• דר' דנה פאר מומחית דמנציה

מה קורה במוח במחלת אלצהיימר, ואיך אנחנו יכולים לקדם את המחקר בעניין?

בואו ננסה להבין מה קורה במוח ובמערכת העצבים של אדם החולה באלצהיימר.

כידוע המוח האנושי מורכב ממיליוני תאי עצב ועוד הרבה הרבה יותר נקודות מפגש בין תאי העצב הללו.


מפגש בין 2 תאי עצב נקרא סינפסה. המפגש הזה הוא נקודת המעבר של מידע, כלומר חומר ביוכימי, בין תא לתא לאורך עצב. בכל סינפסה יש תא קדם-סינפטי ותא פוסט-סינפטי.


סינפסה: מפגש בין 2 תאי עצב

מה קורה בסינפסה?

התא הקדם-סינפטי מפריש אצטילכולין (acetylcholine) לסינפסה, שהוא נוירו-טרנסמיטור (neurotransmitter), כלומר חומר המעביר מידע בין תאי עצב.

חומר זה נקשר לחיישנים בתא העצב הבא (התא הפוסט-סינפטי) ובכך מעביר את המידע העצבי. במקביל יש הפרשה של חומר נוסף המפרק את האצטילכולין (הישארות בלתי מוגבלת של חומר בסינפסה תביא לפגיעה בהעברת המידע).



במוח עם אלצהיימר, בין היתר, יש ירידה בכמות האצטילכולין שהתא הקדם-סינפטי מפריש.


חלק מהתרופות הקיימות כיום לטיפול באלצהיימר, כגון דונפזיל (donepezil), מכוונות להשפיע על עיכוב פעילות החומר שמפרק את האצטילכולין בסינפסה. זאת במטרה שזמן ההשפעה שכמות האצטילכולין המצומצמת שהופרשה יתארך, ויש סיכוי גבוה יותר להעברת המידע באופן תקין לתא העצב הבא.


תהליך נוסף המתרחש באופן טבעי במוח הוא יצירה של שרשראות חלבונים מסוג בטא-עמילואיד (beta-amyloid). לעתים, מסיבה לא ידועה, תאי העצב במוח מייצרים שרשראות חלבונים אלו באופן מוגבר. הצטברות זו פוגעת בתפקוד של תאי מוח אחרים, כגון תאי מיקרוגליה (microglia), שלרוב מסייעים בפירוק ופינוי חלבונים אלו. כך נוצר מצב שיש הצטברות של שרשראות חלבונים אלו למבנים הנקראים "פלאק" (plaque), הידועים כסממן ביולוגי של מחלת אלצהיימר.


במקביל, ישנו חלבון הנקרא חלבון טאו (tau), שהוא חלק מהמבנה של תאי עצב. מסיבה לא ידועה, חלבוני טאו מתחילים לקרוס/להיהרס. נוצרים הצטברויות גם של חומר זה (neurofibrillary tangles), ואלו משפיעים לרעה על התפקוד של תאי העצב. גם הצטברויות אלו ידועות כסממן למחלת אלצהיימר.


שינויים אלו בתאי המוח מתחרשים במשך שנים, כנראה במשך יותר משני עשורים, לפני שניכרת פגיעה קלינית ביכולת קוגניטיבית.


וכעת תשאלו:

אם אנחנו יודעים לזהות מה הבעיה ומהם סימנים של הבעיות והמחלה במוח - מה הקושי לפתח תרופה או לאבחן את מחלת האלצהיימר באופן חד משמעי?


ראשית, ניתן לזהות את ההצטברויות של חלבוני בטא-עמילואיד

וחלבוני טאו באופן מובהק וברור רק בניתוח של המוח לאחר המוות.


ועיקר הבעיה-

מסתבר שאין קשר ישיר וסיבתי בין נוכחות של הצטברויות חלבונים אלו לבין תסמינים של אלצהיימר.

"מחקר הנזירות" (Snowdon, 2003) הוא מחקר אורך מפורסם שבו נמצא שתיתכן הופעה של תסמינים קליניים של אלצהיימר ללא הימצאות של המבנים הפתולוגיים. כלומר, האדם הציג ירידה קוגניטיבית משמעותית במהלך חייו, אך בניתוח לאחר המוות לא נמצאו הצטברויות משמעותיות של חלבוני טאו או חלבוני בטא-עמילואיד.

יתר על כן, ייתכן מצב הפוך: הימצאות של המבנים הפתולוגיים ללא הופעה של תסמינים קליניים. כלומר, האדם לא הציג ירידה קוגניטיבית משמעותית במהלך חייו, אך בניתוח המוח לאחר המוות יש נוכחות משמעותית של חלבוני טאו וחלבוני בטא-עמילואיד.

לפעמים הדברים אינם כפי שהם נראים...

לנוכח ממצאים אלו וחוסר ההתקדמות בהבנת המנגנון הבסיסי להתפתחות דמנציה לסוגיה, ומחלת אלצהיימר בפרט, הקהילה הרפואית והמדעית בוחנות מחדש את "התיאוריה הכולינרגית"

(המייחסת את הפגיעה הקוגניטיבית לשינויים באצטילכולין).


כיום, נבדקים כיוונים חלופיים להסברת המנגנון הבסיסי של השינויים הניווניים במוח. בין היתר, יש הבודקים אפשרות של דמנציה כמחלה של מערכת החיסון, כלומר מחלה אוטו-אימונית

(שבה מערכת החיסון פוגעת באיברי הגוף).

גם המחקר לתרופה לדמנציה, ואלצהיימר בפרט, מתפתח לכיוונים חדשים, כגון שימוש באולטרה-סאונד.


רוצים לעזור לקדם את המחקר?

כל אחד יכול עכשיו לעשות זאת מהבית!

בשנים האחרונות יש בעולם תנועה של "מחקר אזרחי" (citizen science),

ויש אשפרות באמצעות "משחק" לתרום לקידום המחקר על דמנציה.


באתר https://stallcatchers.com/main נרשמים למשחק הנקרא Stallcatchers.

ב"משחק" עוזרים לחוקרים באוניברסיטת קורנל בארה"ב לזהות נקודות של "תקיעה" בכלי דם במוח,

כלומר לזהות נקודות שבהן הדם אינו זורם באופן רציף אלא "נתקע"

(באנגלית בחרו להתייחס לזה כ"תקיעה בזמן" – stall).


החוקרים מציגים סרטונים של זרימת דם במוח של עכברים אמיתיים.

המשימה של הצופה היא לזהות מתי יש האטה בזרימת הדם באזור מסוים המסומן בבירור.

זה ממש פשוט, וכל אחד יכול לעשות זאת.

באתר יש הסברים ברורים והדרכה (דרושה הרשמה כדי לשחק).

תצטרפו עוד היום לקהילה של אזרחים חוקרים – יש כבר 29,584 שותפים בכל העולם!

ותזכרו -

זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.


לקריאה נוספת:


איך דמנציה משפיעה על 5 החושים


עשרה מיתוסים על דמנציה


פלסטיות המוח