• דר' דנה פאר מומחית דמנציה

איך לעשות נכון העלאת זכרונות





רק התחילו ההכנות לחגיגות ה-70 של המדינה, וכבר אפשר למצוא בעיתון וברשתות החברתיות שפע רב של נוסטלגיה.


העלאת זכרונות היא פעילות שרובנו עוסקים בה באופן מזדמן, בעיקר לקראת ימי הולדת, אירועים משמעותיים במעגל החיים (בפרט של ילדינו), וחגים כמו יום העצמאות.


לרוב העלאת הזכרונות תהיה מלווה בהרגשה נעימה וחיובית, ונהנה משיחה ושיתוף אחרים בזיכרונותינו.


נוסטלגיה לפי ויקיפדיה הוא "מונח שמשמעותו געגועים והתרפקות אל העבר, ע"פ רוב תוך אידאליזציה שלו", ותוארה לראשונה ע"י רופא ב-1688.

תחילה התייחס המושג נוסטלגיה לכאבים נפשיים הנלווים לרצון של אדם לחזור למולדתו, ובמשך הזמן קיבלה את המשמעות המיוחסת לה כיום.


עיסוק בנוסטלגיה לרוב מעורר בנו תחושות חיוביות של הנאה, התרפקות ואף געגועים לזמנים/מקומות/חוויות הקיימים בזכרון שלנו כמהנים ומענגים, אף יותר מההווה שלנו.

בספרה המצוין "נפלאות הזכרון ותעתועי השיכחה", כותבת ניצה אייל על "אפקט פוליאנה":

נטייה להעדיף לשמור בזיכרון מידע שהוא חיובי בעיני הזוכר, ובמקביל לעצב סוף טוב לאירועי חיים שונים. נראה שיש לכך קשר הדוק לנטייה שלנו להתרפקות על זיכרונות העבר.


לאנשים זקנים באופן טבעי יש מאגר גדול של זכרונות אישיים, חברתיים ולאומיים.

ע"פ הפסיכולוג הנודע אריק אריקסון משימה נפשית מרכזית בגיל הזיקנה היא יצירת "אחדות האני", הנעשית בחלקה ע"י העלאת זכרונות באופן פעיל ויצירת סיפור חיים אישי וקוהרנטי עבור כל אחד ואחד.


העלאת זכרונות היא גם פעילות מצוינת עם אנשים החולים בדמנציה.

רבים טועים וחושבים שמטרת העלאת זכרונות עם אנשים החולים בדמנציה היא לשפר או לשמר את הזיכרון שלהם.

לא ולא! העלאת זכרונות מיועדת להיות חוויה נעימה ומהנה עבור האדם החולה בדמנציה ועבור השותף לחוויה; בן משפחה, מטפל, חבר, שכן וכד'.


איך ליצור חוויה מהנה של העלאת זכרונות עם אדם החולה בדמנציה:


1. לא לבחון את הזכרון של האדם עם בדמנציה!

העלאת זכרונות היא פעילות מהנה לכל המשתתפים, אין לבחון אף אחד.


2. חשוב להימנע מלשאול שאלות: האם אתה זוכר את, מי/מה/איפה/מתי זה?, איך אתה לא זוכר?


אלא - התחילו עם מה שאתם זוכרים

אני זוכר ש... / את..... /מתי.... והמתינו למענה. לרוב, לאחר "זמן התחממות", ככל שמתקדמים בהעלאת זיכרונות, יש יותר זיכרונות שעולים אצל האדם החולה בדמנציה.


3. גירוי מוחשי: תמונה, חפץ, מוסיקה, אוכל – יעזרו מאד לעורר זכרונות בעניין.

אלבומי תמונות (מודפסים!) הם נהדרים לפעילות זו.


4. לאט: הדו-שיח עשוי להתנהל יותר לאט, חכו, אל תקפצו מנושא לנושא או מפריט לפריט, תנו לאדם לחוות ולהיות נוכח ברגע עם מה שכבר יש לפניו.


5. אל תתעקשו על דיוק הזיכרון

מה שחשוב הוא הסיפור ורגש הנלווה. אם אירוע היה בדיוק כך או כך אינו משמעותי כעת, והתעקשות על כך עלולה לעורר רגשות שליליים.

6. תיהנו בעצמכם מהחוויה המשותפת

אל תצפו ל"תוצאות" או שינוי מהאדם החולה בדמנציה.


7. אם העלאת הזיכרונות מעוררת באדם החולה עם דמנציה תגובות שליליות, לחץ, חרדה, אי שקט וכד' - הפסיקו את הפעילות!

לא ניתן להסביר באופן הגיוני לאדם עם דמנציה שכדאי/רצוי להמשיך ושירגיש טוב בהמשך.

אפשר לנסות שוב לאחר יום –יומיים ברגישות המתבקשת וע"פ הכללים לעיל.


יש מספר אתרים של נוסטלגיה המתאימה לאנשים שחיו בישראל מאז קום המדינה:

נוסטלגיה אונליין: אתר שופע כל מה שקשור לנוסטלגיה ישראלית, כולל השמעת רדיו – מומלץ!

http://www.nostal.co.il/

אתר עם נוסטלגיה עדכנית יותר ומתייחס לכל העולם, עם דגש על ישראל:

Nostalgia4u: http://nostalgia4u.com/


זמרשת: אתר העוסק בהצלת הזמר העברי המוקדם, כולל קטעי שמע: https://www.zemereshet.co.il/


לקריאה נוספת:

מה לא לומר לאדם עם דמנציה


בקשות של אנשים עם דמנציה ממטפליהם


עשרה מיתוסים על דמנציה



תזכרו -

זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות לאיכות החיים שלכם ושל יקירכם.

תדברו איתי ונחשוב ביחד מה מתאים לכם.