top of page
  • תמונת הסופר/תד"ר דנה פאר מומחית לדמנציה

הקשר בין אגרנות לבין דמנציה/ אלצהיימר

דורית וחיים מבקרים אצל אמא שלה מדי שבוע. כשיצאו מביתה פעם ביום שישי, אמר חיים לדורית שהבית של אמא שלה נעשה מאד מבולגן, וזה קצת מוזר לו כי היא תמיד היתה אישה מסודרת. דורית היתה מופתעת מהערה זו - היא לא שמה לב לכך.

כשבאה לביקור באמצע השבוע, נוכחה שחיים צדק. חפצים היו פזורים בכל מיני מקומות בבית:

ערימות עיתונים בפינה בסלון, בגדים על המיטה, הכלים והתבניות שהיו בד"כ בתוך המזנון ישבו מעליו.

תוך כדי שהיא מתחילה לסדר, דורית שאלה את אמה מה זה המצב הזה.

אמא שלה פטרה אותה בכך שהיתה עסוקה לאחרונה ולא הספיקה לסדר, היא תעשה זאת מחר ושדורית תפסיק מייד לסדר. לאחר שבוע, דורית וחיים באו שוב לבקר, והבלאגן נשאר כמו שהיה.

כשדורית התחילה לסדר ולהזיז, אמא שלה נלחצה מאד, צעקה ודרשה שתפסיק מייד. דורית הפסיקה לסדר כדי להרגיע את אמא שלה, אך היא היתה מאד לא רגועה...


puzzle pieces

לרובנו יש חפצים שאנחנו שומרים וקשורים אליהם רגשית:

חולצה ישנה מהצבא, שמיכה שסבתא תפרה לנכד, מזכרת מהטיול הגדול.

אנחנו נהנים לעתים להוציא אותם, להביט בהם ולמשש אותם. וזה בסדר גמור.

הבעיה מתחילה כשהיקיר שלנו אוסף ו/או מפזר חפצים שונים ברחבי הבית.

אי סדר ואגרנות הן תופעה בעייתית בכל גיל, אך במיוחד בהקשר של אנשים זקנים. ריבוי חפצים מפוזרים בבית מגבירים את הסיכון לנפילה.

אצל אנשים שלא היו אגרנים במהלך חייהם ומופיעה אגרנות חדשה ובלאגן ניכר בביתם -

תופעה זו עלולה גם להיות סימן ראשוני לדמנציה/ אלצהיימר.


למה זה קורה?

בניסיון להתמודד עם קושי הולך וגובר לזכור מיקום של חפצים שונים או לזכור מה רציתי לעשות עם מה שיש לי ביד, האדם עם קושי בזיכרון פשוט מניח את החפץ במקום גלוי (על השולחן, הכיסא, השיש...).

זאת מתוך מחשבה ש- "בטח אם אני אראה את זה, אני איזכר מה רציתי לעשות עם זה".

למעשה החפץ אמור לשמש רמז חזותי ופיצוי לקושי בזיכרון. כך מצטברים להם חפצים פזורים ברחבי הבית, חלקם על הרצפה, ומהווים סכנה לנפילה.

במצב כזה האדם מסרב לעשות סדר או שמישהו יזיז משהו ממקומו. עבור אדם עם ירידה קוגניטיבית לראות את כל החפצים גלויים לעין ומפוזרים נותן תחושה של שליטה.

הזזת חפץ למקום חדש מערער תחושה זו ואת המחשבה שבבוא הזמן ייזכרו מה צריך לעשות עם זה.


room overflowing with stuff

מה כדאי לעשות?

- תנסו להביא את יקירכם לבצע הערכה קוגניטיבית, לבירור אם אכן מדובר בדמנציה/ אלצהיימר (או אולי זה מצב של דיליריום זמני ודרוש טיפול רפואי גופני).

- ייתכן שתצטרכו להשלים עם כך שביתו של האדם עם הירידה הקוגניטיבית מעכשיו יהיה מבולגן (ואפילו מאד), גם בעבר היה מקפיד מאד על סדר וארגון.


- אם תחליטו לעשות סדר בבית וארגון מחדש של הבית: תעשו זאת בצוות של שני אנשים. האחד מוציא את האדם עם הירידה הקוגניטיבית מהבית לזמן מה (בילוי בבית קפה, טיול בשכונה וכד') והאחר מסדר את הבית.

עריכת סדר וארגון מחדש בנוכחות אדם עם ירידה קוגניטיבית עלולה להביא למצב המכונה "תגובה קטסטרופלית", שתערער את אמונם בכם ותקשה על שיתוף פעולה בעתיד.

- אם החלטתם לעשות סדר, כדאי שתעשו סדר חלקי, בפרט תסירו מכשולים כגון חפצים על הרצפה או אלו המהווים סכנה. זאת בכדי שהשינוי בבית לא יהיה דרמטי ויערער את הביטחון של האדם עם ירידה קוגניטיבית.

ותשימו לב ששומרים על חפצים הקרובים לליבו של יקירכם.


pile of junk at home

ובמקרה של דורית -

היא יצאה עם אמא שלה לקניות ולבית קפה, ובמקביל הגיעה מנקה לבית אמה כדי לפנות ולנקות.

דורית שלחה את הבת שלה להשגיח בזמן הניקיון, כדי לוודא שלא ייזרקו חפצים המשמעותיים לאמא שלה.

לאחר כחודשיים היה צריך לחזור על מבצע הניקיון.


ותזכרו -

זה שאין תרופה לדמנציה - לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי, ונחשוב ביחד מה איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם


לקריאה מעניינת נוספת:






Comentarios


bottom of page