראה בוגר. 

יש להימנע מנשכנים המיועדים לתינוקות

ולא מכבדים את האדם עם דמנציה באשר הוא.

דוגמה מהחנות של Daphnique Design שאפשר להזמין בקישור זה:

שרשרת מכבדת ובטוחה ללעיסה מחרוזי סיליקון

ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי, ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.

בוודאי יעניין אותך גם:

שינויים באכילה באנשים עם דמנציה/ אלצהיימר

שאלות ותשובות בנושא אכילה בדמנציה/ אלצהיימר

שינויים בחוש הריח וחוש הטעם בדמנציה/ אלצהיימר