נכון או לא נכון על דמנציה/ אלצהיימר

חושבים שאתם מכירים דמנציה/אלצהיימר?

מזמינה אתכם לחידון קצר של נכון/ לא נכון לשאלות שכיחות בעניין.

תקראו השאלות, תזכרו מה עניתם לכל שאלה,

ואז תמשיכו לקרוא ולגלות אם צדקתם

ואת ההסבר הנלווה.

החידון:

1. השימוש בטכנולוגיה מנוון את המוח ומגביר את הסיכום לדמנציה/ אלצהיימר.

2. ייתכן שיש לאדם דמנציה ועם הזמן זה הופך לאלצהיימר.

3. רמות גבוהות של אלומיניום בגוף גורמות לאלצהיימר.

4. אפשר שיהיה במוח יותר מסוג אחד של דמנציה.

5. דמנציה/ אלצהיימר כיום מתפשטת יותר מבעבר.

6. בעולם הרפואה מכירים כיום יותר מ-20 סוגים של דמנציה.

7. תרגול קוגניטיבי או "חדר כושר למוח" מעכב התקדמות של דמנציה/ אלצהיימר, גם לאחר אבחון רשמי.

8. ליקוי בזיכרון זה לא תמיד התסמין הראשון לירידה קוגניטיבית.

תשובות והסברים:

1. השימוש בטכנולוגיה מנוון את המוח ומגביר את הסיכוי לדמנציה/ אלצהיימר.

לא נכון.

מחקר שפורסם באפריל 2025 מצא ששימוש בטכנולוגיה

קשור לסיכון נמוך יותר של 42% לירידה קוגניטיבית

ושיעורים מופחתים של ירידה קוגניטיבית תלוית זמן.

ממצאים אלו מתייחסים לאנשים מבוגרים ולא לילדים.

אבל –

לא כל זמן המסך זהה.

איכות מול כמות זה מה שחשוב.

השפעות שליליות של זמן מסך מוגזם נמצאו בקרב אנשים מבוגרים

שצפו בטלוויזיה חמש שעות או יותר ביום.

הם היו בסיכון מוגבר לפתח מחלות הקשורות למוח כמו דמנציה, שבץ או פרקינסון.

2. ייתכן שיש לאדם דמנציה ועם הזמן זה הופך לאלצהיימר או

   "הוא נכנס עם דמנציה ויצא עם אלצהיימר".

לא נכון.

מי שיש לו אלצהיימר – יש לו סוג של דמנציה.

זהו הסוג השכיח ביותר מכל סוגי הדמנציה.

לפחות 60% מהמקרים של דמנציה בעולם הם מסוג אלצהיימר.

3. רמות גבוהות של אלומיניום בגוף גורמות לאלצהיימר.

לא נכון.

מחקרים עדכניים מצאו שחשיפה רגילה של בני אדם לאלומיניום

איננה גורמת להתפתחות דמנציה/ אלצהיימר.

אמנם יש רמות גבוהות יותר של אלומיניום בנוזל מערכת העצבים המרכזית

של אנשים שאובחנו עם דמנציה/ אלצהיימר,

אבל כיום סבורים שזו תוצאה של המחלה ולא סיבה להופעתה.

תימוכין לכך נמצא גם במחקרים על אוכלוסיות פגיעות במיוחד להשפעות אלומיניום,

כגון אנשים עם בעיות בתפקודי כליה, שלא נמצא אצלם שכיחות מוגברת של מחלת אלצהיימר.

האמונה שאלומיניום גורם לדמנציה/ אלצהיימר הופיעה מ-1965,

אז נמצא במרקה שהזרקת אלומיניום למוחות של ארנבים במעבדה

יצרה צברים של חלבונים הנראים דומים לצברים הפתולוגיים

המופיעים גם במחלת אלצהיימר.

אבל, בהמשך התגלה שהצברים הללו במוחות הארנבים שונים

ביולוגית מהצברים במוחות של אנשים שאובחנו עם אלצהיימר.

4. אפשר שיהיה במוח יותר מסוג אחד של דמנציה.

נכון.

דמנציה מעורבת, כלומר המערבת שני סוגים או יותר של

דמנציה שכיחה יותר עם העלייה גיל הכרונולוגי.

לרוב, דמנציה מעורבת כוללת דמנציה מסוג מסוים

ובנוסף דמנציה על רקע שינויים בכלי הדם במוח(דמנציה וסקולרית),

כחלק מהשינויים בכלי הדם בכל הגוף המתרחשים עם העלייה בגיל.

5. דמנציה/ אלצהיימר כיום מתפשטת יותר מבעבר.

   עובדה: יש יותר ויותר אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר היום ממה שהיה שלפני 30 שנה.

נכון ולא נכון.

נכון:

יש יותר ויותר אנשים המאובחנים עם דמנציה כיום בעולם.

מה הרקע לכך?

תוחלת החיים העולה (בפרט בעולם המתפתח)

מכיוון שגיל כרונולוגי הוא גורם סיכון #1 לדמנציה לסוגיה.

יותר אנשים חיים עד גיל זקן יותר = יותר אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר.

במקביל, עם התקדמות הרפואה המודרנית חלה התקדמות משמעותית

ביכולת לזהות ולאבחן דמנציה לסוגיה = יותר אנשים מאובחנים בדמנציה/ אלצהיימר.

לא נכון:

האחוז היחסי של אנשים מאובחנים עם דמנציה/ אלצהיימר

מתוך כלל בני 65+ נמצא דווקא במגמת ירידה!

(בעולם המפותח)

לדוגמה, בארצות הברית אחוז בני 65+ עם דמנציה/ אלצהיימר

בשנת 2000 היה 12.2% מהאמריקאים.

בשנת 2016 עמד נתון זה על 8.5%.

6. בעולם הרפואה מכירים כיום יותר מ-20 סוגים של דמנציה.

נכון.

הסוגים המוכרים והשכיחים הם : 

• מחלת אלצהיימר

• דמנציה וסקולרית

• דמנציה עם גופיפי לואי, כולל דמנציה על רקע מחלת פרקינסון

• דמנציה פרונטו-טמפורלית

• דמנציה משנית למצב בריאותי אחר: על רקע צריכת אלכוהול מוגזמת, NPH, עגבת, מחלת וילסון ועוד.

חשוב לפנות להערכה ואבחון כאשר יש שינויים קוגניטיביים משמעותיים

משום שחלק לא מבוטל מהמצבים הרפואיים שמחקים דמנציה

או מופיעים כבלבול ניתנים לטיפול וחזרה ליכולת קודמת.

לדוגמה, ליקוי בתפקוד בלוטת התריס, דום נשימה בשינה, תרופות, תת תזונה ועוד.

7. תרגול קוגניטיבי או "חדר כושר למוח" מעכב התקדמות של דמנציה/ אלצהיימר,

גם לאחר אבחון רשמי של המחלה.

נכון ולא נכון.

לפי מחקרים תרגול קוגניטיבי מותאם אישית,

כלומר לא תוכנת מחשב,

משפר את איכות החיים המדווחת של העוסקים בכך.

מחקרים אלו מצביעים על השפעה מיטיבה של תרגול זה על יכולות קוגניטיביות.

אבל, לא נמצאה השפעה משמעותית על היבטים תפקודיים התנהגותיים.

תרגול באמצעות תוכנת מחשב בבית:  

ניתן למצוא שיפור ביכולת קוגניטיבית מסוימת,

לדוגמה זיכרון חזותי או זיכרון של מספר מילים.

אולם, לא נמצא די ראיות לתמוך באפשרות לשיפור או עיכוב כוללני ביכולות קוגניטיבית.

כמו כן, היישום בפועל של השינוי שנמדד במחשב,

כלומר ההעברה לתפקוד בחיי יום יום, מצומצמת, אם בכלל.

נכון לעכשיו, תרגול קוגניטיבי הוא הטיפול הלא תרופתי היחידי

המומלץ לאנשים עם אבחנה של דמנציה/ אלצהיימר,

אך יעילותו מוגבלת ואינו מרפא או מביא לשינויים דרמטיים.

8. ליקוי בזיכרון זה לא תמיד התסמין הראשון לירידה קוגניטיבית.

נכון.

במחלת אלצהיימר לרוב ליקוי בזיכרון לטווח קצר יהיה תסמין מדאיג ראשוני.

אולם, בסוגי דמנציה אחרים עשויים להופיע תסמינים קוגניטיביים או

התנהגותיים שאינם קשורים ישירות לזיכרון.

לדוגמה, דמנציה וסקולרית עשויה להופיע תחילה בקשיים בתכנון, ארגון וקבלת החלטות.

דמנציה פרונטו-טמפורלית מאופיינת בשחרור עכבות

והתנהגויות לא מתאימות חברתית לפני הופעת ליקוי בזיכרון.

חשוב #1!

תמיד בהשוואה ל-איך שהאדם היה בעבר.

אין תסמין מסוים שיכול לשמש כמחוון מובהק לדמנציה אצל כולם.

חשוב #2!

לא כל שינוי קוגניטיבי הוא דמנציה/ אלצהיימר.

יש מגוון מצבים בריאותיים העשויים להציג תמונה קלינית של בלבול,

אך ניתנים לטיפול!

מוטרדים? מודאגים?

תקראו את הפוסט שינוי קוגניטיבי זה לא תמיד דמנציה/ אלצהיימר.

ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי, ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.

בוודאי יעניין אותך לקרוא:

עשרה מיתוסים על דמנציה/ אלצהיימר

עוד 5 מיתוסים על דמנציה/ אלצהיימר