מספר הולך וגדל של אנשים בעולם חולים במחלות דמנציה.
יש הערכות כי עד 2050 כ-78 מיליון אנשים בעולם יסבלו מסוג של דמנציה
(כיום ההערכה היא כ50 מיליון).
דמנציה מסוג אלצהיימר היא הסוג השכיח בותר מבין כל סוגי הדמנציה:
כ60-70% מהסובלים מדמנציה יש להם את הסוג הזה.
דמנציה וסקולרית היא השנייה בשכיחותה מבין סוגי הדמנציה:
5-10% מהסובלים מדמנציה יש להם סוג זה.
דמנציה מסוג אלצהיימר קשורה לשקיעה של חלבוני עמילואיד וסבכי טאו במוח.
דמנציה וסקולרית קשורה לצמצום בזרימת הדם למוח.

מה הגורמים לסוגי דמנציה אלו?
אלצהיימר:
לא ידוע בבירור מה המנגנון הביולוגי "המתקלקל" וגורם לדמנציה זו.
ככל הנראה גורמי רקע מסוימים מגבירים את הסיכון למחלה זו.
לדוגמה, ידוע שיש השפעה למגדר ולקשר משפחתי.
אלצהיימר שכיח יותר בקרב נשים.
לצד זה, אורח חיים נמצא משמעותי ברוב המקרים של אלצהיימר,
לדוגמה: השמנה בגיל הביניים, היעדר פעילות גופנית, רמת השכלה נמוכה, דיכאון קליני ועישון.
דמנציה וסקולרית:
בדמנציה זו גם יש השפעה של מגדר ותורשה ולקבוצות אתניות מסוימות יש סיכון מוגבר.
דמנציה זו שכיחה יותר בקרב גברים.
גורמי סיכון ידועים לדמנציה זו הם גורמי הסיכון למחלות לב-ריאה,
כגון השמנת יתר, יתר לחץ דם, סוכרת, שבץ ומחלות לב.
מה קורה במוח?
אלצהיימר:
מחלה זו מושפעת משינויים המתרחשים ברקמת המוח עצמו.
נוצר מעין "בלגן" בתאי המוח וביניהם שלא צריך להיות שם.
שינויים אלו יכולים לגרום לירידה ביכולות חשיבה ובזיכרון.
דמנציה וסקולרית:
סוג דמנציה זה קורה כשיש שינויים בכלי הדם במוח.
הדבר יכול להיות קשור לאירועים מוחיים או לזרימת דם.
שינויים אלו יכולים לגרום לירידה קוגניטיבית,
בדומה לפקק תנועה ב"כבישי" המוח ומשפיע על יכולות חשיבה וזיכרון.

מופעי התסמינים:
כפי שניתן להבין להלן - חלק מהתסמינים חופפים.
אלצהיימר:
מחלה זו לרוב מתחילה באיטיות ובהדרגה בהשוואה לדמנציה וסקולרית,
התסמינים הראשונים לרוב יתבטאו בשינוי לרעה בזיכרון.
לדוגמה, בזיכרון לטווח קצר – לא לזכור מידע שנמסר זה עתה.
ככל שנמשכת המחלה היא תשפיע על יכולת השפה, התמצאות בזמן ובמקום ויכולת לפתור בעיות.
תסמיני אלצהיימר כוללים:
קושי בזיכרון
קושי בהבנת וביצירת שפה
אובדן עצמאות
קושי בביצוע משימות טיפול עצמי יומיות
שינויים במצבי רוח ובאישיות
השינויים הניווניים במוח שמצביעים על מחלת אלצהיימר עלולים להתחיל 10-15 שנים לפני הופעת התסמינים.
עם הופעת התסמינים המחלה מתקדמת מהר יותר,
ולאחר קבלת אבחנה תוחלת חיים ממוצעת של 8-12 שנים.
דמנציה וסקולרית:
תסמינים אלו מופיעים בפתאומיות יחסית.
התסמינים תלויים באיזה חלק במוח יש פגיעה בכלי הדם.
לפעמים תסמינים אלו יופיעו לאחר שבץ מוחי או בעיה גופנית אחרת.
בשונה מאלצהיימר, קושי בזיכרון אינו בהכרח תסמין מוקדם או ראשוני.
במקום זאת, ייתכן שיהיה לאדם קושי בקבלת החלטות, תכנון או ארגון של עניינים וחפצים.
זה דומה למחסום במוח שגורם לבעיות בחשיבה.
התסמינים כוללים:
קושי בריכוז ובתקשורת
קשיים בזיכרון
קשיי התמצאות בזמן ובמקום
תסמינים של שבץ כמו חולשה פתאומית או קושי לדבר
שינויים באישיות
קשיים בשיווי משקל ובהליכה
בדמנציה וסקולרית לרוב ניתן לצפות להתקדמות מהירה יותר בהשוואה לאנשים עם דמנציה מסוג אלצהיימר.

אבחון והבחנה בין סוגי הדמנציה
אבחון בין שני סוגים שונים של דמנציה דומה להרכבת פאזל ללא תמונה לדוגמה:
יש תסמינים דומים, כגון קושי בזיכרון וקשיי חשיבה.
בכדי לבדוק אם יש לאדם סוג זה או אחר , או שניהם,
הרופאים משתמשים בהערכות ותבחינים מסוימים.
הם ישאלו שאלות על בריאות כללית ויערכו בדיקות הדמיה.
בכל המקרים, יש צורך לשלול הפרעות אחרות לפני שיוכלו לאבחן בוודאות איזו דמנציה זו.
אלצהיימר:
יש סימנים ביולוגיים למחלת אלצהיימר, אך הם אינם מובהקים,
כלומר - לא יופיעו בבירור אצל כל מי שחולה במחלה.
לרוב, אלצהיימר מאובחן באמצעות שילוב של אנמנזה (סיפור המחלה) בדיקת הדמיה,
ניקור מותני והערכה קוגניטיבית.
הבדיקות הגופניות מיועדות לבדוק רמות גבוהות מהנורמה של חלבוני עמילואיד-בטא
והצטברויות של חלבוני טאו.
חברות ביוטכנולוגיה רבות עמלות ליצירת בדיקות דם מהימנות
לזיהוי חלבונים אלו באופן שיהיה פחות פולשני מניקור מותני.
אולם, לבדיקות דם אלו, נכון לעכשיו,
יש מגבלות וקושי לאבחן אלצהיימר בקבוצות אתניות מסוימות (עוד לא ברור מה הסיבה לכך).
יש גם מחקרים המנסים לזהות אלצהיימר באמצעות מעקב אחר שינויים בעדשת העין,
אך טרם נמצאה בדיקה מתאימה לכך.
דמנציה וסקולרית:
בשונה מאלצהיימר, דמנציה וסקולרית אינה מאופיינת בהצטברות לקויה של חלבונים במוח.
היא מאובחנת על ידי בדיקה של זרימת הדם במוח.
ניתן להיעזר בMRI לאבחון דמנציה זו, המסייע לזהות ליקויים בזרימת הדם במוח,
כגון סימנים לשבץ, דלדול כלי הדם ושינויים בהולכה במוח.
האם דמנציה וסקולרית ואלצהיימר יכולות להיות במקביל באותו המוח?
כן.
בשל גורמי סיכון משותפים לכל 1 מתוך 10 אנשים למעשה יש דמנציה מעורבת.
לרוב זוהי מעורבות של דמנציה וסקולרית ואלצהיימר.

טיפול:
אלצהיימר:
רוב התרופות לאלצהיימר מכוונות לתסמינים הקוגניטיביים ולשינוי בזיכרון ולא לבסיס הביולוגי של המחלה. תורופות המוכרות בשמות אריסט, ממוריט, אקסלון, דונפזיל ודומיהם
הן תרופות מעכבות אצטילכולין-אסטרז, המאטים ומונעים את פירוק הנוירו-טרנסמיטר אצטילכולין.
ממנטין היא תרופה נוספת לאלצהיימר הפועלת באופן דומה על עיכוב פירוק נוירו-טרנסמיטור אחר במוח.
בשנת 2024 היתה התקדמות ואישור תרופות המכוונות לשינויים הביולוגיים של אלצהיימר:
לקמבי היא תרופה חדשה הפועלת לסילוק הצטברויות של חלבוני עמילואיד-בטא.
קיסונלה היא תרופה הפועלת לפירוק וסילוק של צבירי חלבוני טאו.
התרופות הללו משפיעות ומתאימות לשלב המוקדם, ואף המקדים, של אלצהיימר ואינן בסך התרופות.
דמנציה וסקולרית:
אין טיפול תרופתי ספציפי לדמנציה וסקולרית.
במטרה להאט את התקדמות הדמנציה,
הרופא עשוי להמליץ על תרופות לייצוב לחץ הדם ומניעת לחץ דם גבוה,
לצמצום כולסטרול, למניעת קרישי דם ולשמירה על רמת סוכר מאוזנת בדם.

בשני סוגי הדמנציה הללו אבחון מוקדם חשוב מאד ויכול לסייע בניהול התסמינים ולאפשר איכות חיים.
איך אפשר למנוע דמנציה לסוגיה?
אין מניעה של דמנציה לסוגיה, משום הגורמים לדמנציה אינם ידועים כראוי למדע כרגע.
עם זאת,
ביולי 2024 פורסם דוח של פורום בינלאומי המשער שניתן לצמצם עד 45% מהמקרים של דמנציה לסוגיה בעולם על ידי אימוץ אורח חיים בריא.
המלצות לצמצום סיכון לדמנציה לסוגיה:
הימנעות מעישון
פעילות גופנית אירובית
תזונה ים תיכונית (כמו שכתוב בספר!)
ניהול תקין של מחלות רקע כגון סוכרת, יתר לחץ דם והשמנת יתר
מעורבות חברתית
לאתגר את המוח במשך החיים
ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה לא אומר שאין מה לעשות.
תדברו איתי, ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.
בטח יעניין אותך גם:
Comments