אשפוז של ההורה המזדקן שלנו בבית חולים עלול להתרחש בכל עת, ובפרט בתקופת החורף, עם העלייה בתחלואה במחלות זיהומיות.
בין אם זו הפעם הראשונה או הפעם העשירית לאשפוז ההורה שלכם - המלצות וטיפים להתמודדות במצב זה:
בדרך לבי"ח-
רצוי לדאוג שיהיו לכם הדברים הללו:
- עבור ההורה שלכם: משקפיים, מכשיר שמיעה, שיניים תותבות, חלוק, נעלי בית, מגבונים. - כדאי להכין מראש תיקיה עם היסטוריה רפואית רלוונטית ורשימת תרופות: מה נוטלים כעת ולאלו תרופות הם רגישים.
- לעצמכם: עליונית (בד"כ קר בבי"ח), מגבונים, משהו לקרוא, מטען לנייד, תרופות שאתם נוטלים, בקבוק מים ומזומן.
בזמן האשפוז:
ליווי ההורה הזק"ן שלנו בבי"ח היא משימה לא פשוטה. התפקיד של המלווה הוא לדאוג לטיפול טוב:
1. אל תניחו הנחות או תקבלו דברים כמובנים מאליהם.
אל תניחו שבבי"ח יודעים מאלו רגישויות ההורה שלכם סובל, מה התרופות שנוטלים בשגרה ולאלו תרופות יש להם רגישות, מה ההיסטוריה הרפואית שלהם ועוד.
חשוב לוודא שיש בידיהם מידע זה, גם אם לא שואלים אתכם.
2. טיפול אגרסיבי אינו תמיד הדבר המתאים ביותר.
ההחלטה על טיפול מסוים צריכה להיעשות תוך התייחסות לרצונות של הזק"נים לפעולות מאריכות חיים.
רצוי לקיים שיחה עם הוריכם ולברר מהם הפעולות שהם רוצים או לא רוצים שייעשו להארכת חייהם.
צוות בי"ח רוצה לפעול ע"פ פרוטוקולי טיפול סטנדרטיים, והתפקיד שלכם הוא לבדוק אם הטיפול המוצע תואם את הרצון של ההורה שלכם.
התעניינו מהו מערך השיקולים של הצוות בנוגע לטיפול שהם מציעים? אל תחששו לשאול שאלות.
בנוסף, בי"ח הוא מקום שבו יש סיכון מוגבר להידבקות במחלות זיהומיות, וכדאי לחשוב פעמיים אם האשפוז חיוני לאור הטיפול המוצע.
3. אשפוז עלול להביא למצב של בלבול זמני או להחריף בלבול קיים.
תפקידכם להבהיר מה היכולות הקוגניטיביות של הוריכם בשיגרה.
זאת במטרה שהערכת הצוות את מצבם הנוכחי יתחשב באישיות ובמצבו טרם באשפוז.
יש לומר זאת שוב ושוב לכל מי שניגש לטפל בהורה: אל תפחדו לנדנד, חשוב שהצוות יקלוט מידע זה.
4. הקשיבו לכל מה שאומר הצוות, וכתבו רשמים בזמן שיחה עם צוות.
תחזרו במילים שלכם על המידע שנמסר בכדי לוודא שהמידע נקלט נכון.
לעתים תצטרכו לבקש מהצוות לעצור רגע ולהקשיב לכם –וזה בסדר.
5. תמיכה בהורה.
אתם שם כדי לתמוך ולעזור להורה שלכם.
בשחרור מבי"ח –
1. מכתב שחרור – לקרוא ולוודא שרשום בו כל הטיפול והאירועים (בפרט החריגים) שהיו במהלך האשפוז.
2. המלצות להמשך טיפול- לוודא שאתם מבינים מה שכתוב במכתב:
הנחיות תזונתיות, תדירות החלפת חבישות, תופעות שעשויות להופיע בהמשך ולפי זה ממה לדאוג וממה לא, לאיזה גורמים לפנות בקהילה ובאלו מצבים יש לחזור לבי"ח.
3. הסעה הביתה - לפני השחרור תחשבו רגע האם הרכב שלכם מתאים למצב של ההורה שלכם.
יש רכבים גבוהים, כגון ג'יפים, שהכניסה לתוכם מחייבת הגבהת הגוף וייתכן שההורה לא יוכל "לטפס" לתוכם. התאימו את סוג הרכב ליכולות ההורה שלכם.
4. קחו בחשבון ההורה שלכם יצטרך המשך ליווי ותמיכה גם לאחר השחרור מבי"ח ונסו לתכנן בהתאם עד שיתאושש.
אם המצב של ההורה הידרדר באופן שלא יחזור לקדמותו, החלו מוקדם ככל האפשר, עוד בזמן האשפוז להתכונן לשחרור, לפעול להתאמת הטיפול בבית למצב החדש, או לפעול להעברה למוסד מתאים.
וההמלצה החשובה ביותר- היו סלחניים. ההורה שלכם עלול התנהג באופן לא נעים, תוקפני, מעצבן, מנדנד ועוד ועוד במהלך האשפוז, תסלחו להם.
הניחו שהצוות בבית החולים עושה כמיטב יכולתו, תסלחו להם. אתם לא תמיד מצליחים לשמור על קור רוח, להיות סבלניים, לתפקד באופן אופטימלי בכל זירות חייכם (עבודה, הורות וכד', תסלחו לעצמכם.
כולנו בני אדם ועושים ככל שאנחנו יכולים, וזה בסדר שזה לא תמיד מושלם.
לקריאה נוספת:
ותזכרו -
זה שאין תרופה לדמנציה לא אומר שאין מה לעשותלהיטיב את איכות החים שלכם ושל יקירכם.
דברו איתי ונחשוב ביחד על כך.