הסוד של המוח האנושי: היכולת שלו להשתנות — ושלכם להשפיע

פוסט אורח של חברה וקולגה:

עידית חריף, מרפאה בעיסוק וגרונטולוגית, מייסדת מיזם "האבולוציה של הזיכרון".

אחד הגילויים המרגשים והמשמעותיים ביותר של מדעי המוח בעשורים האחרונים הוא שהמוח הוא האיבר בעל הגמישות התפקודית הגבוהה ביותר בגוף האדם.

מה זה אומר?

זה אומר שהמוח מסוגל להשתנות, ללמוד, להתחזק ולהסתגל לאורך כל החיים —

הרבה יותר מכל איבר אחר.

הוא יוצר קשרים חדשים בין תאי עצב, מחזק קשרים קיימים,

משנה את הארגון של הרשתות הפנימיות שלו,

ובאזורים מסוימים אפילו מייצר נוירונים חדשים.

המשמעות של זה עבור כל אחד ואחת מאיתנו עצומה:

אנחנו לא “תקועים” עם הזיכרון שנולדנו איתו,

יש לנו יכולת אמיתית להשפיע על חדות המחשבה ועל איכות הזיכרון בכל גיל.

נכון, לגנטיקה יש חלק — אבל היא רק חלק מהסיפור.

מחקרים רבים מהשנים האחרונות מראים שבמקרים רבים אפשר לעכב,

להפחית ואפילו למנוע התפתחות של ירידה קוגניטיבית,

אם מאמצים אורח חיים שמחזק את המוח ומפעילים אותו בצורה נכונה ועקבית.

המוח פועל על בסיס עיקרון פשוט: Use it or lose it   - השתמש בו, או שתאבד אותו.

וכמו “שריר” שמתחזק בשימוש — כך גם המוח:

ככל שמאתגרים אותו יותר, לומדים מיומנויות חדשות, מפעילים סקרנות,

פותרים בעיות ומתנסים בפעולות שדורשות מאיתנו לחשוב -

כך הוא מתחזק, מתחדד ומתפקד טוב יותר.

לכן חשוב להבין:

• מה באמת משפיע על הזיכרון?

• איזה סוגי תרגול מחזקים את המוח?

• איך אורח החיים וההרגלים שלנו מעצבים את המוח יום־יום?

• ואלו צעדים פשוטים יכולים ליצור שינוי אמיתי ובר־קיימא?

ללמוד מאלופי הזיכרון – ולגלות מה אפשרי כשמאמנים את המוח

אחת העדויות המרתקות לגמישות המוחית –

וליכולת של כל אחד מאיתנו להשפיע על תפקוד הזיכרון שלו הם "אלופי הזיכרון" —

אנשים שמסוגלים לזכור כמויות עצומות של מידע:

מאות שמות, מספרים ארוכים, רשימות, דימויים מורכבים,

לעיתים אפילו חפיסות קלפים עורבבו בפניהם והם מסוגלים לזכור את הסדר של הקלפים שבתוכם.

הם משתתפים באליפויות זיכרון ברחבי העולם, אבל הדבר המרתק באמת הוא זה:

רבים מהם לא נולדו עם זיכרון יוצא דופן.

להפך.

חלק גדול מהם מספרים שדווקא היה להם קושי משמעותי בזיכרון,

כזה שפגע בביטחון שלהם וביכולת שלהם לתפקד בחיי היום־יום.

הקושי הזה הוא שדחף אותם לצאת למסע —

ללמוד טכניקות, לתרגל בהתמדה, ולחזק את המוח באופן שיטתי.

והתוצאות? מדהימות.

אימוני הזיכרון הובילו אותם לשיפור עצום,

עד שהגיעו להיות בין האנשים בעלי הזיכרון החזק בעולם.

אני אוהבת ללמוד מהם —

מהשיטות, מהחשיבה, מהמשמעת ומהגישה שלהם —

ולהנגיש את הידע הזה לקהל הרחב, בעיקר לבני הגיל השלישי,

שמספרים לי שוב ושוב עד כמה הטכניקות הללו עושות הבדל אמיתי בחדות הזיכרון,

בביטחון העצמי ובתפקוד היומיומי.

הם מוכיחים לנו דבר חשוב אחד:

כשמאמנים את המוח בצורה נכונה —

אפשר להגיע הרבה יותר רחוק ממה שאנחנו מדמיינים.

לסיכום – יותר נמצא בידיים שלנו מכפי שנדמה לנו!

גמישות המוח היא אחת הבשורות המשמחות ביותר של המדע המודרני:

היכולת שלנו לשפר את הזיכרון,

לחזק את החשיבה ולשמור על תפקוד קוגניטיבי מיטבי —

קיימת, זמינה, ואפשרית בכל גיל.

לכל אחד מאיתנו יש יכולת השפעה עצומה על הזיכרון והבריאות הקוגניטיבית שלו.

כדי לממש את הפוטנציאל הזה לא צריך מהפכות גדולות —

אלא שתי אבני יסוד פשוטות:

• הבנה של אורח החיים שתומך במוח

• סט מצומצם אך מדויק של טכניקות זיכרון.

כששני אלה מתחברים יחד, משהו במוח מתחיל לעבוד אחרת —

בבהירות, בביטחון, ובקלות שלא הכרנו.

עם מעט ידע, תרגול, התמדה ואמונה ביכולת שלנו להשפיע על הזיכרון שלנו,

כולנו יכולים להיות במקום טוב יותר — היום ובעתיד.

הנה 2 תרגילים/ כלים להתנסות:

1. “שחזור יומי” - זהו תרגיל פשוט וקצר, המשמש גם את אלופי הזיכרון. 

מטרת התרגיל:

לחזק את הזיכרון היומיומי ו'לחנך' את הזיכרון להקדיש יותר תשומת לב למה שקורה לנו ביומיום —

ובכך לצמצם שכחה.

כך עושים:

בסוף כל יום, תקדישו 3–5 דקות ותנסו לשחזר:

על מה שוחחתם עם אדם שפגשתם היום?

מה היתה עלילת ההצגה או הסרט שבהם צפיתם?

האם היה משהו חדש שלמדתם היום?

ואפשר גם: באילו סידורים או משימות טיפלתם היום?

את השחזור אפשר לבצע בעל־פה או בכתב — מה שנוח לכם יותר.

למה זה עובד?

השחזור עצמו הוא אימון מוחי.

בנוסף, אנחנו מלמדים את המוח שכדאי לו להקדיש תשומת לב ולשמור מידע —

משום שנעשה בו שימוש חוזר.

אלופי הזיכרון נוהגים לומר ש- “אמנות הזיכרון היא אמנות תשומת הלב”.

לכן, כל תרגיל שמגביר את תשומת הלב —

תורם גם לשיפור הזיכרון.

לאחר תרגול יומי במשך כשבוע,

רבים מגלים שכבר הרבה יותר קל להם להיזכר במה שעשו לפני יומיים

או מה היה תוכן ההצגה שבה צפו.

2. מיקוד תשומת הלב לפני היציאה מהבית

אנשים רבים מספרים שהם נאלצים לחזור הביתה זמן קצר אחרי שיצאו —

כי שכחו משהו חשוב,

או לא זכרו אם ביצעו פעולה הכרחית.

ברוב המקרים, הסיבה לכך היא פיזור דעת ברגעי המעבר.

מטרת התרגיל: למקד את תשומת הלב לפני היציאה מהבית, ולצמצם שכחה ותסכול.

כך עושים: לפני היציאה, תעצרו לרגע ותחשבו:

• מה עליי לקחת איתי?

• אילו פעולות חשוב לוודא שביצעתי?

כדי להקל על הזכירה, אפשר להיעזר בראשי תיבות פשוטים:

• אמ״ן – ארנק, מפתחות, נייד

• גמ״ד – גז, מזגן, דלת

תעמדו ליד הדלת ושאלו את עצמכם:

• גמ״ד – עשיתי?

• אמ״ן – לקחתי?

אם כן — אפשר לצאת בנחת.

אם לא — יש רגע לעצור ולהשלים.

למה זה עובד?

כי פעולה שנעשית מתוך תשומת לב מודעת נרשמת טוב יותר בזיכרון,

והשכחה פוחתת. 

מאחלת לכם הצלחה, ובעיקר הנאה מהדרך.

רוצים להעמיק ולתרגל?

מיזם “האבולוציה של הזיכרון”, בהובלת עידית חריף – מרפאה בעיסוק ויועצת גרונטולוגית,

עוזר בפיתוח, שימור ושיפור הזיכרון בגיל השלישי.

🔹 קישור להצטרפות לקבוצת הווטסאפ השקטה “חדר כושר לזיכרון”(טיפים ותרגילים לשיפור הזיכרון)

🔹 ערוץ היוטיוב – סרטונים וכלים ראשוניים

🔹 לפרטים על התוכניות לפיתוח, שימור ושיפור הזיכרון:

🌐 https://www.iditharif.com

📞 050-555-5675

מידע מעניין נוסף:

שינוי קוגניטיבי זה לא תמיד דמנציה/ אלצהיימר

סימנים לבעיות קוגניטיביות: ממה ומתי לדאוג?

ירידה קוגניטיבית קלה: מהי ומה אפשר לעשות?