תוצאות חיפוש

בלימודי התואר ראשון, בקורס בנושא גריאטריה, גילה לנו המרצה בשיעור הראשון את הסוד לחיים ארוכים וזיקנה מוצלחת: "תבחרו לכם את ההורים הנכונים" (תודה לד"ר דוד כהן). לאחר רגע כמובן שהבנו כי לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ושהמטען הגנטי שלנו כבר נקבע. כיום סבורים רוב המדענים כי איכות החיים בגיל הזיקנה, מה שמכונה "הזדקנות מוצלחת" מושפע ממגוון גורמים סביבתיים לא פחות חשובים מהגנטיקה שאיתה באנו לעולם. ומהי הזדקנות מוצלחת? בעולם הגרונטולוגיה עדיין אין הסכמה על כך. בעבר היה מקובל לחשוב שמצב של היעדר חולי ונכות מהווה סימן להזדקנות מוצלחת. ב-1997, החוקרים Rowe & Kahn טענו שמצב של היעדר חולי אינו מספק, והוסיפו מאפיינים נוספים כגון יכולת תפקודית ומעורבות בחברה. אולי מי שמוסמך לענות על שאלה זו הם אנשים שהגיעו לגיל 100+.... המלצות של בני 100+ הנוגעות לנפש ולרוח: שלוות נפש: שרה קנאוס, בת 119, היתה אישה רגועה שלא כעסה ולא התעצבנה ולכך מיוחס גילה המופלג. לשיר, והרבה! – כריסטיאן מורטנסון הסביר ביום הולדת 115 שלו, שהשירה היא חלק חשוב מחיים ארוכים וטובים. בשורות טובות לכל אוהבי הקריוקי. חוש הומור: צחוק שומר על הבריאות לדבריה של בל קאופמן, בת 101. לדבריה, אפשר לחיות זמן רב ע"י מציאת הומור בכל דבר, הרי אי אפשר לצחוק ולכעוס, לצחוק ולהיעצב, לצחוק ולקנא. חברים: להיות עסוקה וחיי חברה תוססים סייע לבוניטה זיגרנג להגיע לגיל 108. המלצות אלו מגובות גם במחקרים אקדמיים בתחומי ידע שונים מהשנים האחרונות, שמצביעים על החשיבות של מרכיבים נפשיים וחברתיים באריכות החיים, אפילו יותר מאשר מרכיבים פיזיולוגיים וסביבתיים. לא כולנו נזכה להגיע לגיל כמו אנשים אלו, גם אם נאמץ את כל ההמלצות. אבל עם עצות כאלה - כדאי לנסות! לקריאה נוספת: והדרת פני זקן מתחיל באיך מדברים לזקנים חמישה אביזרים לאיכות חיים של זקנים ותזכרו - זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי, ויחד נחשוב איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.

נגיף הקורונה משפיע כעת על חיי כל אזרחי המדינה. הקשר וההשפעה על אנשים עם דמנציה אינו ברור ונהיר, ורבים שואלים בעניין. המוח של אדם עם דמנציה למעשה נמצא תחת מתקפה מדי יום. משום שהמוח הוא מרכז הבקרה של כל הגוף, זה כולל גם את המערכת החיסונית. האזהרות לקבוצות סיכון של חולים במחלות כרוניות ומערכת חיסונית מוחלשת מתייחסות גם אדם עם דמנציה. בדומה למצבי חירום אחרים, שלצערנו מדינתנו מתורגלת בהם, לא כדאי להפעיל אמצעי תקשורת (טלוויזיה או רדיו) עם החדשות פועלות ברקע ברצף. זרם רציף של דיווחים מגביר את תחושת בהלה. גם אם האדם עם דמנציה אינו מבין את הנאמר, הוא מסוגל לקלוט ולהבין את הרגש המועבר במשדר (טון דיבור, הבעות פנים) ובעיקר את הרגש שהחדשות מעוררות בכם. מסכות: הנחיות משרד הבריאות לשימוש במסכות פנים באופן קבוע עלולות לעורר תגובה של בהלה או להחריף מצב שאדם עם דמנציה אינו מזהה את מי שנמצא מולו. מסיכה על הפנים פוגעת ביכולת של האדם לזהות את מי שממולו (השלמת התמונה של הפנים כאשר הן מכוסות למחצה היא פעולה קוגניטיבית מורכבת, הנשענת בחלקה על זיכרון ותפיסה חזותית, ששתיהן נפגעות בדמנציה). נודעו מצבים שבהם סירב האדם עם דמנציה לאפשר למטפלים להיכנס לביתו או לסייע לו בשל קושי לזהות אותם. עם זאת, חשוב להשתמש במסכות. במידה והאדם עם דמנציה אינו מזהה את המטפל או את מי שמדבר אתו, אפשר להראות לרגע קצר את הפנים השלמות של המטפל ומייד להחזיר את המסכה למקום. ישנן מסכות עם "חלונית" פלסטיק שקוף במרכזן המאפשרות לראות את השפתיים מבעד למסכה. מסכות אלו נועדו להקל על כבדי שמיעה, אך יכולות להיות רלוונטיות גם בטיפול באדם עם דמנציה. המסכות הללו הן רב שימושיות וניתן להשיגן מחברות או עמותות התומכות בציבור כבדי השמיעה. היגיינה: לא נוכל להניח שאדם עם דמנציה רוחץ ידיים כראוי, אלא אם יש אדם נוסף נוכח המפקח על כך. תשתדלו לעודד, לסייע, להדגים, להדריך וכל מה שניתן לעשות בדרכי נועם להביא לכך שישטפו ידיים עם סבון למשך 20 שניות לפחות. אדם עם דמנציה לא ממש יזכור להתעטש או להשתעל למרפק, אלא אם זהו כבר הרגל מהעבר. גם למנוע נגיעות בפנים (פה, אף, עיניים) יהיה קשה מאד למנוע או לשכנע שלא יעשו זאת, כך שלא ניתן לסמוך על אמצעים אלו למניעה. מה שמדגיש את החשיבות של רחיצת ידיים. ביקורים: לאנשים עם דמנציה המתגוררים במחלקות סיעודיות או תשושי נפש – משרד הבריאות הנחה את המוסדות כיצד לנהוג. באופן כללי, רשאים לבקר רק בני משפחה מדרגה ראשונה שלא שחזרו מחוץ לארץ ואינם מציגים תסמיני מחלה (אפילו אם אתם רקמצוננים – אל תבקרו!). לאנשים עם דמנציה המתגוררים בדיורים מוגנים – כדאי לנקוט במדיניות דומה. יציאה מחוץ לבית: נגיף הקורונה מצמצם את ההשתתפות בפעילויות במרחב הציבורי. עם זאת, לכל מי שאינו בבידוד ביתי חשוב לצאת מהבית ולטייל בחוץ, בפרט עכשיו שמזג האוויר מאפשר זאת יותר לקראת האביב. השהייה בחוץ מיטיבה עם האדם עם דמנציה ועם המטפלים בו. רצוי לצאת כאשר השמש גבוהה בשמיים, ובכך לעודד הפרשה של מלטונין לשינה טובה יותר בלילה. הבילוי בחוץ, טיול או ישיבה על ספסל בגינה אינם מהווים סיכון להידבק בנגיף, לא לאדם עם דמנציה ולא למטפלים. תעסוקה: ההתכנסות בבית עשויה לאתגר את המטפלים בניסיון למצוא פעילות או תעסוקה למשך שעות היום, בפרט אם האדם עם דמנציה נהג להשתתף במסגרת שצמצמה את הפעילות לעת עתה. בקישור זה תוכלו למצוא מגוון הצעות לפעילויות לכל שלבי המחלה: הצעות לפעילויות תעסוקה בבית לאדם עם דמנציה תזכרו – בדמנציה מה שהכי מדבק זו האנרגיה הרגשית שאנחנו משדרים: אם אנחנו לחוצים/ עצבניים/ דואגים/ מבוהלים – זה מה שהאדם עם דמנציה מרגיש! אם אנחנו רגועים, ממוקדים ופעלים באופן מושכל – זה מה שהאדם עם דמנציה מרגיש. תעשו מאמץ לשמור על רוגע וקור רוח, זה יסייע גם לכם וגם להם להתמודד במצב אי הוודאות המתמשך הזה. ותשמרו על עצמכם.

פעם, כאשר חשנו ברע או התעורר עניין בריאותי שלנו או של קרוב שלנו, חוץ מאשר ללכת לרופא, היינו משתפים חברים ומכרים, שואלים בסביבה הקרובה, אולי מציקים לאחות בקופת חולים כדי לקבץ מידע שעשוי לסייע בידינו. ברור שהאינטרנט שינה באופן מהותי את חיינו. רבים מאתנו פונים קודם כל לאינטרנט לקבלת מידע ו/או עזרה ראשונית לכל צרה וצוקה שנופלת עלינו, ומסתבר שהדבר נכון גם בהתייחס לענייני הבריאות שלנו. מחקר של מכון PEW מ- 2012 הראה שאנשים המטפלים באדם אחר (כ- 30% מאוכלוסייה!!) נעזרים לא מעט במידע מהאינטרנט בנוגע לטיפול באחר: - 88% מהמטפלים משתמשים באינטרנט כמקור למידע בריאותי וטיפולי. - מטפלים נוטים להשתמש במדיה חברתית יותר ממי שאינם מטפלים. הם גם נוטים לעקוב אחר הסיפור האישי של אדם אחר הסובל מבעיה בריאותית דומה. - התמיכה הרגשית שמטפלים מקבלים באמצעות מדיה חברתית היא משמעותית עבורם, ו-70% אכן משתמשים באמצעים אלו (בהשוואה ל-47% בקרב מיש אינם מטפלים). ההיבט הבעייתי של חיפושי המידע באינטרנט נוגע לעניין מהימנות המידע: כיצד נוכל לדעת אם המידע שמצאנו רלוונטי ומתאים למטופל שלנו, עדכני ואינו נגוע באינטרסים זרים שונים ומשונים? באופן כללי, ניתן לומר שמידע המופיע באתרים של סוכנויות ממשלתיות וארגונים ממלכתיים יהיו אמינים ונטולי א'גנדה סמויה. בעת ביקור באתר מסוים חשוב לשאול את עצמנו מספר שאלות להערכת איכות המידע: 1. מי מממן/בעלי האתר? מעבר לשם הרשמי של הארגון/חברה/אדם המוצג באתר, ניתן לזהות זאת ע"י בדיקת הסיומת של כתבות האתר: סיומת סוכנות או ארגון ממשלתי gov edu. - סיומת של מוסד לימוד org. – סיומת של עמותות וארגונים ללא כוונת רווח (אגודות מקצועיות, קבוצות לעניין מסוים וכדומה com. – סיומת של אתרים מסחריים: חברות שונות, בתי חולים, מוסדות טיפול, חברות תרופות וכדומה בנוסף, כדאי לחפש באתר ולקרוא את המידע תחת "אודות". 2. האם מצוין מי כתב את המידע? האם מצוין הרקע המקצועי של הכתב? 3. האם כתוב מתי פורסם המידע? האם המידע עדכני? 4. האם הכותב מציין מה מקורות המידע שלו? האם המקורות הם מדעיים? מידע של המבוסס ברובו על סיפורים אישיים צריך לעורר משנה זהירות. 5. האם המידע המוצג "טוב מדי" או מציע פתרונות קסם? וגם, כדאי לזכור ש - - מומלץ להצליב מידע ממספר אתרים - יש המוני אתרים בכל נושא בריאותי, ואין כיום ניטור או פיקוח על איכות המידע - מה שנראה טוב מדי להיות אמיתי, כנראה באמת לא אמיתי פשוט תשתמשו בהגיון הבריא וכושר השיפוט שלכם בנוגע למידע בריאותי באינטרנט לקריאה נוספת: הסוד להזדקנות מוצלחת גם בריאות המטפל חשובה פלסטיות המוח ותזכרו - זה שאיןתרופה לדמנציה לא אומר שאיןמה לעשת להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. תדברו איתי ונחשוב ביחד מה מתאים.