האם קרה שישבתם בסלון והאדם עם הדמנציה/ אלצהיימר ניגש, מודה לכם על האירוח ומודיע שהגיע הזמן שלהם ללכת הביתה?
אינכם לבד.
אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר לעיתים חווים שלב שבו הם מבקשים כל הזמן "הביתה".
למה זה קורה?
כאשר אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר מבקשים "הביתה",
הם אינם בהכרח מבקשים ללכת באופן פיזי לבית אחר.
בשל המחלה, יש שינוי ביכולת לתקשר ולהביע במילים הנכונות את ההרגשה שלהם.
לרוב, כאשר הם מבקשים "הביתה", זו הדמנציה/ אלצהיימר מדבר מפיהם.
אתם עושים ככל יכולתכם ליצור סביבה נעימה ולספק טיפול מיטבי,
ונראה שהאדם עם דמנציה/ אלצהיימר דוחה את כל העשייה שלכם.
חשוב לא להיעלב/ להיפגע/ לקחת את הדברים באופן אישי.
בשל הדמנציה/ אלצהיימר ייתכן והם אינם מסוגלים לשלוט במה שהם אומרים או למצוא את המלים המתאימות להביע את עצמם.
מה המשמעות האמיתית של "אני רוצה הביתה"?
בית הוא המקום שבו אנו מרגישים הכי בנוח, בטוחים ואהובים.
הבית הוא מרחב שבו אנו יכולים להרגיש שייכים ולהיות אנו עצמנו.
אנשים עם דמנציה/ אלצהיימר מנסים להביע את הצורך שלהם בהרגשה של ביטחון, נוחות ושליטה.
זו המשמעות של בית עבורם.
ייתכן שהם מבקשים ללכת הביתה כי הם מרגישים:
חוסר ביטחון
חרדה או אי שקט
אי נוחות גופנית
לא מזהים את הסביבה הנוכחית – חדר חדש, שינוי בעיצוב או סידור רהיטים, אנשים חדשים
צורך בשינה או להשתמש בשירותים כדאי לשים לב לשפת הגוף שלהם לסימנים של אי נוחות או צרכים גופניים.
איך להגיב: דמנציה/ אלצהיימר גורמת לאנשים לחוות את העולם באופן שונה ומוזר.
הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות הוא להתחבר למציאות שלהם, לספק נחמה וביטחון ולהגיב לרגשות שעולות מתוך הבקשות שלהם.
1. כדאי לשמור על רוגע ונינוחות. הרוגע שאתם משדרים עובר גם ליקירכם.
הם מחקים באופן לא מודע את טון הדיבור, הקול ושפת הגוף שלכם.
אם הם אוהבים חיבוקים – זה הזמן לחיבוק גדול.
2. מומלץ להימנע מהסברים ונימוקים הגיוניים.
אל תנסו להסביר להם שהם כבר בבית, שהם גרים כאן כבר המון שנים.
3. תדברו על הבית שלהם.
אם הם ורבליים, תשאלו שאלות על הבית שאליו הם רוצים להגיע אליו – הבית שלך נשמע נהדר, בוא תספר לי עליו, מה אתה עושה בבית? איזה חדר אתה הכי אוהב בית? השאלות הללו גם מכוונות אותנו לאיזה צורך האדם עם דמנציה/ אלצהיימר מחפש מענה, וזה עשוי לתת לנו רמז לאיזו אלטרנטיבה נוכל להציע כמענה לצורך הרגשי.
4. תסכימו, תסיחו דעתם ותכוונו מחדש.
"כן, נלך עוד מעט. קודם נשתה משהו/אני אגמור לשטוף כלים"
(או משהו דומה) ואז להסיח את דעתם בפעילות אחרת.
ואם כל זה לא עובד?
לפעמים האדם עם דמנציה/ אלצהיימר "תקוע" בצורך לצאת וללכת, ולא ניתן להסיח את הדעת או להרגיעו.
אם מזג האוויר מאפשר, כדאי לתת להם לצאת לטיול בחוץ בהשגחה (ברגל או אתכם ברכב). לרוב טיול קצר בשכונה או קפיצה לחנות מכולת תסיח את דעתם ויחזרו בשמחה הביתה.
הצעות אלו באופן כללי עשויות לסייע לכם ברוב המקרים, אך לעיתים תזדקקו ליצירתיות.
לפעמים מה שעובד פעם אחת, לא יעבוד בפעם הבאה וצריך יהיה לחשוב מה עוד ניתן לעשות.
עם הזמן לרוב מוצאים את מה אפקטיבי יותר ומה פחות.
ו- זו התנהגות שתתפוגג ותעבור עם הזמן.
ותזכרו -
זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.
תדברו איתי , ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.
לקריאה מעניינת נוספת:
עשרה מיתוסים על דמנציה/ אלצהיימר