כבר שנים שאני עוקבת אחר ואוצרת מאגר של סרטים, תוכניות טלוויזיה, מוזיקה,
בלוגים, פודקאסטים, תערוכות ועוד, כל מה שנוגע או קשור לדמנציה.
אני רוצה לשתף אתכם בהמלצות ליצירות שאני מוצאת בהם עניין ומשמעות.
יצירות ששוות את הזמן והאנרגיה של מי שמוצא את עצמו בעולם הטיפול והליווי בדמנציה,
בעל כורחו או מתוך עניין מקצועי (וסרט שמומלץ לדלג עליו!).
דמנציה/ אלצהיימר בסרטי קולנוע ובטלוויזיה:
המומלצים:
אהבה בדרכים (The Leisure Seeker):
סרט מ-2017 בכיכובם של הלן מירן ודונלד סאת'רלנד העוקב אחר מסע שלהם בקרוואן ברחבי ארה"ב. במהלך הסרט מתברר שהוא חולה בדמנציה/ אלצהיימר והיא חולה בסרטן סופני.
הסרט הוא נחמד, לא מאד מפתיע, השחקנים נהדרים.
אני ממליצה על הסרט הזה שוב ושוב בשל הייצוג המעולה של האופי המתעתע של דמנציה/ אלצהיימר.
כמו בחיים, גם בסרט, האדם עם דמנציה/ אלצהיימר נע כל הזמן בין מצבי יכולת שונים
והייצוג הוא מדויק ומציג גם מצבים שיכולים להתפתח בעקבות כך.
(הקישור מאפשר צפייה בסרט המלא, ללא תרגום לעברית).
מה שהיה להם (טריילר) (What They Had):
סרט מ-2018 בכיכובן של הילארי סוונק ובליית' דאנר,
העוסק בהתמודדות של משפחה עם מחלת אלצהיימר של האם.
הבת נקראת לחזור הביתה לפתע בעקבות אירוע שוטטות של אמה, ונחשפת למצב מקרוב.
לסרט יש עלילות משנה הקשורות לחיים של הילדים הבוגרים במקביל להתמודדות עם הדמנציה/ אלצהיימר.
בעיניי, העניין בסרט זה הוא ההצגה של הקשיים והלבטים של בני המשפחה שונים בטיפול,
האופן שבו התנהגות האם מתעתעת בבני המשפחה, והריאליות של העלילה המרכזית.
גם סוף הסרט אמין מאד בעיניי.
המשאלה של רובין, סרט דוקומנטרי:
ב-2014 התבשרנו באופן מפתיע שרובין וויליאמס התאבד.
אבידה גדולה לעולם התרבות.
לאחר כשנה התברר שרובין היה חולה בדמנציה מסוג גופיפי לואי, שלא אובחן במהלך חייו.
בסרט מתראיינים משפחה, חברים, קולגות ועוד, המדברים על הקריירה שלו וחייו.
בין לבין יש גם מידע על דמנציה מסוג גופיפי לואי ומה עבר על רובין בשנתיים האחרונות לחייו.
הסרט הוא הצוואה של רובין: שיספרו את הסיפור שלו כדי לסייע לאנשים אחרים.
לדעתי הסרט מצליח בכך ומנגיש מידע מאד חשוב בנושא זה.
ניתן לצפות בקישור וגם בספריית הדוקו של יס.
לא מומלצים:
פעם היינו (טריילר) (Remember Me):
סרט מ-2019 על גבר המגלה שאהבת נעוריו חלתה באלצהיימר ומתגוררת בבית אבות סמוך לביתו.
הוא מחליט לעבור לגור בבית האבות כדי לעורר את הזיכרון שלה בנוגע אליו והאהבה שחלקו בשנות ה-20 שלהם, לפני שנישאה לגבר אחר.
הסרט גרוע בכל כך הרבה פרמטרים, שאפילו לא אתחיל לתאר אותם.
הנחמה היחידה שמצאתי בסרט הזה הוא שהמפגש המחודש ביניהם אינו מעורר את הזיכרון שלה בנוגע לעבר, ומערכת היחסים הנרקמת ביניהם מבוססת על חוויות של כאן ועכשיו (לפחות זה!).
כאמור, תוותרו לעצמכם ואל תצפו.
אם בכל זאת תרצו, זמין לצפייה בספריית הסרטים של יס.
אולי מוומלצים (?):
עדיין אליס (טריילר) (Still Alice):
סרט מ-2014, המתאר את חייה אליס האולנד, פרופסור לבלשנות באוניברסיטת קולומביה,
שמאובחנת בגיל 50 במחלת אלצהיימר.
הסרט מתאר את התמודדותה של אליס עם מחלת האלצהיימר,
והשפעת המחלה על חייה האישיים וחיי משפחתה. בכיכובה של ג'וליאן מור,
שזכתה באוסקר על משחקה כשחקנית הטובה ביותר.
אני לא כל כך אוהבת את הסרט הזה,
אולם יש בו התייחסות לדילמות ובעיות האופייניות לשלבים הראשונים של דמנציה.
הסרט מסתיים באמצע מהלך המחלה.
לאהוב פעמיים, לחיות פעם (טריילר):
סרט מ- 2019 על פרופסור למתמטיקה החווה שינוי קוגניטיבי ומאובחן כחולה אלצהיימר.
הוא משתף את נכדתו באהבת נעורים שהיתה וחמקה ממנו.
הנכדה מוצאת היכן האישה מתגוררת כעת,
וכל המשפחה יוצאת (שלא בהכרח מרצונה) למסע חיפושים בעקבות אהובתו.
הסרט מלווה אותם בהרפתקאות הללו וגם מה שקורה לאחר מכן.
ישנן עלילות משנה הנוגעות למצב הנישואין של הבת, שאיפות חברתיות של הנכדה ועוד.
גם את הסרט הזה לא כל כך אהבתי. אני חושבת שההשפעה של העלילות הנלוות היא שלא מצאה חן בעיניי. יש סצנות אמינות בנוגע להתמודדות של הדמות הראשית ושל הבת בנוגע לדמנציה.
סרט המקור בספרדית. זמין לצפייה בנטפליקס.
ספרים על דמנציה:
להיות בן תמותה מאת אטול גוונדה (2015):
ספר חובה לכל מי שעוסק בעולם הזיקנה והטיפול, גם דמנציה.
אני חוזרת וקוראת בו, כל פעם לומדת משהו חדש.
לאנשי מקצוע ולאנשים מן השורה, כולם יכולים להרוויח מקריאה בו.
אור בשכחה מאת תמר דשבסקי (2017):
ספר המכוון לנכדים של אנשים עם דמנציה.
תת הכותרת הוא: משפחה, סבאסבתא ודמנציה, רעיונות, פעילויות וטיפים לחיי יום יום משמעותיים יחד.
תמר היא עובדת סוציאלית בעלת ניסיון רב שנים בעולם הזיקנה ועם אנשים עם דמנציה בפרט.
הספר הקטן והמקסים הזה מציג מידע על דמנציה ומגוון רחב של הצעות הפעלה משותפת של נכדים בכל הגילאים, המתאימים למעשה לאינטראקציה לכל מי שמלווה אדם עם דמנציה.
דמנציה: המדריך למטפל באדם עם דמנציה (אלצהיימר), מאת דנה פאר:
מזה 20 שנה לא נכתב ספר המיועד למטפלים באדם עם דמנציה בשפה העברית.
כתבתי את הספר כמענה לשאלות, דילמות ואתגרים של אנשים שמטפלים ומלווים אנשים עם דמנציה.
הספר כתוב בשפה בהירה ומיועד לבני משפחה מטפלים ולאנשי מקצוע כאחד.
להזמנות לחץ כאן.
ייצוגי דמנציה ביצירות מוסיקליות:
שיר של ה- Dixie Chicks: השיר נקרא Silent House, והוא לא מופת מבחינה מוזיקלית,
לפעמים אפילו קצת צורם לי באוזן, אבל מילות השיר, זה כבר משהו אחר.
לא מכירה עוד שירים שמדברים באופן מרומז, אך מאד ברור על מצב של שיכחה משמעותית,
ככל הנראה (ובוודאי לתפיסתי) מתייחסים לדמנציה.
פרויקט מרשים שנמשך יותר מ-6 שעות (!) השואף לייצג באופן מוזיקלי את התהליך של דמנציה.
הפרקים השונים משקפים באמצעות המוזיקה את המבנה המשתנה של היכולות הקוגניטיביות,
שהולכת ונהיית פחות מאורגנת ויותר קקופונית, עד למעין רגיעה. מן הסתם לא ניתן להאזין ברצף, אלא לדגום פה ושם.
מאד מעניין.
פול הרווי הוא איש אנגלי חביב, שהיה נגן פסנתר, מלחין ומורה למוזיקה במשך שנים רבות.
הוא חולה בדמנציה מזה מספר שנים ומתגורר בדיור מוגן.
באוקטובר 2020, הבן שלו פרסם ברשת טוויטר סרטון שבו הוא מנגן מנגינה
שהלחין המבוססת על 4 תווים באלתורים שונים. הפוסט היה לוויראלי,
ונגני התזמורת הפילהרמונית של הBBC צילמו את עצמם מנגנים את המנגינה.
כל זה הפך לפרויקט מקסים, שהביא את המנגינה לראש מצעדי ההורדות של אמזון ו- iTunes,
וזיכה את פול בכתבות והתעניינות תקשורתית רבה.
כתבה על המנגינה של פול הרווי בערוץ BBC: כתבה שעשו על הפרויקט בתוכנית בוקר של הBBC,
כולל התאמה לימי מגפת הקורונה וראיון עם היוצר שחולה בדמנציה, ומוסיפה מימד נוסף להאזנה ליצירה.
דמנציה/ אלצהיימר מופיעה גם במדיה נוספת:
בלוג: The Lost Kitchen :
בלוג (באנגלית) של מרים גרין, המתגוררת בבאר שבע ומתעדת ומתארת את מה שעובר עליה,
על אביה ועל משפחתה במסגרת הטיפול והליווי של האם, החולה בדמנציה.
בנוסף, כל פוסט מלווה במתכון.
מרים היא גם משוררת, וכתבה ספר בשם הבלוג המסכם חלק מהמסע הטיפולי שלה ושל משפחתה.
פודקאסט "את, אני והזיקנה":
פודקאסט חדש (יחסית) בהנחיה של יעל חביב ואני.
הפודקאסט על כל מה שיפה, כיף, כואב, שונה, מיוחד, עצוב, שמח, מעצבן ומלהיב בחיים לאח גיל 65.
אמנם לא באופן ספציפי לדמנציה/ אלצהיימר,
אבל לפעמים טוב לעסוק בתמונה הרחבה יותר של תקופת החיים הזו, ובדיוק על זה אנחנו מדברות.
פודקאסטים על דמנציה יש לא מעט באנגלית, בעברית עוד לא מצאתי.
תקופה מסוימת עקבתי אחרי והקשבתי לפודקאסטים באנגלית, אבל לא מצאתי כזה שהיה מעניין לאורך זמן.
ספרים בנושא זיכרון:
לכל מי שמתעניין ורוצה ללמוד עוד על היכולת המופלאה: הזיכרון שלנו.
זוכרים שש שש, מאת אהוד שפירא (2017):
ספר מעשי העוסק בטכניקות ואסטרטגיות לשיפור ושימור הזיכרון ותפקודים קוגניטיביים נלווים.
הקריאה שזורה בתרגילים מגוונים ליישום מיידי של המידע.
יישומי ומעניין, כולל הצעות מעשיות למגוון תסכולים ובעיות שאנו חווים בחיי יום יום (איפה שמתי, מה השם...).
סוד המוח היהודי, מאת ערן כץ (2003, הוצאת מודן):
הסופר, שיאן גינס בזיכרון, משלב מידע מעניין על זיכרון וההתייחסות אליו במסורת היהודית,
כולל מנהגים שמוכרים לנו כיום כחלק מהתרבות,
ולמעשה התפתחו כחלק מאסטרטגיות להקלה על למידה וזיכרון של מידע.
נפלאות הזיכרון ותעתועי השיכחה, מאת ניצה אייל (2004, הוצאת אריה ניר):
ספר בסיס לכל מי שמתעניין בזיכרון, קריא מאד ומציג מידע מדעי ומחקרי על שלל ההיבטים השונים של זיכרון, וגם על הצד שאיננו מעריכים כראוי אך הוא בעל תפקיד חשוב בחיינו, השיכחה.
כמובן שזו לא רשימה ממצה, אלא מבוססת על מה שאני חושבת שווה את הזמן והאנרגיה שלנו.
יש עוד סרטים ותוכניות, שהם ישנים יותר. בחרתי לשתף בעדכניים (יחסית).
אני כל הזמן מחפשת להרחיב ולהכיר עוד.
מכירים משהו שלא נכנס לרשימה?
תספרו לי בבקשה!
תזכרו -
זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.
תדברו איתי, ונחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם.
בטח יעניין אותך גם:
10 מיתוסים על דמנציה/ אלצהיימר