top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר דנה פאר מומחית לדמנציה

שינויים בחוש הריח והטעם בדמנציה/ אלצהיימר

אחד הלקחים ממגפת הקורונה היה הבנה ברורה יותר בנוגע לחשיבותו של חוש הריח.

אם היינו צריכים לוותר על אחד החושים, סביר להניח שרובנו היינו בוחרים לוותר על חוש זה.

אולם אנשים שחוו שינוי ניכר בחוש הריח כתסמין של הקורונה דיווחו על השפעה משמעותית על איכות החיים שלהם, הרבה מעבר למשוער, ולא רק בהקשר של פחות הנאה ממזון.


כחלק טבעי מתהליך ההזדקנות של הגוף, בדומה לחושים האחרים,

חוש הריח וחוש הטעם משתנים ולרוב פוחתים ברגישותם.


חוש הריח:

מושפע מאובדן של תאי עצב והפחתה בייצור כמויות רירית האף.

הרירית מסייעת לריח להישאר די זמן באף כדי שקצוות העצבים יוכלו לחוש בו.

רירית זו גם מפנה את מולקולות הריח מקצוות עצבים אלו כדי שיוכלו לקלוט מידע חדש.


חוש הטעם:

חל צמצום ניכר במספר תאי החוש על הלשון: יש הטוענים כי בגיל 75 יש לאדם רק כ-1/3 ממספר תאי החוש שהיו בגיל 30.

בנוסף, התאים שעוד קיימים פחות יעילים מבעבר. שינויים בהיגיינת הפה ו/או טיפול תרופתי עלולים להשפיע אף הם באופן שלילי,

לדוגמה ירידה ביצירת כמות הרוק ויובש בפה.

לתרופות אנטי דיכאוניות יש לעיתים תופעת לוואי של טעם מתכתי בפה שאינו עובר.


עישון, חשיפה לגורמים סביבתיים ומחלות עלולים להאיץ את הפגיעה בחוש הטעם ובחוש הריח.



דמנציה/ אלצהיימר ושינויים בחוש הריח והטעם:


חוש הריח:

קושי לזהות ריחות, ירידה ברגישות לריחות עד אובדן חוש הריח (באופן הדרגתי) ועוד מוכרים כתסמינים העלולים לכוון לחשד לדמנציה מסוג אלצהיימר או מחלת הפרקינסון.

עם זאת, שינויים בחוש זה עשויים להופיע גם בכל סוגי הדמנציה.

תסמינים אלו אף עשויים להופיע זמן רב לפני תסמינים קוגניטיביים או מוטוריים אחרים.

יש קשר משמעותי בין השינוי בחוש הריח לבין אלצהיימר, אולם טיבו אינו ברור דיו.

בלוטת הריח (המזהה את הריח) ממוקמת בסמוך ל- וקשורה ישירות להיפוקמפוס, שהוא מבנה מוחי בעל חשיבות רבה באחסון זיכרון, ובין המבנים הראשונים הנפגעים במחלת אלצהיימר.


כאמור, שינוים בחוש הריח עלולים להופיע לפני שינוי קוגניטיבי ניכר, ועשויים להתבטא בשינוי התנהגותי כדוגמת:

  • הפסקה של צביעת שיער או הפסקה של עשיית מניקור (רתיעה מריח הלק ו/או מסיר הלק).

  • צמצום נסיעה בתחבורה ציבורית בגלל רתיעה מריחות

  • זריקת מזון לפח כי משהו בו מרגיש "לא נכון"


ריחות מדומים (Phantosmia):

הזיות של ריח או ריח מדומה עלולות להופיע בדמנציה/ אלצהיימר, ולרוב אלו יהיו ריחות לא נעימים (לפעמים עד מאד).

זו תופעה פחות שכיחה מהזיות ראייה על רקע דמנציה/ אלצהיימר, ובאופן יחסי שכיחה יותר בדמנציה מסוג גופיפי לואי.

לרוב יהיו ההזיות של ריחות לא נעימים: עשן/ משהו נשרף, עובש, ריח של שום, שתן של חתולים ועוד.

זו תופעה שמשפיע מאד על איכות החיים, לדוגמה כאשר האדם עם דמנציה/ אלצהיימר מוטרד מריח מדומה של עשן, הוא עשוי להיות מבוהל ולחשוב שיש שריפה בסמוך.


מה אפשר לעשות?

  • לבדוק עם רוקח קליני אם זו תופעת לוואי של תרופה מסוימת.

  • לערוך מעקב רשום מתי זה קורה ובאיזו סביבה: אולי יש טריגר סביבתי או גופני המביא לכך.

  • לא מתווכחים שאין באמת ריח כזה. אפשר להציע להחזיק משהו שיש לו ריח חלופי או מנוגד לריח המדומה. אפשר להכין שקיק של תבלינים להרחה או להיעזר בארומתרפיה ליצירת ריח שהאדם אוהב.


בדמנציה/ אלצהיימר חוש הריח נפגע לעיתים עד כדי כך שלא מזהים מזון הוא מקולקל.

כמענה לכך (לפחות בהתחלה) אפשר לסמן קופסאות מזון במדבקות עם תאריכים או הנחיות.


smoke

חוש הטעם:

אותות חוש הטעם מועברות למוח בעיקר באמצעות 3 עצבים מרכזיים בראש. אלו מעבירים מידע למבנה התלמוס, לאזורים בקליפת המוח ועוד. ירידה בחוש הטעם בדמנציה/ אלצהיימר מושפע מהניוון הכללי שיש במוח בכל הרמות: למעשה המוח מתקשה לפענח את המידע המגיע אליו מחוש זה. על כן, שינויים בתיאבון ואכילה בדמנציה/ אלצהיימר הם שילוב של שינויים ברמת החוש וברמת עיבוד המידע המגיע למוח.


לעיתים ירידה בחוש הטעם (Hypoguesia) עלולה להביא להתנהגות של אכילה מוגברת, כמנגנון פיצוי על הקושי לחוש בטעם האוכל – האדם אוכל יותר במטרה להגיע לסף הטעם המוכר.

הדבר נכון במיוחד אצל אנשים עם רקע של סוכרת.

זאת משום שאחת ההשפעות ארוכות הטווח של סוכרת היא פגיעה בקצות עצבים ברחבי הגוף (neuropathy), כך שחלק מהחולים בסוכרת שנים רבות יפתחו סף טעם גבוה מהממוצע.


שאלה: לאבא שלי יש דמנציה/ אלצהיימר והוא אוכל מעט מאד.

אני מכינה לו את המאכלים שאהב בעבר, הוא לוקח ביס אחד ואומר שהוא כבר לא רעב.

מה עושים כדי שיאכל יותר?


מה אפשר לעשות?

ראשית, אנו נוטים להיות מוטרדים מאד מכך שאדם עם דמנציה/ אלצהיימר אוכל פחות מבעבר, אולם לעיתים קרובות אנחנו, כבני משפחה מטפלים, טרודים מדי בעניין זה.

מומלץ לערוך מעקב משקל חודשי של האדם עם דמנציה (כולל רישום) ועל פי נתונים אלו לנהוג:

אם המשקל יציב, אין סיבה לדאגה, גם אם נדמה לנו שאינו אוכל דיו.

כפי שתואר לעיל, יש מגוון שינויים בחוש ובמוח שמשפיעים על ריח וטעם המזון הנקלטים אצל האדם עם דמנציה.


כדאי לנסות:

  • להגביר את התיבול של המזון יותר ממה שהיה נהוג בעבר.

  • להוסיף תיבול חריף (בתחילה בעדינות ובמשורה!). היכולת לחוש חריף לרוב שמור יחסית.

  • להציע מגוון רחב של מאכלים, גם אלו שלא אהב בעבר.

  • להרחיב את התפריט גם בהתייחס להמלצות תזונתיות: תדברו עם הרופא או התזונאי/ת לבדוק האם הנחיות שניתנו בעבר עדיין רלוונטיות ומשמעותיות. ייתכן שהדרישה לצמצום במלח מלפני עשור כבר לא משמעותית, אם זה מצמצם את כמות המזון שמוכן לאכול.

  • לשקול עם הרופא המטפל אפשרות להוסיף אבץ באמצעות תוסף תזונה. לאבץ תפקיד משמעותי בחוש הטעם ובזיקנה יש לעיתים ירידה מתחת לסף המינימלי הדרוש.

  • להשתמש בריחות חזקים ומוכרים בכדי לעורר עניין באוכל ותיאבון. לדוגמה, לקראת ארוחת הצהריים/ ערב לתכנת הכנת לחם במכשיר אופה לחם, שמייצר ריח חזק של אפייה בבית לזמן ממושך. בבוקר: אפשר לבשל קפה על הגז כדי ליצור ריח משמעותי של קפה בבית. אלו ריחות חזקים שיש להם אסוציאציה למזון.

  • קינמון או קליפות תפוזים המבושלים במים מפיצים ריחות מעוררי תיאבון, כמו גם מעוררים זיכרונות של בית ורגשות חיוביים עבור אנשים רבים.

במקרים רבים ההידרדרות בחוש הריח מתרחשת במקביל להידרדרות הקוגניטיבית והתפקודית,

וניתן להניח שיש בכך הסבר חלקי לצמצום בתיאבון ובאכילה עם התקדמות הדמנציה/ אלצהיימר.

baked goods on shelf

מתוקים:

אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר רבים מפתחים העדפה מובהקת למזון מתוק.

מתוק זה הטעם הראשון שנחשפים אליו בינקות בחלב-אם או בתמ"ל.

בגיל צעיר נוצר קשר רגשי מובהק בין מתוק ל"טוב".

אלו עשויים להוות הסבר להעדפה זו בדמנציה/ אלצהיימר, אולם בני משפחה מטפלים רבים מוטרדים מצריכת סוכר רבה, בפרט בקרב אנשים שכבר מאובחנים עם סוכרת וניתנה הנחיה תזונתית לצמצם סוכרים.

ברור שהחשש מהופעת או החמרה של סוכרת הינו מוצדק.

אולם, אם האדם עם דמנציה / אלצהיימר מוכן לאכול מזון מתוק או ממותק ונמנע ממזון אחר, עדיף להיעתר ולספק את מה שמוכן לאכול על פני מריבות ומאבקים בנושא.

אפשר להציע מזון שיש לו ערך תזונתי מיטיב ולהוסיף לו משהו מתוק בכדי להגדיל את הסיכוי שהאדם עם דמנציה יאכל זאת. לדוגמה:

  • יוגורט / גבינה בטעמים או בתופסת פירות חתוכים

  • ירקות חתוכים עם מטבל אגוזי (חמאת בוטנים, חמאת שקדים, נוטלה)

  • פלחי פירות טבולים בדבש

  • פירות יבשים

  • גרנולה עם חתיכות פרי טריות ויוגורט

  • רסק פירות + קינמון

  • גזר גמדי מבושל (בדומה לצימעס, אפשר לבשל בקצת חמאה ודבש)

נושא תזונה ואכילה הוא נושא מרכזי שמטריד מטפלים רבים באנשים עם דמנציה/ אלצהיימר.

יש הרבה התערבויות סביבתיות ולא תרופתיות שניתן לעשות בהקשר זה.

כל מה שנכלל בטקסט זה אינו מתייחס להיבט של התאמת מרקם המזון לשינויים בלעיסה ובליעה.

אם וכאשר עולות בעיות בהיבט זה, יש לפנות לקלינאי/ת תקשורת להתאמה מקצועית בעניין.


תזכרו, זה שיש דמנציה לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי ונחשבו יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.


כדאי לקרוא גם:







Kommentare


bottom of page