ש: איך מאבחנים דמנציה/ אלצהיימר? מי מאבחן?
ת: דמנציה/ אלצהיימר מאובחנת על ידי רופא המומחה בגריאטריה או בפסיכיאטריה או בנוירולוגיה.
הרופא צריך לקבל מידע מבני משפחה ומהאדם עצמו, לערוך הערכה קוגניטיבית,
לבצע בדיקה גופנית ולשלול הפרעות/מחלות אפשריות אחרות.
רצוי שתבוצע בדיקת דם.
בדיקות הדמיה (CT או MRI, PET) משמשות לשלילת מחלות אחרות,
אך לא ניתן לראות בהם ממצאים המעידים באופן מובהק על דמנציה.
ש: שכחנות זה דמנציה/ אלצהיימר? מהם הסימנים של דמנציה/ אלצהיימר?
ת: שכחנות כשלעצמה אינה סימן לדמנציה/ אלצהיימר.
כולנו עשויים לחוות מצבים או תקופות של שכחנות מוגברת במהלך חיינו,
בעיקר כאשר אנחנו נתונים ללחץ מנטלי, נפשי או פיזי.
אבחנה של דמנציה/אלצהיימר רלוונטית כאשר ישנה פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי של האדם לאורך זמן,
המתבטא בשינויים משמעותיים בזיכרון, ובנוסף לפחות אחד מסימנים מהבאים: - קושי בתכנון תנועה לשם ביצוע תפקוד - קושי לזהות חפצים ושימושם - קושי להבין או ליצור שפה - פגיעה בתפקודים ניהוליים, הכוללים שיפוט, תכנון, מודעות עצמית, בקרה על טעויות, ויסות רגשי ועוד.
הקשיים צריכים להפריע לתפקוד של האדם, ולהוות שינוי משמעותי מהתפקוד בעבר,
ואינם מוסברים ע"י כל מחלה אחרת.
יש גם דמנציה שבה מופיעים שינויים קוגניטיביים לאחר שהופיעו שינויים התנהגותיים.
זו דמנציה השכיחה יותר בקרב אנשים צעירים ומכונה דמנציה פרונטו- טמפורלית.
סימניה המוקדמים כוללים אימפולסיביות, התנהגות מינית לא תואמת מצב חברתי, אכילה מופרזת,
פעולה על פי דחפים ללא התייחסות לקודים חברתיים ובעיות בשיפוט מצבי סכנה ומצבים חברתיים.
ש: מה ההבדל בין אלצהיימר לדמנציה?
ת: דמנציה זהו מושג כולל למספר מחלות ניווניות ומתקדמות הפוגעות במוח.
אלצהיימר הוא סוג של דמנציה.
זהו הסוג השכיח ביותר, כ-60% מהאנשים עם דמנציה סובלים מאלצהיימר.
נראה שמכאן הבלבול בין המונחים.
אדם שחולה באלצהיימר בהכרח חולה בדמנציה, אך לא כל אדם החולה בדמנציה לוקה באלצהיימר.
ש: האם "לשתף פעולה" עם השינוי או להעמיד את החולה על טעותו?
ת: אדם עם דמנציה/ אלצהיימר חווה צמצום משמעותי ביכולתו להבין נקודת מבט השונה משלו, כמו גם ביכולת לאמפתיה.
בוויכוח עם אדם עם דמנציה/ אלצהיימר אין מנצחים.
גם אם תצליחו "לשכנע" אותו שיקבל דעתכם,
הרי הפגיעה בזיכרון תביא לכך שהוויכוח ייערך שוב לאחר מספר דקות/ שעות/ ימים.
ש: איך להגיב כאשר האדם עם דמנציה/ אלצהיימר מודע לקשיים?
להזכיר שיש לו דמנציה/ אלצהיימר?
ת: בעיקרון לא מזכירים לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר שיש לו מחלה.
זה רק מביא לעוגמת נפש לכל המעורבים.
כאשר אדם מודע לקשיים, תנסו לתמוך ביכולות שעוד יש לו. ניתן לעשות זאת באמצעות התאמת המשימה ליכולת והצעת רמזים באופן מדורג.
לדוגמה, אם רוצים להכין ארוחת ערב ביחד,
תבקשו ממנו לחתוך ירקות לסלט כאשר אתם מראש מניחים את כל המצרכים והכלים הדרושים לכך על השולחן.
במצבים של בלבול, תנסו לשמור על חוש הומור ולהקל בטעויות.
כולנו טועים לפעמים, עם או בלי דמנציה.
האדם עם דמנציה/ אלצהיימר לא "ילמד" מהטעות אם תעשו מכך עניין גדול. אבל, ההרגשה המזופתת שיש בעקבות גערה או כעס על הטעות תלווה אותו ואתכם עוד זמן.
ש: אמא שלי חלתה בדמנציה/ אלצהיימר בגיל צעיר (58). מה הסיכוי שלי להיות חולה בגיל צעיר או בכלל? מהם גורמי הסיכון?
ת: גורם סיכון מספר אחד לדמנציה/ אלצהיימר הוא גיל כרונולוגי: ככל שהגיל עולה, גדל הסיכון להופעת דמנציה. קשר משפחתי ידוע כגורם סיכון לאלצהיימר.
כיום ידוע שחלק מהאנשים החולים באלצהיימר, בפרט אנשים שחלו בגיל כרונולוגי צעיר,
בחלקם נשאי מוטציה גנטית המביאה להופעת המחלה.
עם זאת, יש אנשים עם דמנציה בגיל צעיר שאינם נושאים את הגן וללא עבר משפחתי של המחלה,
ולהיפך - נשאים שאינם חולים. על כן, ניתן לומר שיש קשר משפחתי (גנטי) אך איננו יודעים באופן מלא מהו אופי הקשר הזה. גורמי סיכון נוספים כוללים:
עישון, מחלות כלי דם (סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב, טרשת עורקים), השמנת יתר,
חבלת ראש בעבר, דיכאון קליני והשכלה מצומצמת.
ש: מה אפשר לעשות כדי לצמצם את הסיכון לדמנציה/ אלצהיימר?
ת: לנוכח התעלומה מה גורם לדמנציה/ אלצהיימר, אין דרך מוכחת למנוע את הופעת המחלה. ארגון הבריאות העולמי פרסם בקיץ 2019 המלצות אלו למניעה: - פעילות גופנית אירובית: לפחות 150 דקות בשבוע בעצימות בינונית (הליכה) או
לפחות 75 דקות בשבוע בעצימות גבוהה (ריצה)
- הימנעות מעישון - תזונה המבוססת על דיאטה ים תיכונית - טיפוח קשרים חברתיים - תרגול קוגניטיבי וביצוע פעילות קוגניטיבית מאתגרת
- כמות שעות שינה מספקת.
לכך אוסיף – שמירה על חניכיים בריאות.
לאחרונה התגלו חיידקים הנוכחים בחניכיים גם במוח.
ידוע שחיידקים אלו קשורים למחלות לב,
וההנחה היא שהם עלולים לחולל מצבי דלקת גם במוח ולהשפיע לרעה על תפקודו.
הקפדה במשך השנים על חניכיים בריאות עשויה לצמצם נזק פוטנציאלי זה.
מאמר בנושא זה באתר של עמותת עמדא.
ש: יש לי חברה שחלתה בדמנציה/ אלצהיימר. איך אני יכולה לעזור לה?
ת: תמשיכי להיות חברה שלה! אחת הבעיות המשמעותיות שאדם עם דמנציה/ אלצהיימר חווה זה צמצום בקשרים חברתיים. יש חברים המפסיקים את הקשר מחשש שהמחלה תדבק בהם (זה לא יכול לקרות!). יש המתקשים להתמודד עם השינויים שחלים באדם עם דמנציה/ אלצהיימר,
ויאמרו שכואב להם לראותו במצב כזה. ככל שהדמנציה/ אלצהיימר מתקדמת יהיה צורך להתאים את עצמך ליכולות שלה.
אולי כבר לא תוכלו לשבת ולפטפט שעות כבעבר, אלא תמצאו פעילות משותפת ליהנות ממנה יחדיו.
שימור קשרים חברתיים חשובים מאד בדמנציה/ אלצהיימר:
מגבירים רווחה נפשית, מונעים תחושת בדידות, שומרים על יכולות תקשורת ותורמים באופן משמעותי גם למטפלים באנשים עם דמנציה/ אלצהיימר.
ש: תשוש נפש זה כמו חולה/ נפגע נפש?
ת: תשוש נפש הוא מונח שמשרד הבריאות בחר לתיאור/ הגדרה של אדם החולה בדמנציה/ אלצהיימר.
תשוש נפש אינו נפגע נפש.
תשוש נפש הוא אדם שחי כל חייו ללא אבחנה של בעיה נפשית,
וכעת סובל מדמנציה/אלצהיימר כך שהוא מסכן (בעיקר) את עצמו ו/ או אחרים במידה ולא יהיה בהשגחה רציפה.
ותזכרו -
זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.
תדברו איתי, ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.
לקריאה מעניינת נוספת:
עשרה מיתוסים על דמנציה/ אלצהיימר
Comments