עיצוב הסביבה הפיזית שלנו משפיעה מאד על ההתנהגות וההתנהלות שלנו בה.
מעבר ליופי ואסתטיקה, הידידותיות ונוחות השימוש מכוונים התנהגויות רבות שלנו.
לדוגמה: אני גרה בבית עם שתי קומות.
בשנה הראשונה למגורים בבית אחסנתי את חומרי הניקוי במזווה למטה.
כך שיצא שכל פעם שהייתי בקומה העליונה וצריך היה לנקות/ לטאטא משהו קטן,
נאלצתי לרדת למטה למזווה ולהביא את הציוד המתאים.
זה היה ממש מעצבן, ואני מודה שחלק מהפעמים ויתרתי לעצמי...
יום אחד החלטתי לקנות סט נוסף של ציוד וחומרי ניקוי ולאחסנם בקומה השנייה, ובא לציון גואל!
התעצבנתי הרבה פחות, והקומה למעלה היתה (קצת) יותר נקייה.
עיצוב הסביבה הפיזית משפיע מאד על אדם עם דמנציה/ אלצהיימר על רקע שינויים ביכולת תפיסה חזותית, הפגיעה בזיכרון, קושי בשיפוט, ירידה ביוזמה ובתכנון וכיו"ב.
להתאמת הסביבה הפיזית של אדם עם דמנציה/ אלצהיימר יש מספר מטרות:
1. בטיחות
2. שימור תפקוד
3. צמצום ומניעה של התנהגויות מאתגרות
אני רוצה לשתף אתכם במספר דוגמאות להתאמות ייחודיות,
שנעשו במטרה לצמצם שינויי התנהגות בדמנציה/ אלצהיימר (כל השמות בדויים):
מקרה 1:
שמעון לא זיהה את עצמו בראי, והיה עומד מול הראי בחדר הרחצה וצועק על הדמות שנשקפה שם. הוא היה מסוגל לעשות זאת במשך זמן רב, וכמובן שהיה כעוס ועצבני גם כלפי האנשים בבית בשל זאת.
הפתרון: לכסות את הראי עם מגבת. כך אשתו שהשתמשה גם ביא בחדר רחצה זה יכלה להשתמש בראי כרצונה, בעוד שמעון לא נתקל ב"איש הזר" בביתו.
מקרה 2:
אסתר אהבה להתקלח (כן, יש גם אנשים עם דמנציה/אלצהיימר שמרבים להתרחץ, וגם זו יכולה להיות בעיה) ונהגה לעשות זאת מספר פעמים ביום.
המשפחה היתה מודאגת בעיקר מצריכת כמויות גדולות של שמפו וסבון רחצה.
גם העלויות הצטברו וגם חששו מהשפעה מייבשת על העור והקרקפת.
הפתרון: לדלל את השמפו בבקבוק במים (במקום להתווכח עם אסתר כמה שמפו לשפוך על הראש).
מקרה 3:
ראובן היה בתחילת דמנציה/ אלצהיימר ונהג לגשת למקרר לעתים תכופות ולקחת משהו לאכול.
הוא עלה במשקל, ואשתו כל הזמן רדפה אחריו שיפסיק לאכול כל כך הרבה.
העימותים הללו נמשכו כל היום ולא פעם עלו לטונים גבוהים, ללא הצלחה כי הוא המשיך בהתנהגות. היא כבר התחילה לברר אם אפשר לנעול את המקרר.
הפתרון: להציב בקדמת המדפים במקרר מזון דל קלוריות, שהוסכם שאין התנגדות שראובן יאכל באופן חופשי. לדוגמה: ירקות חתוכים על צלחת, מעט פירות שטופים בקערה פתוחה, פופקורן מוכן ( לא אידאלי במקרר אבל לא נורא, קוביות של גבינה באחוזי שומן מתאימים).
את המזון שלא רצו שיאכל הציבו בחלק האחורי של המקרר בתוך כלים אטומים ובתוך שקיות אטומות.
ראובן המשיך לגשת למקרר, ולקחת משם מזון - את מה שהיה זמין ונגיש באופן מיידי.
העלייה במשקל התמתנה, ואשתו הפסיקה להיות ב"היכון" לפתיחת המקרר ומוכנה לקרב בעניין.
מקרה 4:
סימה סיפרה שבזמן רחצה שהיא עוזרת לאמא שלה, אמה כל הזמן מנסה לצאת מהר מהר מהמקלחון, וסימה מוצאת את עצמה במאבק להשאירה במקלחון עד שיסיימו את כל תהליך הרחצה.
בתשאול מעמיק ובחינת המקלחון, התברר שסימה ממשיכה להשתמש בתכשירי רחצה שאמא שלה השתמשה בעבר: שמפו, מרכך, סבון, תכשיר לפנים.
כל תכשיר דרש זמן למריחה ושטיפה ולכן זמן הרחצה התארך.
הפתרון: לצמצם לתכשיר אחד רב-תכליתי ואל דמע לקיצור זמן השהות במקלחון.
בנוסף, הוספת מוזיקה בזמן הרחצה, כך ששרים בקול וביחד שירים שאמא שלה אוהבת.
מקרה 5:
אברהם היה בשלב אמצע דמנציה. פעם בלילה היה קם לשירותים, שהיו ממוקמים בצמוד לחדר השינה, אך מחוצה לו. הוא התחיל להטיל שתן במקומות שונים בבית במהלך הלילה, ואשתו גילתה זאת בבוקר כאשר קמו. זאת על אף שנהגו להאיר אור בחדר השירותים במשך הלילה, שניתן היה לראות מבעד לחלונית דלת השירותים. הפתרון: ליצור מסלול הליכה ברור לחדר השירותים ולמנוע הגעה לאזורים אחרים בבית. שלב א: חסימת המעבר לאזורים אחרים בבית (הצבנו כסאות במסדרון בצד שלא רצינו שיילך לשם). שלב ב: הנחת פס תאורה (כמו לקישוט הבית ביום העצמאות) לאורך הרצפה מדלת חדר השינה לדלת חדר השירותים - זה משך את העין והכווין למקום הנכון.
כפי שניתן להתרשם, אלו התאמות ספציפיות לשינויי התנהגות ספציפיים.
יש מגוון המלצות כלליות שאפשר (וכדאי) ליישם בהתאמת הסביבה הביתית לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר:
בטיחות בבית - כללי:
- חשוב ביותר ולא גמיש: מסירה למשטרה או נעילה בכספת של כל כלי הנשק!
- מומלץ להתקין גלאי עשן במטבח, בסלון ובחדר השינה (בפרט אם האדם עם דמנציה מעשן, אפילו שכרגע זה רק במרפסת. על כך בסרטון זה).
- תסירו שטיחים, המהווים גורם סיכון לנפילות (כן, גם השטיח הגדול בסלון)
- תיצרו מסלולי הליכה ללא מכשולים: להצמיד לקיר מכשירי חשמל, עציצים, ערימות ספרים ועיתונים, מטענים, כסאות וכד'.
- מדרגות: תסמנו את המדרגות (לפחות את הראשונה והאחרונה) בפס סימון צבעוני (אדום או צהוב, לפי צבע המדרגות שלכם). דמנציה/ אלצהיימר משפיעה לרעה על תפיסת עומק והיכולת להעריך מרחקים.
דלת הכניסה:
- תוציאו את המפתח מהדלת ותשמרו אותו במקום אחר, שאינו גלוי לעין. אם יש לכם נעילת "פרפר" – כדאי מאד להחליף לנעילה עם מפתח. יש היום מגוון פטנטים לנעילה מתוחכמת, הפועלים על פי טביעת אצבע או לפי תנועה מסוימת. אולי משהו מאלה יתאימו לכם, אבל גם הנעילות הללו אינן בטוחות לגמרי, וייתכן שהאדם עם דמנציה יצליח לפענח את מנגנון הפעולה.
- תדאגו שיהיה מפתח נוסף לבית אצל מישהו אחר שגר קרוב.
- תוסיפו מנעול לדלת הכניסה שאינו בגובה העיניים (יותר גבוה או יותר נמוך) יכול למנוע יציאה מהבית מבלי שתדעו על כך. או -
- תשימו על הדלת "מערכת התרעה" כך שיש צליל חזק כאשר הדלת נפתחת: אי אפשר לשמור במאה אחוז כל הזמן. גם המטפל הולך להתקלח או לשירותים או לישון.
מקרה שהיה: פעם אחת בזמן מנוחת הצהריים של בני הזוג, האישה עם אלצהיימר יצאה מהבית "בדרך לאחותה". היא הצליחה להגיע לכביש הראשי (הסואן מאד) בטרם מצא אותה בעלה. הוספת פעמון על הדלת (אחד גדול או כמה פעמונים קטנים תלויים על חוטים) שימש כהתרעה בכל פעם שהדלת נפתחה.
- אל תשמרו מטליות לניקיון כללי (עם חומר ניקוי כבר ספוג בתוכם) בסמוך לשירותים/ חדר רחצה, מכיוון שאדם עם דמנציה/ אלצהיימר עלול לטעות ולהניח שאלו הם מטליות לחות לניקיון אישי.
- תאורת לילה: תדאגו לתאורת לילה בחדר השינה, רצוי בגווני אור אדום או כתום (אבל הכי חשוב שתהיה תאורה כלשהי). אפשר לשקול הוספת מנורות הנדלקות באמצעות חיישני תנועה.
חדר הרחצה/ שירותים:
- תתקינו מאחזי ידיים בשירותים ובחדר הרחצה.
אין צורך להתקין מאחז באלכסון, כפי שנראה במבנים ציבוריים, מכיוון שאלו מיועדים למגוון של משתמשים. בבית רצוי לברר מה נוח יותר: מאונך או מאוזן ולהתקין לפי זה.
- תניחו משטחים למניעת החלקה בתוך ומחוץ למקלחון.
- תמיד עדיף מקלחון על פני אמבטיה.
אם אין אפשרות למקלחון, כדאי להיעזר בספסל אמבט, שניתן למצוא ביד שרה.
כניסה ויציאה מהאמבטיה היא פעולה מאד מסוכנת ופוטנציאל הנפילה/ החלקה גבוה מאד.
- תבטלו/ תנטרלו את המנעול של חדר השירותים ו/או הרחצה: יום אחד האדם עם דמנציה/אלצהיימר עלול להיתקע שם בפנים, והסברים מילוליים מהצד השני של הדלת לא יעזרו...
תאורה:
- תשאירו תאורה דלוקה ברחבי הבית, גם בחדרים ריקים:
אנשים עם דמנציה/אלצהיימר עלולים לחשוש ולהימנע מכניסה לחדרים חשוכים (לדוגמה, השירותים).
- תנסו למנוע סנוור והחזרי אור ממשטחים מבריקים.
רצוי להימנע ממשטחי זכוכית המחזירים אור באופן מסנוור (לדוגמה בשולחן בסלון).
- תסמנו באופן ברור מתגי תאורה, כך שיהיה קל להדליק אור. גם אם זה בית שהאדם גר בו שנים רבות,
הפגיעה בדמנציה/אלצהיימר היא בזיכרון (כל סוגי הזיכרון), ועלולים שלא לזהות את המתג.
התמצאות:
אמצעים אלו עשויים לסייע לפחות לחלק מהזמן. כידוע דמנציה היא מחלה מתקדמת, ולאורך זמן יהיה קושי להיעזר גם בתמיכות אלו. אולם, מטרה ראויה היא לשמר תפקוד ואוטונומיה ככל הניתן, ואמצעים אלו בהחלט עשויים לתמוך במימוש מטרה זו.
- שעון מותאם לדמנציה/אלצהיימר, המציג גם יום ותאריך, מסייע בהתמצאות בזמן.
- "איתוראן" למחזיק מפתחות/ ארנק וכד'. יש דגמים שונים ולא יקרים.
- כדאי להכין שלטים לדלתות החדרים השונים בבית, ברז מים חמים וברז מים קרים (יש לניילן),
מה יש בארונות הבגדים והמטבח וכד'.
לדוגמה, משפחה שהוסיפה שלט מעל פח האשפה, שהוצב בגלוי במטבח (ולא בתוך ארונית),פתרה בעיה של פיזור אשפה במקומות שונים בבית על ידי האדם עם דמנציה/ אלצהיימר.
מחקרים הראו שיש יתרון לשלט הכולל מילים ותמונה.
רצוי להיעזר באיש מקצוע להתאמת הבית, קביעת מיקום מתאים למאחזים ועוד. זה בתחום הידע של אנשי ריפוי בעיסוק, ואפשר להיעזר בהם באמצעות גם באמצעות קופת חולים (עם הפנייה מרופא מטפל).
יש עוד מגוון רחב של התאמות לסביבה הביתית שניתן לעשות כדי לעודד עצמאות בתפקוד לצמצם שינויי התנהגות. אפשר למצוא הצעות נוספות בספר שכתבתי -
"דמנציה: מדריך למטפלים באדם עם דמנציה", שניתן לרכוש ממני באופן ישיר בקישור זה.
ותזכרו -
זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.
תדברו איתי ונחושב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ולש יקירכם.
בוודאי יעניין אותך לקרוא גם:
BATHROOM