• דר' דנה פאר מומחית דמנציה

זה דמנציה. מה עושים עכשיו

חברה של חברה מספרת לי: כבר כמה זמן אני רואה שאמא שלי לא מקפידה על ניקיון כמו פעם, אז חשבתי שאולי היא כבר לא רואה כל כך טוב, ולא התייחסתי. בפעמים האחרונות שביקרתי ראיתי שהיא לובשת אותה שמלה. שאלתי למה היא לא מחליפה, והיא אמרה לי שזו השמלה שהיא אוהבת ושאני אפסיק לבדוק אותה. בסדר. ו, האוכל שהיא מכינה כבר שנים... קצת השתנה לו הטעם וזה לא מה שהיה. אבל הדבר שממש הדליק לי נורה אדומה זה שהיא הלכה למכולת עם 300 ₪ וחזרה עם קוטג', לחם קל וארנק ריק! שאלתי אותה איפה הכסף, והיא לא יודעת. אמרה שהיא בכלל לא לקחה כל כך הרבה כסף כי זה רק המכולת, ומה פתאום שהיא תיקח יותר מ20 ₪, ועוד סיפורים. אבל אני יודעת שהיו לה 300 ₪, ועכשיו אין. אני פשוט לא מבינה מה קורה איתה! מה עושים? הצעתי לה ללכת עם אמה להערכה רפואית מקיפה, ובסופו של תהליך היתה אבחנה של דמנציה מסוג אלצהיימר. עבור הבת זו היתה בו זמנית הפתעה וגם אשרור למשהו שהיא כבר ידעה בתוך תוכה.

איך מאבחנים דמנציה?

במדינת ישראל הגורמים מוסמכים לאבחן דמנציה הם רופאים בעלי התמחות בגריאטריה, פסיכיאטריה או נוירולוגיה (או שילוב של פסיכו-גריאטריה).


האבחנה מבוססת על:

- סימפטומים המדווחים ע"י המטופל והמשפחה

- הערכה קוגניטיבית פורמלית (בד"כ MMSE)

- בדיקה גופנית ושלילת מחלות אפשריות אחרות: אין סימן פיזיולוגי המהווה קריטריון לאבחון דמנציה.

בדיקות דימות (CT או MRI) משמשות לשלילת בעיות פיזיולוגיות אחרות העשויות להציג תמונה קלינית דומה לדמנציה (בעיקר באנשים צעירים בגילם).


אבחנה של דמנציה לרוב מגיעה לאחר תקופה ארוכה שבה היה קושי בתפקוד של יקירנו ולא בדיוק ידענו לשים את האצבע על מה הבעיה. רוב האבחנות ניתנות כ2-3 שנים לאחר שהמחלה נתנה ביטוי ראשוני.

הרבה משפחות מספרות שעם קבלת האבחנה יכלו להבין מצבים והתנהגויות מוזרות שהיו בשנה-שנתיים האחרונות, שלא ידעו איך להסביר אותן או ליישב אותן עם האדם שהכירו. למשל, האיש שאהב אופרה והיה לו מנוי במשך שנים, עד שפעם אחת בתחילת ההופעה כשנעשה חשוך באולם דרש לקום ולצאת משם, ומאז סירב לחזור. או, האישה שיום אחד הודיעה לילדיה שיותר לא תבוא לבקר אותם, ומעכשיו הם חייבים לבקר אותה בביתה. אנשים אלו כנראה הבינו שיש להם קושי בסביבות לא מוכרות ופשוט בחרו להימנע מהן.


לצערנו, נכון להיום אין מרפא או טיפול אפקטיבי לעצירת מחלות הדמנציה. עם קבלת אבחנה, אחת השאלות ששואלים היא מה אפשר לעשות עכשיו כדי למנוע הידרדרות. יש שפונים לרפואה אלטרנטיבית, לתוספי תזונה, לטיפולים כגון תא לחץ... אבל, אין פתרונות קסם.



מה כדאי לעשות בסמוך לקבלת אבחנה של דמנציה (וגם בהמשך הדרך):


1. לשאול את הרופא המטפל מה הוא יודע על דמנציה. לא, זו לא חוצפה אם זה נעשה באופן מכבד ומתוך כוונה ליצור שותפות בטיפול. רופאי משפחה ורופאים כלליים עשויים לדעת מעט יחסית על דמנציה (לסוגיה), ומתוך כוונה להקל על המשפחה עלולים להמליץ על טיפול תרופתי לא מתאים.

הטיפול באדם עם דמנציה דורש יצירת שותפות טיפולית עם מגוון גורמים פורמליים ולא פורמליים, ובראשם הרופא המטפל. תשתפו את הרופא במה שמטריד או מדאיג אתכם בקשר לטיפול ביקירכם. ואם הרופא אינו מעוניין להיות שותף, יש מקום לשקול פנייה לגורם מקצועי חלופי לקבלת המענה.


2. לשתף אנשים אחרים באבחנה: קודם כל קרובים וחברים. בהמשך כדאי לשתף גם במעגלים רחבים יותר.

לספר שיקירכם סובל מדמנציה אינה בגידה בו, באמונו או בכבודו.

זהו צעד ראשון חיוני ליצירת רשת תמיכה שתזדקקו לה בהמשך הדרך.


3. להכין ייפוי כוח מתמשך: ב-2018 המדינה יצרה הליך פשוט (יחסית) שמאפשר לנו למנות מישהו שאנחנו סומכים עליו לדאוג לנו, אם חו"ח לא נוכל לעשות כך בעצמנו. מישהו שיודע מה אנחנו רוצים.

זה יכול לחסוך כל כך הרבה כאבי ראש, התלבטויות, דילמות ואנרגיה.

ביצוע ההליך לא אומר שלמחרת האדם נטול כל יכולת לקבוע על ענייניו!

אבל, אם וכאשר יהיה צורך, הכל יהיה כל כך הרבה יותר פשוט.

כדאי להזדרז ולערוך מסמך זה בהתייחס לרכוש וגוף, כל עוד האדם כשיר לקבל החלטות אלו.

חשוב לשים לב לפנות לעו"ד המורשה לבצע הליך זה. זה גם הזמן לבצע עדכונים ושינויים בצוואה, אם רוצים.


4. ליצור סביבה בטיחותית ותומכת תפקוד. דמנציה מתקדמת ומשפיעה על כל תפקודי החיים. התאמת הסביבה הפיזית בשלב מוקדם תאפשר תמיכה לזמן ממושך יותר בביצוע התפקוד באופן עצמאי.

למשל, לרחצה בטוחה - התקנת ידיות במקלחת ובשירותים, לצמצום היעלמות חפצים- צמצום מספר הפריטים היושבים על המזנון, להתמצאות בתוך הבית- שלט לדלת של השירותים ושל המקלחת ועוד.


5. נהיגה - לפתוח בשיח על הצורך להפסיק נהיגה בעתיד. כדאי לדבר על מה עלול להביא להחלטה כזו, אלו מצבים מטרידים אתכם, מה האפשרויות החלופיות להתניידות וכד'.

למידע נוסף נהיגה ודמנציה: האם אפשר, מתי ואיך להפסיק


ומה אפשר לעשות כדי לשמר תפקוד בשלבים התחלתיים של דמנציה:

- להשתמש בפתקים כתזכורות, לשים שלטים על ארונות מטבח ובחדרים אחרים

- לכתוב פגישות עתידיות על לוח שנה גדול במיקום מרכזי

- להיעזר בסדרן תרופות שבועי

- להשתמש בשעון דיגיטלי גדול ונוח לקריאה במקום מרכזי בבית

- לגייס עזרה באחזקת הבית

- לבצע הליכה יומית: הליכה נמרצת לפחות 1/2 שעה ביום

- לשלב אמצעי טכנולוגיה בחיי היום יום – לצלם מקום חנייה או משהו שרוצים לזכור, ליצור תזכורות בטלפון.


אול יעניין אתכם גם:


מה לא לומר לאדם עם דמנציה


עשרה מיתוסים על דמנציה


בקשות של אדם עם דמנציה


ותזכרו -

זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי, ונחשוב ביחד מה אפשר לעשות להיטיב את איכות החיים של יקירכם ושלכם.