תוצאות חיפוש
חיפוש באתר זה
נמצאו 127 תוצאות בלי מונחי חיפוש
- גם הבריאות של המטפל חשובה
גם הבריאות שלי חשובה! בקרב אנשים הנותנים טיפול לאדם זקן, אחד הממצאים השכיחים הוא שהבריאות של המטפל מידרדרת במהלך מתן טיפול. ואם המטפל בבריאות לקויה, לא יוכל למלא את תפקיד המטפל באופן העונה לציפיות. אולם, אין זו גזירה משמיים. נכון, עומס הטיפול עשוי להשפיע על הבריאות הפיזית והנפשית של המטפל. אבל, בעיקר מדובר במעין הזנחה עצמית. אם מפאת קוצר זמן, עומס משימות, קושי למצוא מישהו שיחליף אתכם בתפקידי החיים הרבים, ועוד ועוד נסיבות ותירוצים. מה עושים? קודם כל, דאגו לבריאות שלכם בכדי שתהיו די חזקים לדאוג ליקירכם. למען הבריאות שלכם, חשוב ש- - תלכו לבדיקות התקופתיות שלכם - אל תדחו תורים לאנשי צוות רפואי. לא רק לרופא. גם לאחות, לפיזיותרפיסט, לכירופרקט, לדיקור סיני, לשיאצו... כל מה ששומר עליכם במצב טוב. - נטלו תרופות כסדרן: לחדש מרשמים בזמן, לקנות אותן וליטול נכון. - אכלו באופן מאוזן: לא פשוט, ולא צריך לדבוק בדיאטה היסטרית, אלא לאכול מזון טוב באופן שפוי. ודבר נוסף, עד כה התייחסנו בעיקר לבריאות פיזית, אך הבריאות הנפשית שלנו לא פחות, ואולי יותר קריטית בהיותנו מטפלים באדם אחר. לצערי, אנחנו נוטים שלא להתייחס לבריאות הנפשית שלנו כמשהו הראוי לטיפול. חשוב שתהיו ערניים למצב רוח ירוד, רמת אנרגיה נמוכה, עצבנות או רגזנות לא אופיינית לכם, חוסר סבלנות, קושי לישון, היעדר תיאבון או אכילה יתרה שונה מבעבר, בכי מרובה. כל אלו מהווים קושי משמעותי בטיפול, ויכולים להצביע על צורך בעזרה מקצועית. שירות הייעוץ האישי שלנו הוא נקודת התחלה לשיפור ושימור הבריאות הנפשית שלכם. הייעוץ הוא מעמיק ומקיף בנוגע למצב של יקירכם, ממוקד בנקודות המשמעותיות לתפקודכם ותפקודם המיטבי, וכולל המלצות פרקטיות להתמודדות עם המצב. לקריאה נוספת: יחסים עם אחים ואחיות במהלך טיפול בהורים מזדקנים איך להיות חבר טוב למטפל משפחתי ותזכרו - אין תרופה לדמנציה, אבל יש המון שאפשר לעשו להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. דברו איתי ונחשוב ביחד מה לעשות.
- אפתיה כתסמין התנהגותי בדמנציה/ אלצהיימר
אובדן עניין ומוטיבציה הוא אירוע שכיח העשוי לקרות לכולנו מתישהו. מחקרים מגלים שאפתיה היא התסמין ההתנהגותי השכיח ביותר בקרב חולים בדמנציה לסוגיה. לעתים קרובות מטפלים אינם מבינים מהי אפתיה ועלולים לחשוב שזה היעדר של בעיות התנהגות. לחלק מהמטפלים עשויה להיות בכך הקלה כשינוי מסירוב והתנגדות לטיפול, שאולי היה בעבר. מקור המילה אפתיה הוא מיוונית (המילה apathes) שמשמעותה ללא פאתוס או רגש. ההגדרה המקובלת כיום בהקשר של דמנציה/ אלצהיימר היא צמצום כמותי ניכר בהתנהגויות מכוונות, היזומות על ידי האדם עם דמנציה/ אלצהיימר. למה זה קורה? אפתיה בדמנציה מתרחשת בשל שינויים מורכבים במספר מישורים: אנטומיה, פיזיולוגיה, כימיה וגנטיקה. הערכה של אפתיה בדמנציה/ אלצהיימר היא מורכבת, ובמידה מסוימת דומה לשאלת הביצה והתרנגולת. יש קושי רב להבחין מה הביא למה: האפתיה גררה ירידה קוגניטיבית או שהירידה הקוגניטיבית גררה אפתיה? איך נראית אפתיה בדמנציה/ אלצהיימר ? אובדן עניין בפעילות או בקשר עם אנשים אחרים המתפתח לאורך זמן. ניתן לתאר 3 סוגים של אפתיה: אפתיה רגשית: היעדר רגש, אדישות והיעדר אמפתיה. האדם עושה רושם שלא איכפת לו מאנשים אחרים ונעדר חום בינאישי שהיה לו בעבר. אפתיה התנהגותית: היעדר עשייה פיזית, נטייה לשבת זמן ממושך, לא לבצע תפקודים של טיפול עצמי ותחזוקת הבית, על אף שאין מגבלה פיזית לביצוע. אפתיה קוגניטיבית: חוסר קשר לסביבה, אינם יוזמים שיחה או אינם מביעים עניין במה שעושים אחרים, זקוקים לעידוד רב לנהל שיחה (לא בשל קשיי שפה). הסימנים לשים לב אליהם: צמצום ברצון להתחיל פעילויות היעדר מעורבות בפעילויות קושי להשלים פעילויות שהתחילו היעדר עקביות תגובה רגשית מצומצמת ("שטוחה") היעדר תובנה לתגובות של אחרים רמות אנרגיה נמוכות היעדר עניין וסקרנות ללמוד משהו חדש קושי לארגן סדר יום הזנחה עצמית והיגיינה ירודה באיזה שלב של דמנציה מופיעה אפתיה? אפתיה יכולה להופיע בכל שלב של דמנציה, ולעתים מופיעה כבר בשלב מוקדם, ולרוב נמשכת לאורך זמן (לא בא והולך כמו תופעות אחרות). אפתיה עשויה להיות מה שמביא לשינוי ביכולת תפקודית, לצמצום בביצוע ADL ולצורך בקבלת עזרה רבה בטיפול עצמי. משפחות שאינן מזהות מצב של אפתיה עלולות לכעוס על האדם ולהאשימו בעצלנות או ש"מוותר" לעצמו. כדאי לדעת שאנשים עם דמנציה הסובלים מאפתיה עשויים להיות בעלי יכולת ביצוע, אך נטולי יכולת ליזום, כך שהם עשויים במסגרת קבוצה לבצע פעילות שאינם מבצעים באופן יחידני. האם אפתיה שונה מדיכאון? לעתים יש חפיפה בין דיכאון לבין אפתיה. אדם הסובל מאפתיה מתקשה לעשות משהו עבור עצמו או עבור אחרים. הוא מרגיש אדישות כלפי הסביבה ולא מגיב למתרחש סביבו. עם זאת, אין רגש של עצב. זאת בשונה מדיכאון, המאופיין ברגשות של עצבות ומצב רוח ירוד. אדם עם אפתיה הוא פסיבי, אך אינו מוטרד ממצבו ואינו מתלונן. הרגשות שלהם "שטוחים". אדם עם דיכאון מרגיש לא בנוח במצבים חברתיים ומנסה להימנע מכך. הוא מרגיש עצב, ייאוש ואשמה. לעתים אחד ההבדלים בין אנשים עם דמנציה הסובלים מדיכאון לבין הסובלים מאפתיה יהיה בהיענות לטיפול: אנשים עם דיכאון נוטים לסרב לטיפול, בעוד אנשים עם אפתיה לרוב פסיביים ונענים לטיפול (ממעטים להתנגד). הליקוי הקוגניטיבי לרוב משמעותי יותר כאשר יש אפתיה בהשוואה לדיכאון, בפרט בנוגע לתפקודים אקזוקטיביים, הכוללים יוזמה, , תכנון, בקרה, תיקון טעויות, שמירה על רצף ועוד. התרופות המשמשות לטיפול בתסמינים שונים של דמנציה עלולות להשפיע וליצור תמונה קלינית של עייפות, לאות, היעדר עניין וצמצום התייחסות לגירויים חיצוניים השוואה בין דיכאון לאפתיה: תפקוד יום יומי אפתיה: פחות פעילות גופנית מבעבר, יוזמה מועטה, קושי בהתחלת פעילות, היעדר עניין בפעילויות דיכאון: פחות פעילות גופנית מבעבר, מרגיש שהכל דורש מאמץ גדול, קושי בהתחלת פעילות, היעדר עניין בפעילויות קוגניציה אפתיה: פסיביות, לא מוטרד ממצב בריאותי, לא איכפת מאנשים אחרים דיכאון: מרגיש אי נוחות, ביקורת עצמית, נמנע ממצבים חברתיים, פסימיות,אובדנות רגש אפתיה: אדישות רגשית, הבעה רגשית "שטוחה", היעדר תגובה רגשית דיכאון: עצב, ייאוש, אשמה, בושה, חוסר אונים, חרדה מה אפשר לעשות? בנוסף להצעות להלן, כדאי להיוועץ עם רופא ולשקול טיפול תרופתי לדיכאון (אם מתאים). 1. תזהו מה הם אהבו לעשות בעבר: מוסיקה, אמנות, טבע. גם אם לא נצליח לשחזר בדיוק מה שאהבו בעבר, הכרות עם תחומי העניין ומה שאהבו בעבר יהוו לנו רמזים מה להציע כעת. 2. העלאת זיכרונות: זו בדרך כלל פעילות מהנה, בפרט כאשר עושים זאת שלא בדרך של מבחן או חידון, אלא כשיתוף פעולה. מומלץ להיעזר בחפצים או אלבומי תמונות (כאלה שאפשר להחזיק ולא רק דיגיטליים). הכוונה איך לעשות זאת הכי טוב בפוסט הזה. 3. תציעו מספר פעילויות מצומצם ומוגדר. מומלץ להציע בחירה בין 2 פעילויות. כאשר מציעים פעילות אחת לרוב נשאל: "האם אתה רוצה ל.....?". במידה והתשובה היא לא, עלינו לכבד זאת ולהפסיק ללחוץ או לדחוק בהם לעשות. לא טוב לנו. עדיף לשאול באופן הזה: הבאתי לנו משהו נחמד לעשות. במה נתחיל: עם X או עם Y? ניסוח זה מאפשר גם בחירה וגם מונע מצב של תקיעות עם תשובה שלילית. 4. מעורבות ועשייה מהנה הם החשובים. התוצאה או התוצר פחות חשובים. לחץ לסיים את הפעילות עלול לצמצם את הנכונות להתחיל בכך. 5. תתאזרו בסבלנות. תתמקדו במה שהאדם כן מסוגל לעשות, ולא במה שאינו מסוגל. 6. תתנו משוב חיובי, אך מציאותי. השתפכות לא פרופורציונלית על דברים פעוטים אינה מתאימה ואינה מעודדת עשייה. להיפך, האדם עשוי לקלוט שאתם מזייפים התלהבות יתרה, וגם זה יכבה את רצונו להמשיך ולהיות מעורב או באינטראקציה אתכם. 7. תנסו ליצור סדר יום קבוע, חזרתי ושגרתי. אנחנו אולי משתעממים בשגרה וחזרתיות, אך יש בכך ביטחון ונחמה. 8. תפרקו משימות גדולות לתתי משימות ושלבים קצרים וקלים לביצוע. 9. תציעו רמזים והכוונה תוך כדי ביצוע פעילות או משימה. 10. אל תאשימו אותם בכך שהם עצלנים/ בטלנים/ לא איכפת להם. תזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי, ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. מעניין לקרוא גם: למה אנשים עם דמנציה עייפים כל כך למה לבקר אדם עם דמנציה שאינו זוכר את הביקור איך להתגבר על "הטיית החשיבה השלילית" בטיפול בדמנציה
- הסוד להזדקנות מוצלחת
בלימודי התואר ראשון, בקורס בנושא גריאטריה, גילה לנו המרצה בשיעור הראשון את הסוד לחיים ארוכים וזיקנה מוצלחת: "תבחרו לכם את ההורים הנכונים" (תודה לד"ר דוד כהן). לאחר רגע כמובן שהבנו כי לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ושהמטען הגנטי שלנו כבר נקבע. כיום סבורים רוב המדענים כי איכות החיים בגיל הזיקנה, מה שמכונה "הזדקנות מוצלחת" מושפע ממגוון גורמים סביבתיים לא פחות חשובים מהגנטיקה שאיתה באנו לעולם. ומהי הזדקנות מוצלחת? בעולם הגרונטולוגיה עדיין אין הסכמה על כך. בעבר היה מקובל לחשוב שמצב של היעדר חולי ונכות מהווה סימן להזדקנות מוצלחת. ב-1997, החוקרים Rowe & Kahn טענו שמצב של היעדר חולי אינו מספק, והוסיפו מאפיינים נוספים כגון יכולת תפקודית ומעורבות בחברה. אולי מי שמוסמך לענות על שאלה זו הם אנשים שהגיעו לגיל 100+.... המלצות של בני 100+ הנוגעות לנפש ולרוח: שלוות נפש: שרה קנאוס, בת 119, היתה אישה רגועה שלא כעסה ולא התעצבנה ולכך מיוחס גילה המופלג. לשיר, והרבה! – כריסטיאן מורטנסון הסביר ביום הולדת 115 שלו, שהשירה היא חלק חשוב מחיים ארוכים וטובים. בשורות טובות לכל אוהבי הקריוקי. חוש הומור: צחוק שומר על הבריאות לדבריה של בל קאופמן, בת 101. לדבריה, אפשר לחיות זמן רב ע"י מציאת הומור בכל דבר, הרי אי אפשר לצחוק ולכעוס, לצחוק ולהיעצב, לצחוק ולקנא. חברים: להיות עסוקה וחיי חברה תוססים סייע לבוניטה זיגרנג להגיע לגיל 108. המלצות אלו מגובות גם במחקרים אקדמיים בתחומי ידע שונים מהשנים האחרונות, שמצביעים על החשיבות של מרכיבים נפשיים וחברתיים באריכות החיים, אפילו יותר מאשר מרכיבים פיזיולוגיים וסביבתיים. לא כולנו נזכה להגיע לגיל כמו אנשים אלו, גם אם נאמץ את כל ההמלצות. אבל עם עצות כאלה - כדאי לנסות! לקריאה נוספת: והדרת פני זקן מתחיל באיך מדברים לזקנים חמישה אביזרים לאיכות חיים של זקנים ותזכרו - זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי, ויחד נחשוב איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.
- נגיף הקורונה ודמנציה
נגיף הקורונה משפיע כעת על חיי כל אזרחי המדינה. הקשר וההשפעה על אנשים עם דמנציה אינו ברור ונהיר, ורבים שואלים בעניין. המוח של אדם עם דמנציה למעשה נמצא תחת מתקפה מדי יום. משום שהמוח הוא מרכז הבקרה של כל הגוף, זה כולל גם את המערכת החיסונית. האזהרות לקבוצות סיכון של חולים במחלות כרוניות ומערכת חיסונית מוחלשת מתייחסות גם אדם עם דמנציה. בדומה למצבי חירום אחרים, שלצערנו מדינתנו מתורגלת בהם, לא כדאי להפעיל אמצעי תקשורת (טלוויזיה או רדיו) עם החדשות פועלות ברקע ברצף. זרם רציף של דיווחים מגביר את תחושת בהלה. גם אם האדם עם דמנציה אינו מבין את הנאמר, הוא מסוגל לקלוט ולהבין את הרגש המועבר במשדר (טון דיבור, הבעות פנים) ובעיקר את הרגש שהחדשות מעוררות בכם. מסכות: הנחיות משרד הבריאות לשימוש במסכות פנים באופן קבוע עלולות לעורר תגובה של בהלה או להחריף מצב שאדם עם דמנציה אינו מזהה את מי שנמצא מולו. מסיכה על הפנים פוגעת ביכולת של האדם לזהות את מי שממולו (השלמת התמונה של הפנים כאשר הן מכוסות למחצה היא פעולה קוגניטיבית מורכבת, הנשענת בחלקה על זיכרון ותפיסה חזותית, ששתיהן נפגעות בדמנציה). נודעו מצבים שבהם סירב האדם עם דמנציה לאפשר למטפלים להיכנס לביתו או לסייע לו בשל קושי לזהות אותם. עם זאת, חשוב להשתמש במסכות. במידה והאדם עם דמנציה אינו מזהה את המטפל או את מי שמדבר אתו, אפשר להראות לרגע קצר את הפנים השלמות של המטפל ומייד להחזיר את המסכה למקום. ישנן מסכות עם "חלונית" פלסטיק שקוף במרכזן המאפשרות לראות את השפתיים מבעד למסכה. מסכות אלו נועדו להקל על כבדי שמיעה, אך יכולות להיות רלוונטיות גם בטיפול באדם עם דמנציה. המסכות הללו הן רב שימושיות וניתן להשיגן מחברות או עמותות התומכות בציבור כבדי השמיעה. היגיינה: לא נוכל להניח שאדם עם דמנציה רוחץ ידיים כראוי, אלא אם יש אדם נוסף נוכח המפקח על כך. תשתדלו לעודד, לסייע, להדגים, להדריך וכל מה שניתן לעשות בדרכי נועם להביא לכך שישטפו ידיים עם סבון למשך 20 שניות לפחות. אדם עם דמנציה לא ממש יזכור להתעטש או להשתעל למרפק, אלא אם זהו כבר הרגל מהעבר. גם למנוע נגיעות בפנים (פה, אף, עיניים) יהיה קשה מאד למנוע או לשכנע שלא יעשו זאת, כך שלא ניתן לסמוך על אמצעים אלו למניעה. מה שמדגיש את החשיבות של רחיצת ידיים. ביקורים: לאנשים עם דמנציה המתגוררים במחלקות סיעודיות או תשושי נפש – משרד הבריאות הנחה את המוסדות כיצד לנהוג. באופן כללי, רשאים לבקר רק בני משפחה מדרגה ראשונה שלא שחזרו מחוץ לארץ ואינם מציגים תסמיני מחלה (אפילו אם אתם רקמצוננים – אל תבקרו!). לאנשים עם דמנציה המתגוררים בדיורים מוגנים – כדאי לנקוט במדיניות דומה. יציאה מחוץ לבית: נגיף הקורונה מצמצם את ההשתתפות בפעילויות במרחב הציבורי. עם זאת, לכל מי שאינו בבידוד ביתי חשוב לצאת מהבית ולטייל בחוץ, בפרט עכשיו שמזג האוויר מאפשר זאת יותר לקראת האביב. השהייה בחוץ מיטיבה עם האדם עם דמנציה ועם המטפלים בו. רצוי לצאת כאשר השמש גבוהה בשמיים, ובכך לעודד הפרשה של מלטונין לשינה טובה יותר בלילה. הבילוי בחוץ, טיול או ישיבה על ספסל בגינה אינם מהווים סיכון להידבק בנגיף, לא לאדם עם דמנציה ולא למטפלים. תעסוקה: ההתכנסות בבית עשויה לאתגר את המטפלים בניסיון למצוא פעילות או תעסוקה למשך שעות היום, בפרט אם האדם עם דמנציה נהג להשתתף במסגרת שצמצמה את הפעילות לעת עתה. בקישור זה תוכלו למצוא מגוון הצעות לפעילויות לכל שלבי המחלה: הצעות לפעילויות תעסוקה בבית לאדם עם דמנציה תזכרו – בדמנציה מה שהכי מדבק זו האנרגיה הרגשית שאנחנו משדרים: אם אנחנו לחוצים/ עצבניים/ דואגים/ מבוהלים – זה מה שהאדם עם דמנציה מרגיש! אם אנחנו רגועים, ממוקדים ופעלים באופן מושכל – זה מה שהאדם עם דמנציה מרגיש. תעשו מאמץ לשמור על רוגע וקור רוח, זה יסייע גם לכם וגם להם להתמודד במצב אי הוודאות המתמשך הזה. ותשמרו על עצמכם.
- איך למנוע התייבשות בזיקנה ובדמנציה/ אלצהיימר
מבלי שנשים לב, אנחנו כבר ממש בקיץ. קיץ ישראלי משמעו חום, זיעה, מזגן. וצריך לשתות יותר. יותר ממה שאנחנו חושבים. יותר ממה שאנחנו רגילים. יותר ממה שנדמה לנו. ככל שעולים בגיל זה נכון במיוחד. כי העלייה בגיל מקהה את מנגנון הצמא. לעתים חל שינוי ביכולת להשתמש בשירותים באופן עצמאי, אז שותים פחות, כדי לצמצם מצבים אלו. אנשים עם שינויים קוגניטיביים מתקשים לעקוב אחר כמה שתו ומתי. מגבלות ניידות עלולות להקשות על השגת הנוזלים. לפעמים מופיעים שינויים ביכולת הבליעה. רוצה לומר – גובר הסיכון להתייבשות. בנוסף, כל מחלה חריפה יכולה להביא למצב של התייבשות (הקאות, שלשולים, זיהום, חום גבוה). שימוש בתרופות שונות, שחלקן אולי משתנות, גם מגביר את הסיכון. פינת קפה חיננית בקיבוץ כנרת התייבשות גורמת ל - בטווח הקצר - מחסור בנוזלים עלול להביא לסחרחורת, חולשה ועייפות יתר ומגביר את הסיכון לנפילות. בדמנציה/ אלצהיימר לעתים התייבשות תביא לשינויי התנהגות לא אופייניים לאדם. בטווח הארוך - התייבשות ממושכת משפיעה על מערכות הגוף השונות לרעה, בין היתר גם עצירות כרונית, העלולה כשלעצמה להחמיר התנהגויות שונות בדמנציה. איך לזהות אם אדם סובל מהתייבשות? "מבחן הרמת קפל עור" פחות מהימן באנשים זקנים, משום העור שלהם באופן טבעי נהיה דק יותר ופחות גמיש עם העלייה בגיל. אם נדמה לכם שהאדם סובל מהתייבשות, דרך לא רפואית/מדעית שיכולה להיות יעילה היא לתת לאדם לשתות ולצפות אם "מתעורר" ונהיה פעיל / עירני יותר לאחר 10-15 דקות. מתן נוזלים זהו גם הטיפול בהתייבשות קלה - המצב שרובנו נפגוש בחיי היום יום. מה כדאי לשתות? אין הנחיות חד משמעיות מה כדאי לשתות. יש המלצה להימנע משימוש באלכוהול כמשקה לשמירה על רמת נוזלים תקינה בגוף. קפה אמנם נחשב כבעל תכונות משתנות קלות, אולם מחקרים מבוססי שימוש בחיי היום יום אינם מצביעים על השפעה משמעותית (בהנחה ששותים כמות מתונה, כלומר 2-3 כוסות ביום). כך גם בנוגע לתה. משקאות האנרגיה השונים בשוק מכוונים בעיקר לקהל של אנשים צעירים. ההשפעה של מוצרים אלו על הגוף של אדם זקן אינה מוכרת דיו. משקאות אלו אינם מומלצים כמענה למצב של התייבשות קלה. איך נוכל לשמור על רמת נוזלים טובה? - תציעו משקאות לאורך היום, רצוי בתדירות מתוכננת (אם אתם מודאגים בעניין, כדאי לערוך מעקב רשום) - תציעו כמות קטנה בכל פעם: אנשים עשויים להימנע משתייה אם נראה להם שלא יסיימו את כל המנה - תציעו משקאות שהאדם אוהב לשתות - תבדקו אם יעדיפו לשתות עם קש - בנוסף לנוזלים כדאי להציע מאכלים עתירי מים, כגון פירות (בהתאם להנחיות למעקב אחר רמות סוכר). יש אנשים שאוהבים לאכול מרק גם בקיץ, וזהו מקור נוסף ומצוין לנוזלים - תשימו לב אם יש גורמים משניים המעכבים את האדם משימוש בשירותים באופן עצמאי, ותנסו לתת מענה לקשיים אלו, ככל האפשר - אם יקירכם חושש לשתות שמא ייאלץ לקום בלילה לשירותים, כדאי להימנע ממשקאות עם קפאין בשעות אחר הצהריים ולשים לב לשתות יותר במהלך החלק הראשון של היום - לאנשים המתגוררים לבדם, כדאי לשקול להיעזר באפליקציה העוקבת ומזכירה לשתות במהלך היום ספציפית לאנשים עם דמנציה/ אלצהיימר: 1. מים הם נוזל שקוף. שינויים בתפיסה חזותית המתרחשים במוח בדמנציה, עשויים להביא לכך שהאדם אינו "רואה" את המים, ועל רקע זה לא ישתה את המים. כך גם בנוגע לכוסות שקופות, בפרט כאשר הן מכילות מים. כדאי להציע נוזלים בכוסות צבעוניות כדי להגביר את האפשרות לזהות את הכוס ולשתות ממנה. 2. תתנו לאדם עם דמנציה לשתות מה שהוא אוהב, ולא מה שכדאי/ צריך/ בריא/ לא משמין וכדומה. אדם עם דמנציה פועל על בסיס התחושות הגופניות שלו. לא תוכלו לשכנע ואתו לשתות מה שאינו טעים לו כי "צריך". תנסו לשחרר את הדאגה מה הכי טוב ונכון לפי ההנחיות המקובלות לאנשים בריאים. תתנו לו מה שהוא אוהב. גם אם זה פטל או קולה זירו או מיץ תפוזים. מים בכוס צבעונית לעומת כוס שקופה תזכרו - זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי, ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. לקריאה נוספת: התאמת הסביבה החזותית לדמנציה/ אלצהיימר איך דמנציה/ אלצהיימר משפיעה על 5 החושים שינויים באכילה בדמנציה/ אלצהיימר
- איך למצוא מידע טיפולי מהימן באינטרנט
פעם, כאשר חשנו ברע או התעורר עניין בריאותי שלנו או של קרוב שלנו, חוץ מאשר ללכת לרופא, היינו משתפים חברים ומכרים, שואלים בסביבה הקרובה, אולי מציקים לאחות בקופת חולים כדי לקבץ מידע שעשוי לסייע בידינו. ברור שהאינטרנט שינה באופן מהותי את חיינו. רבים מאתנו פונים קודם כל לאינטרנט לקבלת מידע ו/או עזרה ראשונית לכל צרה וצוקה שנופלת עלינו, ומסתבר שהדבר נכון גם בהתייחס לענייני הבריאות שלנו. מחקר של מכון PEW מ- 2012 הראה שאנשים המטפלים באדם אחר (כ- 30% מאוכלוסייה!!) נעזרים לא מעט במידע מהאינטרנט בנוגע לטיפול באחר: - 88% מהמטפלים משתמשים באינטרנט כמקור למידע בריאותי וטיפולי. - מטפלים נוטים להשתמש במדיה חברתית יותר ממי שאינם מטפלים. הם גם נוטים לעקוב אחר הסיפור האישי של אדם אחר הסובל מבעיה בריאותית דומה. - התמיכה הרגשית שמטפלים מקבלים באמצעות מדיה חברתית היא משמעותית עבורם, ו-70% אכן משתמשים באמצעים אלו (בהשוואה ל-47% בקרב מיש אינם מטפלים). ההיבט הבעייתי של חיפושי המידע באינטרנט נוגע לעניין מהימנות המידע: כיצד נוכל לדעת אם המידע שמצאנו רלוונטי ומתאים למטופל שלנו, עדכני ואינו נגוע באינטרסים זרים שונים ומשונים? באופן כללי, ניתן לומר שמידע המופיע באתרים של סוכנויות ממשלתיות וארגונים ממלכתיים יהיו אמינים ונטולי א'גנדה סמויה. בעת ביקור באתר מסוים חשוב לשאול את עצמנו מספר שאלות להערכת איכות המידע: 1. מי מממן/בעלי האתר? מעבר לשם הרשמי של הארגון/חברה/אדם המוצג באתר, ניתן לזהות זאת ע"י בדיקת הסיומת של כתבות האתר: סיומת סוכנות או ארגון ממשלתי gov edu. - סיומת של מוסד לימוד org. – סיומת של עמותות וארגונים ללא כוונת רווח (אגודות מקצועיות, קבוצות לעניין מסוים וכדומה com. – סיומת של אתרים מסחריים: חברות שונות, בתי חולים, מוסדות טיפול, חברות תרופות וכדומה בנוסף, כדאי לחפש באתר ולקרוא את המידע תחת "אודות". 2. האם מצוין מי כתב את המידע? האם מצוין הרקע המקצועי של הכתב? 3. האם כתוב מתי פורסם המידע? האם המידע עדכני? 4. האם הכותב מציין מה מקורות המידע שלו? האם המקורות הם מדעיים? מידע של המבוסס ברובו על סיפורים אישיים צריך לעורר משנה זהירות. 5. האם המידע המוצג "טוב מדי" או מציע פתרונות קסם? וגם, כדאי לזכור ש - - מומלץ להצליב מידע ממספר אתרים - יש המוני אתרים בכל נושא בריאותי, ואין כיום ניטור או פיקוח על איכות המידע - מה שנראה טוב מדי להיות אמיתי, כנראה באמת לא אמיתי פשוט תשתמשו בהגיון הבריא וכושר השיפוט שלכם בנוגע למידע בריאותי באינטרנט לקריאה נוספת: הסוד להזדקנות מוצלחת גם בריאות המטפל חשובה פלסטיות המוח ותזכרו - זה שאיןתרופה לדמנציה לא אומר שאיןמה לעשת להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. תדברו איתי ונחשוב ביחד מה מתאים.
- מדריך לליל הסדר עם אדם עם דמנציה/ אלצהיימר 2019
ליל הסדר הוא בשבילי ה-אירוע המשפחתי של השנה, עם מסורת מוכרת ומאכלים מיוחדים, שירים נפלאים. בכל זאת, רובנו מסיימים עם כאב ראש קל (לפחות). ואם כך קורה לאנשים בריאים, תארו לעצמכם מה קורה לאנשים עם דמנציה. טיפים לליל סדר טוב לכם וליקירכם עם דמנציה/ אלצהיימר: לפני : המפגש המשפחתי בפסח כולל לרוב אנשים שאיננו פוגשים בשגרה; דודים ובנות דודות, קרובים שהם למעשה קצת רחוקים, ועוד. הטון של האירוע כולו עשוי להיקבע מהמפגש הראשוני. מומלץ: - תשתדלו שיקירכם יהיה בין האורחים הראשונים, כדי שיוכל להסתגל בנחת. - תימנעו ותמנעו מבחני זיכרון לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר! תהיו לצד יקירכם בעת הגעת אורחים חדשים, כדי למנוע מצב שהם שואלים/ בודקים אם זוכרים אותם ואת הקשר אליהם. אפשר לבקש מראש מכולם להימנע ממבחני זיכרון. - הנוכחות שלכם תקל על יקירכם, וגם תשרה ביטחון ברגעים שמאופיינים לרוב בבלאגן והרבה רעש. תימנעו מלומר – "נו, את/ה בוודאי זוכר/ת....". במהלך: - אכילה לפני "שולחן ערוך" – כדאי להגיע לתחילת ליל הסדר לאחר שכבר אכלו ארוחה קלה להרגעת התיאבון. אם בכל זאת רוצים לאכול תוך כדי "מגיד" - רצוי לאפשר זאת. מעטים יודעים ש -הרב עובדיה יוסף התיר אכילת מתאבנים לפני "שולחן עורך". מבחינת ההלכה, יש להימנע מאכילת מצה לפני "כורך", ועל כן כדאי להציע ירקות או פירות חתוכים, אגוזים (בתנאי שאין בעיות בליעה) וכדומה. - אם יקירכם רוצים לקום ולעזוב את השולחן – כדאי להציע כורסא בסמוך, ולשים ליד הכורסא אלבום תמונות לדפדוף ו/או מגזינים. - אל תדרשו מהם להקריא מההגדה או לשיר ללא ליווי. - אם יש קטע הגדה ספציפי שהם אחראים או מקריאים תמיד – תבדקו מראש אם הם רוצים לעשות זאת. אפשר להציע שתבצעו זאת יחדיו כחלק מהקשר הבין דורי בהקשר של "והגדת לבנך". - מי שיושב ליד יקירכם גם עוקב אחרי העברת הדפים באופן דיסקרטי ומסייע לעקוב אחרי הקריאה. - תכבדו את הכמות שהם רוצים לאכול – בין אם זה הרבה או מעט, אל תשימו על הצלחת שלהם מבלי לשאול אם רוצים, אל תדחקו בהם לאכול מכל המנות או מאכל מסוים. אפשר קצת להתיר בעניין הנחיות רפואיות של דיאטה (פרט לחולי סכרת שחשוב לשמור על רמה מאוזנת). - תספרו חוויות משותפות או סיפורים משפחתיים כחלק מהשיחה השוטפת, אבל אל תבקשו מהאדם עם דמנציה להשלים פרטים ספציפיים של סיפורים אלו. - לאחר הארוחה תאפשרו להם לפרוש הצידה אם רוצים ואל תמשיכו לשדל שיחזרו לשולחן וישתתפו במתרחש. אחרי: - אל תצפו מיקירכם להשתתף באירוע עד שעה מאוחרת. המאמץ הקוגניטיבי באירוע זה הוא גבוה ורב, ומביא לעייפות גופנית רבה. - תדאגו לאפשרות להחזירם הביתה בשעה מוקדמת יחסית, עוד בטרם יתר האורחים עוזבים. לחלופין, תדאגו למקום שיוכלו לפרוש אליו ולנמנם שם, אם ירצו. - לעתים יקירנו ירצו להישאר ולשבת בנוכחות כל האורחים. גם זה טוב. תאפשרו להם להשתתף כשהם יושבים בנוחות על כורסא או ספה. אם הם נרדמים על הספה, תניחו להם. אין צורך ולא כדאי להעיר אותם כדי "שלא יפספו". ומה אתכם? ליל הסדר הוא אירוע עם היסטוריה אישית ומשפחתית. אנחנו נוטים להשוות בין ליל הסדר הנוכחי לבין אירועים אלו בעבר, וייתכן שליבנו נחמץ וכואב מאד מהשוואה זו. ההבדל עלול להיות גדול ומשמעותי, ובאמת כואב. אולם, לא ניתן להשיב את מצב לאחור. תנסו לערב אחד לחוות את עולמם הנוכחי של יקיריכם וליהנות מ"כאן ועכשיו". ולעתים ליל הסדר זהו אירוע שבו יקירנו עם דמנציה דווקא יידעו לשיר את כל השירים, להקריא מההגדה ולהיות שותפים באופן משמעותי יותר מיכולותיהם בשגרת היום יום. אם זה המצב – תיהנו מכך, ובעיקר תצלמו בווידאו!! חג שמח לכל בית ישראל. ותזכרו, זה שיש דמנציה לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. לקריאה נוספת: שינויים באכילה בדמנציה/ אלצהיימר מה לא לומר לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר למה אנשיים עם דמנציה/ אלצהיימר עייפים כל כך?







