• ד"ר דנה פאר מומחית לדמנציה

עוד 5 מיתוסים על דמנציה/אלצהיימר

1. דמנציה/אלצהיימר היא חלק טבעי מהזדקנות.


עובדה: דמנציה/אלצהיימר היא מחלה של המוח, לא חלק טבעי ההזדקנות.


אין דבר כזה "סניליות". לחפש (שוב) אחר המפתחות, לפנות ימינה במקום שמאלה בצומת או לא להגיע לפגישה שקבעתי מזמן:

אלו אירועים שקורים לאנשים רבים.

אמנם זה עשוי לקרות יותר ככל שמתבגרים, אבל סימנים של דמנציה הם יותר מרגעים חולפים של שיכחה או חוסר תשומת לב.

עם דמנציה לאדם יש קושי לבצע תפקודים שגרתיים בחיי היום יום.

לדוגמה: חוסר התמצאות במקום מוכר או איך להשתמש בחפצים או כלים.

כאשר לא מוצאים את המפתחות, אך מסוגלים לשחזר מה עשינו פעם אחרונה שהיו המפתחות ביד ובכך למצוא אותם – כנראה שאין דמנציה.

אדם עם דמנציה יתקשה מאד לשחזר מה עשה, אם בכלל.

זה הזמן לגשת לבדיקה.


2. אי אפשר לצמצם את הסיכון לדמנציה/אלצהיימר: או שיהיה לך או שלא.


עובדה: אימוץ אורח חיים בריא יכול לצמצם את הסיכון לדמנציה/אלצהיימר, או לפחות לעכב את מועד הופעתה.


ב-2020 פורסם בירחון "לנצט", הירחון הרפואי הבכיר בעולם, רשימה של גורמי סיכון המגבירים את הסיכון לדמנציה, ורובם נתונים להשפעה של אורח חיים.

גורמים מגבירי סיכון כוללים: יתר לחץ דם, סוכרת, משקל יתר, בדידות חברתית, שתיית אלכוהול מופרזת והיעדר פעילות גופנית.

כל אחד מאיתנו מסוגל להשפיע על הגורמים הללו בבחירות אורח החיים שלנו.


מומלץ לשמור על משקל גוף תקין, ערכי סוכר ולחץ דם תקינים (עם תרופות, לפי הצורך),

טיפוח קשרים חברתיים ולבצע פעילות גופנית סדירה (בפרט פעילות אירובית).

רצוי להתחיל בהרגלים אלו מוקדם ככל האפשר,

אולם אימוץ אורח חיים זה בכל גיל ישפיע לטובה על בריאות המוח.


3. מכיוון שאין טיפול לדמנציה/אלצהיימר - אין טעם באבחון מוקדם.

עובדה: נכון שאין טיפול תרופתי מרפאה לדמנציה לסוגיה. אבל,


א. הטיפול התרופתי הקיים אפקטיבי בשלבים הראשונים להאטת התקדמות התסמינים.

ככל שמתחילים יותר מוקדם, מועיל יותר.


ב. אבחון מוקדם מאפשר תכנון לעתיד.

לדוגמה, עריכת ייפוי כוח מתמשך, שיוכל להקל על המטפלים בעתיד, ולמנוע צורך במינוי אפוטרופוס באמצעות בית המשפט.


ג. דמנציה מלווה בשינויי התנהגות ולא רק בשינוי קוגניטיבי.

אבחון מוקדם והבנה שהתנהגויות שונות הן על רקע המחלה עשוי להקל על משפחה וחברים להבין התנהגויות שאינן אופייניות או משונות.


לדוגמה: רוחמה היא סבתא שנוסעת פעם בשבוע לשמור על הנכדים בעיר אחרת.

יום בהיר אחד היא הודיעה לשמחה, הבת שלה, שיותר לא תבוא לבית שלה. במידה ושמחה רוצה בעזרתה – עליה להביא את הנכדים לבית של רוחמה. כמובן ששינוי דרמטי זה עורר כעס רב אצל שמחה, הרי לא זו העזרה שהיא צריכה מאמא שלה. בעקבות זאת, שמחה ניתקה את הקשר עם רוחמה למספר חודשים. עם הזמן התברר שלרוחמה יש ירידה קוגניטיבית. הסימן הראשון לכך היה למעשה ההחלטה שלה שלא לנסוע לעיר אחרת, מכיוון שהיה לה קשה להתמצא שם. חוסר הזיהוי של מקור הבעיה הביא לסכסוך ונתק משפחתי בין שמחה לרוחמה.

אבחון מוקדם יכול למנוע מצבים רגשיים ומשפחתיים מסוג זה.



4. אדם עם דמנציה/אלצהיימר הוא "מחוק" .


עובדה: דמנציה/אלצהיימר היא מחלה כרונית וארוכת שנים.


האדם החולה במחלה אינו עובר ממצב של תפקוד עצמאי למצב של "סיעודי/ מחוק/ לא מחובר/ מנותק" מייד לאחר האבחנה.

התקדמות המחלה שונה מאדם לאדם.

גם לאחר מספר שנים, האדם עשוי להתקשות בתפקודים מסוימים, ולהיות מסוגל לעשות דברים שנראים לנו מסובכים יותר.

נפלאות הן מסתורי המוח האנושי. זה לא מצב של שחור או לבן, לגמרי כן או לגמרי לא.

התחום האפור הוא מאד רחב, כמו כל מצב בחיים.


5. אין טיפול, אין תרופה, אין מה לעשות לדמנציה/אלצהיימר.


עובדה: זה שאין תרופה לדמנציה/אלצהיימר – לא אומר שאין מה לעשות (נשמע מוכר?).


בשונה מההרגל שלנו ללכת לרופא ולקבל מרשם לתרופה (או הפנייה לבדיקה),

התערבויות לדמנציה לא קיימות בכדור או בשיקוי.


יש המון התערבויות לא תרופתיות שאפשר ליישם בטיפול וליווי של אדם עם דמנציה.

התערבויות של התאמת הסביבה הפיזית או התאמת תעסוקה ופעילות.

התערבויות המתמקדות איך לתקשר אפקטיבית עם אדם עם דמנציה.

התערבויות חברתיות להתאמת הסביבה, העלאת המודעות, תיווך מצבים חברתיים,

השתתפות במרכז יום ועוד.

התערבויות של חיזוק המטפלים העיקריים, הדרכה וייעוץ להתמודדות עם המחלה ותופעותיה,

עידוד טיפול עצמי של המטפל העיקרי ותמיכה רגשית.


זה לא טיפול של "זבנג וגמרנו".

זה טיפול ממושך ומאתגר, הדורש מהמטפלים יצירתיות וגמישות.

אבל, אל תקבעו שאין מה לעשות.

הקלה על סבל זו העשייה הנעלה ביותר.

בהקשר הזה - תמיד יש מה לעשות.


אז - תדברו איתי ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.


אולי יעניין אותך גם:


עשרה מיתוסים על דמנציה


אוצר של סרטים ספרים ומוזיקה על דמנציה


שינוי קוגניטיבי זה לא תמיד דמנציה