החודש ציינו ברחבי העולם את יום האישה הבינלאומי.
בהקשר זה, שינוי לטובה משמעותי בעשורים האחרונים היה הבנה בעולם הרפואה שיש הבדל מהותי בין פיזיולוגיית הגוף של אישה לעומת גוף של גבר.
בעבר הניחו כל העוסקים ברפואה שכל מה שנכון לגבר - נכון גם לאישה.
כיום הגישה השתנתה והתפתחה שיש צורך להתייחס לכל במין למימדים ייחודיים לו.
גם בהקשר של דמנציה/ אלצהיימר יש הבדלים בין המינים,
ומאמר זה ינסה להתייחס לכך,
אולם כמו בהיבטים אחרים של דמנציה/ אלצהיימר - עוד רב הנסתר על הגלוי.
האם לנשים יש סיכון או סיכוי מוגבר לחלות בדמנציה?
כן, בדמנציה סוג מחלת אלצהיימר (סוג הדמנציה השכיח ביותר).
לא, במחלות דמנציה אחרות (וסקולרית, גופיפי לואי, פרקינסון, פרונטו-טמפורלי ועוד).
באיזו מידה?
יש מחקרים המציגים נתונים כי לנשים יש סיכון פי 2 להיות חולות במחלת אלצהיימר
לאחר גיל 80 בהשוואה לגברים באותו הגיל.
אולם מחקרים אחרים מצאו שאין הבדל בין המינים ברמת הסיכון לאחר גיל 80.
מה הסיבות לכך?
כיום מקובל שיש השפעה למאפייני מין ומגדר על הסיכון והסיכוי לחלות בדמנציה. חלק מגורמים אלו הם ביולוגיים (הריונות, וסת, שינויים בגיל המעבר),
בעוד חלקם חברתיים (השכלה, עבודה, אורח חיים וכד').
גורמים פסיכו-חברתיים:
השכלה גבוהה וגירוי מתמשך למוח במהלך החיים מוכרים כאמצעים לצמצום הסיכון לדמנציה.
מבחינה היסטורית (וכיום עדיין במדינות רבות בעולם) האפשרות לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלב במקצועות הדורשים מיומנויות קוגניטיביות גבוהות היתה מוגבלת עבור נשים.
הסברה היא שיש לגורמים אלו השפעה משמעותית על קוגניציה בתקופת הזיקנה.
גנטיקה:
יש גן מסוים שמוכר כבעל השפעה על הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר, ומזוהה כ- APOE.
לגן זה יכולים להיות מספר מופעים,
והמופע המוכר כ- APOE4 ידוע כבעל ההשפעה המשמעותית ביותר להגדיל את הסיכון לדמנציה.
מופע גנטי זה יכול להופיע בנשים ובגברים כאחד,
אולם ידוע שבנשים הוא מגביר את הסיכון לדמנציה יותר מאשר לגברים.
הסיבות להשפעה מוגברת זו אינן ברורות כלל.
פגיעת ראש:
פגיעות ראש (TBI) הם גורם סיכון לדמנציה, וגם בהתייחס לגורם זה יש הבדל בין המינים.
נשים פגיעות יותר לזעזוע מוח והשפעה ארוכת טווח על המוח.
שוב, לא ברור מה הסיבות לכך.
גיל המעבר הנשי (מנופאוזה):
בתקופת חיים זו יש שינויים הורמונליים משמעותיים, בעיקר ירידה ניכרת ברמות אסטרוגן ופרוגסטרון.
אסטרוגן נחשב להורמון בעל השפעה מגינה על המוח, כולל יכולת לצמצם השפעות מזיקות של חלק מהתהליכים המעורבים במחלת אלצהיימר.
על רקע זה, יש חוקרים הסבורים שיש סיכוי קטן יותר לחלות בדמנציה לנשים שהחלו לקבל וסת בגיל צעיר יותר, חוו לפחות היריון אחד (בו יש עלייה משמעותית של אסטרוגן) או מתחילות את גיל המעבר בגיל כרונולוגי מאוחר יותר.
בשונה מכך, מנופאוזה שמתחיל בגיל כרונולוגי צעיר (לרוב על רקע ניתוחים לסרטן)
עלולה להגדיל את הסיכון לדמנציה בהמשך החיים.
ידוע גם שמחלות הגורמות לדמנציה מתחילות להתפתח במוח כ10-20 שנה לפני שיש תסמינים קליניים,
כלומר בערך בתקופה שבה נשים רבות מתחילות מנופאוזה.
ייתכן שיש קשר בין צמצום ההורמון הזה, שמגן על המוח,
עם התחלת תהליכים במוח שמביאים בסופו של דבר לדמנציה.
אבל, הקשר בין מנופאוזה וסיכון לדמנציה מורכב מאד.
עד לאחרונה חוקרים לא התייחסו למנופאוזה כהזדמנות ללמוד על דמנציה.
כך שיש צורך בעוד מחקר רב לפני שנוכל להסיק מסקנות מהימנות.
טיפול הורמונלי חלופי ודמנציה*:
ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון משמשים לעתים קרובות כטיפול לתסמינים של מנופאוזה כגון קשיי שינה,
גלי חום, חרדה ו"ערפל" חשיבתי. זהו טיפול הורמונלי חלופי (HRT).
בתחילת השימוש בטיפול זה היה חשש שהטיפול מגביר סיכון לבעיות בריאות שונות בהמשך, כולל דמנציה. במשך תקופה ארוכה היה היסוס רב להציע טיפול הורמונלי חלופי לנשים,
מפאת חשש שהטיפול מגביר את הסיכון למחלות לב או סרטן.
בשני העשורים האחרונים, חשש זה התפוגג בעקבות מחקרים רבים,
ובשל שיפור הטיפול ההורמונלי החלופי עצמו,
כך שהסיכון למחלות אלו על רקע טיפול הורמונלי חלופי כיום מצומצם משמעותית.
כעת רוב העניין של מחקרים בנושא הוא לבדוק האם טיפול הורמונלי חלופי יכול לצמצם את הסיכון והסיכוי לדמנציה.
*אין לראות בכתוב המלצה לטיפול הורמונלי חלופי.
על כל אישה לבדוק את הנושא לעומק עם רופא מומחה ובהתאם למצבה הבריאותי האישי.
הנקה ואלצהיימר:
במחקרים מ- 2013 ומ- 2021 בחנו חוקרים מספר משתנים בקרב נשים בנות 50+ בכדי לנסות ולהעריך את ההשפעה של הנקה וגורמי סיכון ממחלת האלצהיימר.
במחקרים אלו, בין היתר, נאסף מידע על היסטוריה של הריונות והנקה, לצד הערכות קוגניטיביות פורמליות.
המחקרים מצאו שיש יתרון מסוים להנקה לאחר הריון לא רק לבריאות היילוד,
אלא גם לבריאות הקוגניטיבית של האישה בטווח ארוך.
ההשערה היא שהשפעת ההנקה על קוגניציה קשור להשפעתה על ייצור ההורמונים בגוף האישה,
ולהשפעת ההנקה על רגישות תאי הגוף לאינסולין.
אולם, גם בעניין זה דרושים מחקרים נוספים בעניין בטרם נוכל לקבוע באופן ברור כיצד משפיעה הנקה על קוגניציה בטווח ארוך.
מעורבות אפשרית של המערכת החיסונית:
משקעים פתולוגיים של חלבוני עמילואיד-בטא במוח הם ממצא שכיח במחלת אלצהיימר.
חוקרים מניחים שמשקעים אלו בעלי תפקיד משמעותי בחוללות מחלת אלצהיימר.
יש השערה שחלבונים אלו מיועדים להתמודד עם דלקת במוח כחלק מתפקוד המערכת החיסונית.
בקרב נשים ישי שכיחות גבוהה יותר של מחלות אוטואימוניות.
אלו הן מחלות שבהם המערכת החיסונית מתערערת ופועלת באופן לא תקין כך שהיא פוגעת בגוף עצמו.
ייתכן שעניין זה, בשילוב עם תוחלת חיים גבוהה יותר, מעלה את השכיחות של דמנציה מסוג אלצהיימר בקרב נשים.
חשוב לציין ש(גם) להשערה זו טרם נמצאו תימוכין מחקריים.
עומס טיפול:
טיפול באדם אחר מאופיין ומלווה במתח נפשי ולחץ רגשי, המוכרים כגורמי סיכון לדמנציה.
רוב האנשים במצבי טיפול באחר הן למעשה נשים/ מטפלות.
המתח הנפשי הממושך הנלווה לטיפול באדם אחר מהווה עומס טיפול ונטל רגשי המגדיל את הסיכוי של האישה להיות חולה בדמנציה.
כמו כן, נשים במצבי טיפול באחרים חוות קשיי שינה רבים יותר ושכיחות גבוהה יותר של מחלות גופניות אחרות, אך ממעיטות לטפל במחלות רקע מפאת לחצי הטיפול וצורכי האדם שבו הן מטפלות.
לאורך זמן יש לכך השפעה שלילית על בריאותן הגופנית והמוחית.
משתתפים במחקרים על דמנציה:
רוב המחקרים על דמנציה אינם עוסקים בהבדלים בין המינים. הדבר נכון בכל שלבי המחקר.
רוב המחקרים שנערכו בעבר על עכברים ואנשים כללו רק עכברים זכרים או מתנדבים גברים.
הרקע לכך הוא השאיפה של חוקרים בניסויים קליניים לשלוט ככל האפשר במירב הגורמים ולצמצם הבדלים בין קבוצות מחקר.
בנשים יש באופן טבעי הבדלים ביולוגיים, בעיקר הורמונליים, במהלך ימים שונים בחודש בשל המחזור החודשי. ההשפעה הפוטנציאלית של כך מנעה במשך שנים השתתפות של נשים בניסויים קליניים (בנוסף לשאיפה למנוע פגיעה בפוריות או בנשים הרות).
אולם, כיום ידוע שהורמונים משפיעים מאד על מערכות רבות בגוף,
ויש הבדלים משמעותיים מעבר למשוער בעבר באופן שנשים וגברים מגיבים לאותו הטיפול.
על כן, כיום מקובל להתייחס להבדלים בין המינים בכל שלבי המחקר,
החל מניסויים בתאים, במודלים של בעלי חיים ובניסויים קליניים.
מה נוכל לעשות כדי לצמצם את הסיכון לדמנציה לסוגיה (נשים, גברים וכל מי או שתרגישו שאתם):
1. פעילות גופנית אירובית:
א. פעילות בעצימות גבוהה (ריצה, רכיבה על אופניים) לפחות 75 דקות בשבוע
ב. פעילות בעצימות בינונית (הליכה, ריקודים, זומבה) לפחות 150 דקות בשבוע
2. תזונה ים תיכונית, הכוללת דגים, שמן זית, ירקות ופירות, אגוזים, קטניות, דגנים מלאים. לצמצם צריכה של בשר בקר, סוכרים ומזון מעובד.
3. שינה איכותית ומספקת: במהלך השינה מתרחש תהליך פינוי חלבוני עמילואיד-בטא מנוזל המוח ועמוד השדרה.
4. השתתפות פעילה במפגשים חברתיים, פעילות מאתגרת למוח המגרה את החשיבה.
עם כל זאת,
להיות אישה בעולם המודרני זו חוויה מיוחדת ולא היינו מוותרות עליה!
בדיוק כמו בשיר של הזמרת החביבה עליי, Shania Twain:
ותזכרו, זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.
תדברו איתי ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.
בוודאי יעניין אותך גם: