top of page
תמונת הסופר/תד"ר דנה פאר מומחית לדמנציה

תחושת זמן לקויה בדמנציה/ אלצהיימר

מהי תחושת זמן לקויה בדמנציה/ אלצהיימר?


"אני יוצא מהבית למכולת, חוזר תוך רבע שעה, ואשתי צועקת עליי למה לקח לי כל כך הרבה זמן!" (ארנולד).


"פעם בשבוע, רק פעם אחת בשבוע, אני רוצה ללכת לחוג ציור. זה בסך הכל שעה. טוב, שעה וחצי עם הנסיעות לשם ובחזרה. גם את זה הוא לא מוכן לתת לי! אני חוזרת והוא מתחיל איתי: כמה זמן הלכת, למה השארת אותי לבד כל היום, מה את עושה כל כך הרבה זמן מחוץ לבית…אני אומרת לו: תראה, הלכתי ב-10 בבוקר, זה לא הרבה זמן. השעה עכשיו 12:00, וחזרתי בזמן להכין לנו ארוחת צוהריים. מגיע לי לצאת לשעה פעם בשבוע" (רוחמה).


"אני מדברת עם אמא בבוקר, ומסבירה לה שאני אאסוף אותה אחרי העבודה וניסע אליי, שתיפגש עם הילדים. בשעה 11:00 היא מתחילה להתקשר אליי ולשאול מתי אני באה, למה לוקח לי כל כך הרבה זמן, שהיא כבר לבושה ומוכנה. פעם היא אפילו חיכתה למטה ליד הבית. אין לי מושג כמה זמן היא עמדה שם. גם היא לא ממש ידעה להגיד לי, אבל לפי העייפות שלה, היה ברור שזה היה הרבה יותר מ15-20 דקות" (אסתר).


זמן בראש וזמן בשעון הם שני דברים שונים, ובני אדם חווים אותם בקצב שונה.

תחושת הזמן האישית שלנו כל הזמן משתנה.

בהתאם לפעילויות שאנו עוסקים בהן, הגיל שלנו וכמות המנוחה/ שינה שיש בחיינו.

באופן כללי, מוסכם שככל שאנחנו מזדקנים מתגברת ההרגשה שהזמן "טס".


מצד אחד, זמן הוא מושג אובייקטיבי ומדיד (שעות, ימים ושנים). מצד שני, זמן הוא מושג מופשט, הקשור לעיבוד מידע במוח, בפרט של ייצוגים וגירויים חזותיים.


clock in garden

בדמנציה/ אלצהיימר, השינויים המתרחשים במוח משפיעים על תפיסה חזותית.

מחקרים על תנועות עיניים (לא מודעות), מצאו שעם העלייה בגיל, יש התארכות בזמן שבין תנועה לתנועה. למעשה, המוח זקוק ליותר זמן כדי לפענח את המידע שנקלט מהעין.

והדבר נכון עוד יותר במצב של שינויי המוח האופייניים לדמנציה. כל זה מביא להרגשה של האדם שהזמן עובר מהר יותר: "רואים" יותר לאט, אך מרגישים שהזמן מואץ.


אדם עם דמנציה/ אלצהיימר שחווה שינויים בתחושת הזמן לרוב מתקשה גם בהתמצאות בזמן,

ובמעקב אחר ימי השבוע, החודש והשנה.

לעתים הדבר יתבטא אף בשינויים ביכולת להבחין בין יום ולילה, חרף מידע שמגיע מהסביבה,

כגון אור יום או חושך מבעד לחלון.


גם אם אדם מסוגל לזהות מה השעה בשעון, אין בהכרח הבנת המשמעות של מידע זה.

בכדי להבין את המשמעות של זמן, אנחנו זקוקים לנקודות ייחוס.

כאשר נפגע הזיכרון, נקודות הייחוס מתערבבות ומתבלבלות. אם אני לא זוכרת ששעון המעורר צלצל בזמן מסוים, אין לי נקודת ייחוס כמה זמן אני ערה. אם אדם לא זוכר את השעה שבה יצא מהבית, אין לו נקודת ייחוס כמה זמן עבר עד שהגיעו לאסוף אותו.


כך גם, ביחס לימים ואירועים אנחנו נעזרים בנקודות ייחוס שאנו זוכרים כדי להעריך איזה יום היום, כמה זמן עד סוף השבוע, האירוע או החג הבא וכד'.

למי שממילא יש קושי בזיכרון, השגרה והחזרתיות של היום יום מקשים עוד יותר על חיבור והבנה של מושג הזמן.

three cuckoo clocks

מחקרים נוירו-אנטומיים הראו שתחושת זמן קשורה לעיבוד מידע במבנה המוח שנקרא היפוקמפוס.

מבנה זה ידוע גם כבעל תפקיד מרכזי בתהליך הזיכרון, בפרט לזיכרון טווח קצר.

ההיפוקמפוס נפגע במחלת אלצהיימר. נ

ראה ששינוי זה מתבטא לא רק בפגיעה בזיכרון, אלא גם משפיע על תחושת הזמן של החולה.


איך אפשר להתמודד עם תחושת זמן לקויה?

זה תלוי בחומרת המצב.

בהתחלה, כאשר האדם עם דמנציה מסוגל להבין את השעה בשעון,

אפשר להכין פתקים שבהם כתוב מתי יחזור המטפל או מתי יתקיים אירוע מסוים.

לאותה המטרה, אפשר לנסות להשתמש בטיימר.

יש מי שאמצעים אלו יעזרו להם.


ניתן לתלות במיקום מרכזי שלטים או לוח מחיק שבו מציינים את היום בשבוע, אירועים קרובים וכד'.

אם האדם עם דמנציה/ אלצהיימר שואל בעניין – מפנים אותו ללוח צורך קבלת המידע.

לאורך זמן, עבור חלק מהאנשים אפשר אף ליצור הרגל של חיפוש ומציאת המידע באופן כזה.


two sand clocks

איך להגיב להאשמות על רקע תחושת זמן לקויה?


אם וכאשר האדם עם דמנציה/ אלצהיימר מאשים את המטפל שנעדר זמן רב/ לא הגיע בזמן/ חיכה לו המון זמן וכד' -

אל תנסו להסביר איפה הייתם ומה עשיתם.

אל תנסו לומר שלא עבר זמן רב בכלל / שלא איחרתם/ שהגעתם בדיוק בזמן שהבטחתם וכדומה.

אל תנסו להראות על השעון כמה זמן עבר.


מה כן לעשות?

תגידו – "אני מצטער/ת, לא שמתי לב לזמן"

או

"אני מצטער/ת, גם אני התגעגעתי אליך"

או

"אני מצטער/ת, זה באמת לקח יותר זמן ממה שחשבתי או תכננתי".


זה יקצר מאד את שיח ההאשמות וירגיע את העצבים של כולם.


מטפלים יקרים –

עליכם להמשיך ולצאת מהבית!

תצאו, תלכו, תבלו, תעשו דברים שעושים לכם טוב!

חובה עליכם לשמור על עצמכם גם פיזית וגם רגשית.

גם אם כועסים עליכם כאשר אתם חוזרים.

עכשיו אתם יודעים איך להגיב ולהתמודד במצבים אלו.


people walking in a park

תזכרו -

זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי , ויחד נחשוב איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.


בוודאי יעניין אותך לקרוא גם:


התאמות סביבה חזותיות לדמנציה/ אלצהיימר






Commentaires


bottom of page