• דר' דנה פאר מומחית דמנציה

מה מרגיש המטפל העיקרי כשהזקן עובר לבית אבות


רוב האנשים המטפלים בהורים מזדקנים שמעו את הסיפור על האסקימוסים, ששולחים את הזקנים שלהם לתוך הים על גוש קרח כדי ימותו שם בשקט.


אבל מסתבר שזהו עוד מיתוס אורבני שתפס ממדים לא ריאליים.

בדיקה קצרה מעלה כי בעבר הרחוק היו מצבים של רעב קיצוני בקרב שבטים מבודדים באזורי אקלים קשים, שבהם השבט ערך סדר עדיפויות כך שהצעירים והחזקים זכו למנות אוכל רבות יותר בהשוואה לזקנים וחלשים.


מתי בדרך כלל עולה הדימוי של שליחת הזקן למות בשקט במקום מרוחק מהעין?

כשאנחנו חושבים על מעבר של יקירנו לבית אבות.


הצורך במעבר לבית אבות של אדם זקן מעורר במטפלים משפחתיים, אפילו באופן חולף, תחושה של כישלון.

שנכשלנו במתן מענה, שנכשלנו בטיפול, שנכשלנו בתמיכה, שנכשלנו במילוי בקשת הזקנים להישאר בביתם עד סוף ימי חייהם, שאנחנו נוטשים אותם.


אבל- מחקרים רבים מראים שההיפך הוא הנכון! משפחות של זקנים המתגוררים בבתי אבות אינן נוטשות אותם.




המשפחה המטפלת ממשיכה להיות מעורבת בחיי הזקן לאחר המעבר לבית אבות, לפחות כפי שהיתה מעורבת בזמן היותו בבית.

יש מקרים לא מעטים, שההיפך הוא הנכון – המעבר לבית האבות מביא לעלייה במעורבות המשפחה המטפלת בחיי הזקן.


נכון, משפחות מעידות על הקלה בקשר להיבטים מסוימים של הטיפול בזקן, בעיקר בנוגע לביצוע הטיפול הפיזי היום יומי, בצורך בנוכחותם הפיזית, בתיאום בין מטפלים, כבר לא מזעיקים את המטפל העיקרי למצבי חירום ועוד.

במקביל בני משפחה מטפלים חווים עלייה בדחק רגשי לאחר המעבר לבית האבות.

תחושות של אשמה, כעס, בושה, מועקה ודיכאון לא פעם מופיעים ומהווים קושי רגשי משמעותי.

כך שהתפיסה שהמשפחה מעבירה זקן לבית אבות ושוכחת ממנו משוללת כל יסוד!


אפילו בסין, בה הטיפול בהורים מזדקנים הוא עמוד תרבותי מרכזי, מקובל יותר ויותר שזקנים עוברים להתגורר בבתי אבות.

בשנים האחרונות התפתחה שם תפיסה חברתית שמי שהוריו חשובים לו ורוצה להבטיח להם חיים טובים בזיקנתם - דואג שהם יתגוררו בבית אבות.


אין ספק שהתפקיד הטיפולי של בני משפחה משתנה עם המעבר לבית האבות, אך חשוב לזכור שאין חלל ריק, ותפקידים שהועברו לידי צוות מטפל מפנים מקום לתפקידים חדשים של בני משפחה, ואלו לא פחות חשובים.


המשפחה המטפלת ממשיכה להוות עבור הזקן מקור ראשון של תמיכה וסיפוק רגשי, גם כאשר נוצרים קשרי משמעותיים בין הזקן לצוות המטפל.

המשפחה היא הקשר של הזקן לקורות חייו, למי שהיה, לתחנות חייו המשמעותיות. צוות אינו יכול ואינו צריך להיות המקור לסיפוק צרכים רגשיים אלו.


ידוע שמעבר לבית אבות הינו משבר עבור הזקן ועבור בני משפחתו. אולם, משפחות אינן נוטשות זקנים בבית אבות. למצבי חיים שונים דרושים פתרונות מגוונים, ואחד מהם הינו בית האבות.

ואנחנו, כחברה, חייבים להפסיק לחשוב על מעבר לבית אבות במונחים של כישלון בטיפול בזקנים.


לקריאה נוספת:

איך יודעים שהגיע הזמן לעבור לבית אבות?


תשוש, סיעודי, תשוש נפש: מה זה כל זה?


ותזכרו -

זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות לאיכות החיים שלכם ושל יקירכם.

בואו נדבר, ונחשוב ביחד מה מתאים לכם.