אוטוטו יגיע חג פורים שבו מרבים בשמחה, הומור, מעשי קונדס, מתיחות ומהתלות.
ברוח זו אני מציעה להזכיר לעצמנו עקרונות לתקשורת בדמנציה/ אלצהיימר:
תשימו לב ש -
אין הכוונה להקל ראש או להמעיט בקושי ובאתגר שבליווי ובטיפול באדם עם דמנציה/ אלצהיימר.
הומור הוא חלק אינטגרלי וחיוני כדי לעבור זאת בשלום, ופוסט זה מיועד למסור מידע באופן קליל יותר מהרגיל.
מקווה שתחייכו (קצת) בזמן הקריאה.
עקרונות לתקשורת אפקטיבית עם אדם עם דמנציה/ אלצהיימר
1. להשיג תשומת לב.
בדמנציה/ אלצהיימר הקשב נוטה להיות מופנה פנימה ופחות למתרחש מסביב.
כדי שהמטפל לא יתעייף ויחזו רעל עצמו שוב ושוב -
קודם ממקדים את תשומת הלב של האדם עם דמנציה / אלצהיימר, ואז מדברים .
2. לא לעשות מבחנים.
אף אחד לא אוהב שעושים לו מבחנים, בפרט לא מבחנים סמויים, כאילו "על הדרך".
אל תחקרו את האדם עם דמנציה/ אלצהיימר, אל תשאלו שאלות כדי לבדוק אם הם זוכרים אנשים/ מקומות/ אירועים.
זה לא משמר את היכולות שלהם.
זה רק מבהיל או מרגיז אותם.
3. לא להתווכח.
אדם עם דמנציה/ אלצהיימר חווה מציאות שונה מהמציאות שלכם.
לא תצליחו לשכנע אותו להצטרף או לקבל את מה שאתם חושבים שהוא נכון.
עדיף להימנע מעימותים או מאימותים.
בוויכוח עם אדם עם דמנציה/ אלצהיימר - כולם מפסידים,
ואתם תהיו מותשים מכדי לנקוט בטכניקות שכן עובדות.
4. לחזור על מה שאמרו.
למה?
א. זה "קונה" לכם זמן לחשוב על תשובה/ מענה.
ב. זה משדר לאדם עם דמנציה/אלצהיימר שאתם מבינים את מה שאמר. ההרגשה שמבינים אותי זה הצעד הראשון לשיתוף פעולה, ולעיתים קרובות חסרה לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר.
ג. היכולת להבין וליצור שפה משתנה מאד בדמנציה/אלצהיימר.
לפעמים האדם עם דמנציה/אלצהיימר משתמש במילים הלא נכונות, במילים שהן "על יד" המילה שהוא רוצה לומר.
כאשר אתם חוזרים בקול רם על מה שאמר, זו הזדמנות שישמעו אם בחרו את המילה המתאימה להעברת המסר.
5. לדבר פחות.
אנחנו אוהבים לספר סיפורים.
המוח האנושי התקין אוהב לשמוע סיפורים.
אנחנו זוכרים יותר טוב מידע שמוצג בסיפור, ואנחנו רגילים לשכנע אנשים באמצעות סיפורים.
אלא אם יש לכם דמנציה/ אלצהיימר!
למוח עם דמנציה/ אלצהיימר המידע הרב בסיפור הוא עומס רב ומיותר.
המוח מתקשה להפריד עיקר מתפל, לשמור על סדר ולהבין את כל המילים.
כאשר רוצים לבצע משימה עם האדם עם דמנציה/ אלצהיימר, רצוי לדבר בקצרה,
לא להעמיס בפרטים או להאריך בדברים.
לדוגמה:
לא כדאי:
חשבתי שאחרי שנהיה אצל הרופא, בדרך לאופטמטרסיט ברחוב ליד, נלך לקנות את הלחם שאת אוהבת במאפייה וגם נשתה קפה.
כן כדאי:
אחרי הרופא, נעבור במאפייה ונקנה את הלחם שאת אוהבת.
6. להעדיף שאלות סגורות עם בחירה מוגבלת.
שאלה סגורה היא שאלה שיש לה מספר תשובות אפשריות מוגבל.
לאדם עם דמנציה/אלצהיימר מומלץ להציג מספר מצומצם של תשובות אפשריות בגוף השאלה.
לדוגמה:
לא לומר: לאן את רוצה לצאת לטייל?
כן לומר: יוצאים לטייל, את רוצה בפארק או בטיילת?
7. להשתמש בנוירוני מראה.
לכל אחד מאיתנו יש תאי עצב באזור הקדמי של המוח שמחקים את התקשורת הלא מילולית של מי שמולנו.
לדוגמה:
לפעמים אני הולכת ברחוב ומולי מגיע אדם חייכני.
אני מחייכת אליו בחזרה.
אני לא יודעת מיהו, לא יודעת למה הוא מחייך, לא יודעת דבר, אבל - מחייכת.
כך קורה גם כאשר בא מולי אדם זועף וכועס.
הפנים שלי מסתדרות להבעה זעופה וכועסת.
לא מכירה אותו, לא יודעת למה הוא כועס.
לא יודעת עליו דבר, אבל אני מחקה את מה הוא משדר.
כלומר, אני מחקה באופן לא מודע את הבעת הפנים, טון הדיבור והאנרגיה של מי שנמצא לפניי /מולי.
זה קורה לכולנו עם המוח התקין.
חשוב במיוחד לזכור את זה בהקשר של דמנציה/ אלצהיימר.
התקשורת הלא מילולית - מה שאתם משדרים בהבעת הפנים וטון הדיבור - משמעותי יותר ממה שאתם אומרים.
8. לא לשאול למה
הרבה פעמים אנחנו שואלים למה באופן אוטומטי, מבלי לחשוב על כך בכלל.
אבל בדמנציה/ אלצהיימר אין תשובה אמיתית לשאלה הזו.
האדם עם דמנציה אינו יודע להסביר או לנמק מדוע עשה או לא עשה משהו.
התשובה הסבירה ביותר צפויה להיות "ככה",
ועל הדרך הרגזנו/ ביישנו/ הכעסנו אותם.
יש לי גם סרטון בעניין.
(בן זוגי רמז לי שזה נכון בכל מצב, וראוי שגם אנשים עם מוח תקין יעשו זאת,
ויפסיקו לשאול למה על כל מיני דברים בבית...)
9. אני מצטער/ת:
כמטפלים - זה אחד הביטויים השגורים שלנו.
תזכרו,
זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שין מה לעשות.
תדברו איתי , ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.
לקריאה מעניינית נוספת: