רובנו חושבים שהאישיות שלנו די סטטית לאחר גיל ההתבגרות, אך אנחנו למעשה ממשיכים להשתנות כל חיינו.
יש היבט אחד שנוטה להישאר יציב לאורך כל החיים: חוש ההומור שלנו.
מסתבר ששינוי בחוש ההומור ומה מצחיק את האדם עשוי להיות סימן מקדים לדמנציה לסוגיה.
שינויים בחוש הומור של האדם עם דמנציה
ב-2016 התפרסם מחקר ב- Journal of Alzheimer’s Disease שמצא שינויים ניכרים בחוש ההומור בקרב 40% מחולי אלצהיימר וב-100% מחולי דמנציה פרונטו-טמפורלית שהשתתפו במחקר.
השינויים נטו להיות בעלי אופי אפל, כולל צחוק לא תואם למצבים או לאירוע.
מקרה חריג שדווח במחקר היה חולה שצחק כאשר אשתו נכוותה באופן קשה ממים רותחים.
גם אני זוכרת מקרה של חוש הומור בעייתי בדמנציה:
אישה עם דמנציה שליוויתי בטיול בקיבוץ עברה ליד בחור צעיר שעשה שכיבות סמיכה, והרימה את רגלה בכדי לבעוט בו בהיותו על הקרקע.
כמובן שזינקתי כדי למנוע ממנה לבעוט בו, והיא הביטה בי בחיוך ובצחוק, לא הבינה מה הבעיה.
אחת הסיבות שדמנציה משפיעה על חוש ההומור של האדם היא פגיעה בתפקוד חברתי, וקושי של האדם עם דמנציה להבין רגשות של אנשים אחרים (מיומנות שרכשנו בילדותנו).
צמצום באמפתיה ותגובות לא מתאימות שכיחות בדמנציה מסוג פרונטו-טמפורלי ודמנציה סמנטית.
אלו גם סוגי הדמנציה המחוללות שינויים משמעותיים באישיות של האדם, ומלוות באובדן עכבות וקושי בדחיית סיפוקים.
כולנו נעזרים בהומור להתמודד עם מצבי לחץ ודחק, וכך גם אדם עם דמנציה.
אין לראות בשינויים בחוש ההומור תסמין מובהק לדמנציה! אבחנה כמובן כרורה בתהליך בירור.
מתי כן לדאוג?
חוקרים בקולג' בלונדון זיהו מספר שינויים הקשורים להומור שהם נורות אזהרה:
- חוסר הבנה של סאטירה
- חוש הומור ילדותי והנאה מוגברת ממצבים המבוססים אירועי ביש מזל ושלומיאליות (slapstick)
- צחוק בתגובה לגירויים שאינם מצחיקים במהותם, לדוגמה נביחה של כלב
- צחוק לא מתאים בתגובה לאירועים בחדשות
- צחוק כאשר אדם אחר חווה משהו רע
- מספרים בדיחות גסות או מגונות בציבור
- מתייחסים לבדיחות באופן מילולי ולא מופשט
- הערות לא מתאימות לאנשים זרים במקומות ציבוריים
דיס-אינהיביציה פרונטלית (frontal disinhibition):
תופעה שמופיעה לעתים בדמנציה, שבה האדם מתקשה לווסת את הביטוי בחיצוני לתגובה רגשית, כך שייתכן התגובה אינה תואמת מצב.
לדוגמה, אדם עם דמנציה הצוחק כאשר מישהו נופל/ נפצע וכד', כפי שהוזכר לעיל.
המשמעות של המילים היא שחרור העכבות באונה הקדמית של המוח, כך שהתגובה שמקבלת ביטוי עשויה להיות שגויה/ מבולבלת.
לעתים הדבר יתבטא הפוך: במצב מצחיק (לכל הדעות) האדם עשוי להתחיל לבכות.
אין פירוש הדבר שהוא חווה עצב, אלא שה"חיווט" במוח השתנה והביטוי של הרגש אינו בהכרח תואם.
תופעה זו שכיחה יותר בדמנציה מסוג וסקולרי, המאופיינת באוטמים נקודתיים במוח על רקע שינויים בכלי הדם.
איך להגיב?
לפעמים אדם עם דמנציה שהיה בעל חוש הומור חד, ידע לשחק במילים ולנסח רעיונות באופן משעשע, יחווה שינוי משמעותי בחוש ההומור.
כעת, ייתכן שיאמרו כל מיני דברים שיהוו מקור למבוכה.
ייתכן שתרגישו צורך להתנצל בנוגע להערות שיאמר.
לעיתים ההומור החדש הוא גס, לא הגיוני, פוגע ואף דוחה.
כדאי לנסות:
1. אל תכעסו עליהם: כעס שלכם רק יגרור כעס מצד האדם עם דמנציה.
עדיף לשמור על קור רוח ונינוחות.
לרוב, אנשים אחרים יהיו סלחניים אם תתנצלו ותסבירו את המצב.
באופן כללי, כדאי להמעיט בדאגה מה חושבים אנשים אחרים.
2. אל תתווכחו או תגערו בהם: לרוב האדם עם דמנציה אינו מבין שהאמירה או הצחוק שלו היה לא מתאים. הסברים על כך עלול לבלבל אותם עוד יותר.
3. תכוונו מחדש: תנסו להסיח את דעתם, לדבר על משהו שהם אוהבים או להציע פעילות שאוהבים.
כך תוכלו להפסיק את העיסוק בנושא שהגיבו לו באופן לא מתאים.
התייחסות לדמנציה/ אלצהיימר כאילו ב"הומור":
הסטיגמה נגד דמנציה/אלצהיימר מופיעה במגוון אופנים, בין היתר ב"בדיחות" והערות ברשתות חברתיות.
אלו לרוב רומזים שלמישהו יש דמנציה כאשר הם שכחו לעשות דבר מה או אמרו משהו בשוגג.
הערות פוגעניות דמויות בדיחה מגבירות את הסטיגמה בציבור נגד אנשים עם דמנציה.
חוש הומור הוא מנגנון התמודדות חשוב עבור אנשים עם דמנציה ובני המשפחה שלהם,
ויש המון סיפורים משעשעים על החיים לצד דמנציה.
הבעיה היא בבדיחות סרות טעם ומעליבות, ולצערנו, כאלה יש הרבה.
איך אפשר לאתגר "בדיחות" מסוג זה?
אם אתם חווים הערות פוגעניות או בדיחות סרות טעם, אולי תרצו להגיב באופן מגביר את המודעות לדמנציה/ אלצהיימר, ולשם כך אפשר להיעזר באמירות הללו לצד הפוגע:
1. "תתייחס לאדם, לא לדמנציה": תזכירו לאדם ה"מתבדח" שדמנציה/אלצהיימר אינה הדבר היחיד שמאפיין את האדם או את חייו.
2. "זה לא מצחיק לכולם": כן, אני רואה אתכם עושים פרצוף שאתם לא רוצים להיות זה שהורס את החגיגה, זה שאומרים עליו שהוא "כבד". מכירה את זה.
אמרו לי לא פעם ולא פעמיים שאני ממש "כבדה" ולא טוב להיות כל כך רצינית.
אז מה?
אם "הבדיחה" פוגעת בי, זה פוגע גם באנשים אחרים, ותפקידנו להיות סוכני שינוי ולעורר יחס מכבד לכל מי שחולה או שקשה לו. למה? מעבר לכך שזה הדבר המוסרי והנכון לעשות, יום אחד אולי אנחנו נהיה בצד השני...
3. "בדיחות משפילות מגבירות סטיגמה": תסבירו מה הנזק שה"בדיחות" הללו עושות לאנשים עם דמנציה/ אלצהיימר.
4. "אתם משתפים במידע שגוי": "בדיחות" פוגעניות לעתים קרובות מבוססות על מידע שגוי ומיתוסים.
במקום זאת, תשתפו אתם במידע מהימן.
5. תעודדו את מספרי ה"בדיחות" ללמוד עוד על דמנציה ולהיות "ידיד דמנציה".
הומור וצחוק כטיפול בדמנציה/ אלצהיימר:
פורים הוא חג מורכב בבית אבות:
מחד, זה זמן לאווירה שמחה ועליזה.
מאידך, חשוב להיזהר בכבודם של הזקנים ולהימנע מסממנים ילדיים.
לפני כמה שנים לכבוד פורים הזמנו ליצנית רפואית לבקר בחג.
זכורה לי במיוחד דיירת אחת שחייכה ללא הפסקה מרגע שראתה את הליצנית.
מהחיוכים האלה שאם לא היו אוזניים שיגבילו את החיוך הוא היה ממשיך עוד ועוד.
האושר וההנאה הצרופה ממראה הליצנית על פניה היה מפתיע מאד;
זו היתה דיירת שסבלה מאפתיה ולרוב ישבה עם עיניים עצומות.
הליצנית "העירה אותה לחיים", מאז הליצנית ביקרה כל שבוע.
מה למדתי מזה?
לכל מה שמעורר צחוק, גם ליצנים, יש מקום בדמנציה/ אלצהיימר.
מה עוד?
- יוגה צחוק – מידע מתוך ויקיפדיה.
האתר העולמי של יוגה צחוק (באנגלית)
- סרטונים מצחיקים ביוטיוב – יש אלפי שעות של סרטונים מצחיקים:
כלבים, חתולים, תינוקות, ועוד המון מצבים ואנשים שעושים שטויות מאד משעשעות.
האדם עם דמנציה במצב רוח לא טוב? תראו לו סרטונים!
צחוק הוא מדבק: מי ששומע צחוק של אחר נוטה להתחיל לצחוק גם כן.
בסרטון הזה ממש קשה שלא להצטרף...
ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.
תדברו איתי ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.
בוודאי יעניין אותך לקרוא גם: