• דר' דנה פאר מומחית דמנציה

למה לעקוב ולרשום שינויי התנהגות באלצהיימר/ דמנציה

אנשים הסובלים מדמנציה לא פעם משנים התנהגות באופן פתאומי,

וזה עשוי להיות סימן לבעיה גופנית.


לפני מספר ימים פנתה אלי אילנה, המטפלת באמה עם מדמנציה.

לדבריה, בסופ"ש האחרון המצב הידרדר מאד, והאם החלה הופכת יום ולילה.

הצעתי לאילנה שייתכן שאמה סובלת מבעיה גופנית חריפה.

היא נזכרה שאמה אמרה מתישהו שהיא אינה חשה בטוב, אך אילנה לא התייחסה לכך מכיוון שהאם לא ידעה לומר מה בדיוק כואב לה.


כל שינוי התנהגותי משמעותי עשוי להופיע על רקע של דיליריום על דמנציה.

זהו מצב שבו, בנוסף לדמנציה, האדם סובל מבעיה גופנית חריפה.

זה יכול להיות דלקת, זיהום, עצירות, התייבשות, שינוי במאזן האלקטרוליטים בדם, כאבים, תופעת לוואי של תרופה ועוד מגוון אפשרויות.

על כן, כאשר מופיע שינוי התנהגותי, בפרט שינוי המתפתח תוך זמן קצר (שעות עד ימים) קודם כל צריך לעשות בירור רפואי, הכולל בדיקות דם ובדיקה גופנית.

מתן מענה לבעיה הגופנית ופתרונה צפוי להביא לחזרה למצב הקודם לפני הופעתה.

צריך לדעת שהחזרה למצב קודם אינו מיידי, ועשוי להימשך זמן (אף מספר שבועות).


לחלופין, שינוי התנהגותי המופיע לאורך זמן, שתדירותו הולכת ועולה בהדרגה, לרוב אינו בשל דיליריום,

אלא עשוי להיות תופעה של דמנציה, ובפרט קושי או היעדר מענה לצורך של האדם עם דמנציה.

שינויי התנהגות הם דרכו של האדם עם דמנציה לתקשר לסביבה מה הוא צריך.

בשונה מאנשים עם מוח תקין, שיכולים לתמלל או לפעול לטובת סיפוק צרכיהם השונים,

אנשים עם דמנציה מתקשים למצוא את הדרך לעשות לדבר באופן ברור מה צריכים או רוצים.


כאשר פונים לאיש מקצוע לקבלת עזרה בהתמודדות עם שינוי התנהגותי כדאי שיהיו למטפלים נתונים רבים ככל האפשר בנוגע להתנהגות.

מומלץ לערוך ניטור ורישום של המידע במשך מספר ימים או שבועות כדי לזהות ולתאר היטב את ההתנהגות.

רישום הנתונים מאפשר לזהות גירויים העשויים להוות רקע להופעת ההתנהגות.


דומגאות לשאלות שכדאי לנסות ולהשיב עליהן בניטור שינויי ההתנהגות:


- מתי מופיעה ההתנהגות? (שעה ביום, יום בשבוע)

- כל כמה זמן זה קורה? (כל יום, פעם בשבוע, כאשר הנכדים באים)

- מי נמצא ליד האדם עם דמנציה כאשר זה קורה?

- איפה זה קורה? (חדר מסוים בבית, מחוץ לבית, במקום אחר)

- מה קרה רגע לפני שהופיעה ההתנהגות?

- האם זה לפני או אחרי פעילות מסוימת? (רחצה, ארוחה, קימה מהמיטה, נטילת תרופות)

- האם לאדם עם דמנציה יש צורך קבוע שאינו מסופק כאשר ההתנהגות מופיעה? (רגע לפני שאוכל, לא ישן מספיק, מרגיש רטוב, לא יצא מהבית, משועמם אחרי זמן רב ליד טלוויזיה)

- כיצד נהג המטפל לפני שהופיעה ההתנהגות? (צעק, היה נמהר ועצבני, חסר סבלנות, נגע במפתיע, הופיע לפתע מאחור, לא המתין לתשובה) - האם יש משהו בהיסטורי האישית של האדם שיכול להיות רקע להתנהגות הזו?



מעקב כתוב למשך מספר ימים מניב פעמים רבות דפוסים הקשורים לסביבה האנושית והפיזית. הרישום מאפשר זיהוי דפוסים אלו. לאחר שזיהינו דפוס, נצטרך לגייס חשיבה יצירתית כיצד ניתן להתאים את המצב באופן מיטבי לצרכים של האדם עם דמנציה.





עם זאת, לעתים אין מנוס אלא להיעזר בתרופות.

אולם, ידוע ומקובל בקרב כל אנשי המקצוע (גם רופאים), שתרופות הן קו טיפולי עם השפעה חלקית ולא מיטבית.

רצוי להשתמש בהתערבויות לא תרופתיות, כגון תקשורת מותאמת/ סביבה פיזית מתאימה/ התאמת דרישות המשימה ככל האפשר לפני שימוש בתרופות.

זאת משום שהתרופות הקיימות כיום הן כלליות, אינן מיועדות ספציפית לדמנציה, עלולות להשפיע באופן בלתי צפוי ולגרור תופעות לוואי נוספות.


אחת ההשפעות המשמעותיות שמגפת הקורונה הביאה לחיינו היא השינוי בצריכת ובשימוש בשירותי רפואה. לאחר ששנים דיברו על מעבר למתן שירותי רפואה מרחוק, מה שנקרא "טל-רפואה", תוך זמן קצר נעשו מהלכים שמימשו את החזון הזה. כיום שכיח יותר לקבוע תור לרופא ולהיפגש איתו באמצעות פלטפורמה דיגיטלית,

במקום ללכת לקופ"ח ולפגוש את הרופא ב"חיים האמיתיים".

יכולתו של הרופא להתרשם ממצב של אדם עם דמנציה,

העשוי לשתף פעולה באופן חלקי או כלל לא במפגש דיגיטלי,

מוגבלת יותר מאשר במפגש המסורתי בחדר הרופא.

רישום ומעקב אחר שינויי ההתנהגות עשוי להיות כלי משמעותי שיסייע למטפל באדם עם דמנציה להציג באופן בהיר לרופא את הקשיים והבעיות, ולהבהיר לרופא מה המצב גם כאשר אינו יכול לקבל מידע מהימן מהמטופל.

מומלץ לשתף את הרופא או כל איש מקצוע שנעזרים בו במעקב והרישום שאתם מבצעים.

לעתים ביצוע מעקב ורישום מאפשר למטפל לגלות בעצמו מה הגירויים שמעוררים התנהגות מסוימת,

ואז הוא יכול באופן עצמאי להתאים את הסביבה או המצב כך שההתנהגות תיכחד.


רווח נוסף העולה מניהול מעקב ורישום הוא שמטפלים מגלים שההתנהגות מתרחשת בתדירות נמוכה יותר ממה שסברו תחילה.

למוח האנושי יש נטייה לזכור ולהעצים אירועים שליליים.

כאשר מנהלים מעקב רשום של התנהגויות, אפשר לעקוף נטייה זו ולהתבסס לא רק על התחושות (המוטעות) שלנו, אלא על "נתונים" בהירים וברורים.


תזכרו -

זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי ,ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.



לקריאה מעניינת נוספת:


מה ההבדל בין דיליריום לדמנציה


10 מיתוסים על דמנציה


שאלות ותשובות על דמנציה