פוסט אורח: היבטים חיוביים בטיפול

אני שמחה לשתף אתכם בפוסט אורח של חגית אדרי.

לחגית עשייה מרובה ומבורכת עם אזרחים ותיקים ובני משפחתם, והיא מאירה שוב ושוב זרקור על ההיבטים החיוביים, ולעתים החבויים, של תקופת חיים זו.

הנה הזדמנות להכיר את הצדדים הפחות מדוברים של טיפול בבני משפחה מזדקנים -

רבות דובר על הקושי של דור הביניים לטפל בהורה המזדקן מבחינה אישית, משפחתית וכלכלית, על לחץ ושחיקה ועד לפגיעה בבריאות המטפל העיקרי.

לצד המסע הטיפולי בהורה החולה / המזדקן, שלתוכו אנו צועדים בשבילים לא מוכרים ונתיבים לא ברורים הדורשים מאיתנו כוחות פיזיים ורגשיים, ישנו מסע רגשי מעצים ומלמד שייתכן שאת פירותיו נטעם ונכיר רק בחלוף השנים.

אם נהיה ערים להיבטים החיוביים שמזמן לנו הטיפול בהורה החולה -

נוכל להיטיב את הטיפול ואף להרגיש תחושת סיפוק והודיה גדולים יותר.

צריך להבהיר שלאיכות היחסים וטיב הקשר של המטפל עם ההורה

יש חשיבות במידת המעורבות של הבן הבוגר במתן טיפול אכפתי ודואג.

היבטים חיוביים בטיפול קשורים גם לתחושת הרווחה הנפשית של המטפל:

ככל שהמטפל יודע לבקש עזרה בניהול הטיפול, להסתייע בעזרה פיזית,

מטפל בעצמו ושם גבולות בטיפול,

כך היכולת להגיע לתחושה של מימוש עצמי ומשמעות היא גבוהה יותר.

אחת ההנחות על היבטים חיוביים במסע הטיפולי מתייחסת לסולידריות משפחתית:

התמיכה שהילד המטפל מקבל ממשפחתו הגרעינית (במידה ויש לו) או משאר בני המשפחה,

למשל אחים ואחיות.

זו חשובה במידה רבה, שכן היא מסייעת לו להתמודד בהצלחה עם תפקיד מאתגר.

מהספרות המחקרית (Loomis & Booth, 1995) עולה שהטיפול בהורים מאפשר לבנים לגמול להוריהם על הטיפול המסור והאחראי שהם העניקו להם בילדותם.

הטיפול מאפשר יצירת תקשורת טובה, קירבה אינטימית או את חידושה, לאחר שתקופה ארוכה חיו הבנים וההורים במשפחות נפרדות.

הבנים, שעתה התבגרו, יכולים למצוא שפה משותפת עם הוריהם בנושאים שבעבר אולי היו במחלוקת.

אספקט נוסף שעלה במחקר הוא שהטיפול בהורים עשוי לתרום להרגשתו הטובה של הבן המצליח למלא אחר הציפיות המשפחתיות והחברתיות של "הבן הטוב" ולזכות בהכרת התודה של הוריו.

במחקרים אחרים (Nolan et al., 1996, 2012) עולה כי תחושת ההישג והצלחה הוא תחום נוסף בהיבטים החיוביים של הטיפול.

ההישג מתבטא בפיתוח ובשכלול מיומנויות טיפוליות ואף מימוש תכונות קיימות של המטפל שלא באו לידי ביטוי עד עכשיו.

במפגשים עם בני משפחה מטפלים אני מעודדת את המטפל העיקרי

להסתכל על הטיפול ב"עיניים" ולהגיד לעצמו שמלאכת הטיפול אכן קשה ולא צפויה,

אך יש בה גם הזדמנות לגדילה והכרה ביכולות ועוצמות הטמונות בו.

זאת כדי לאזן את התחושות השליליות שמציפה מלאכת הסיוע.

חשוב לראות את כל התמונה ולא רק את הצדדים הפחות טובים של התמיכה והסיוע בהורה מזדן.

הרווחים ונקודות האור במסע הטיפולי יכולים להיות גם בדמות של דוגמא לדור הצעיר במשפחה,

מציאת משמעות, קיום צו מוסרי, מצוות כיבוד אב ואם וקבלת כוח ושביעות רצון כתוצאה מטיפול טוב.

בכדי להפיק את המיטב בתקופה עמוסה זאת,

אנחנו צריכים לקבל עזרה מקצועית של הנגשת מידע ומיצוי זכויות,

מיומנויות רפואיות טיפוליות וקבלת כלים להתמודדות עם לחץ ושחיקה.

יש צורך להכשיר את המטפל המשפחתי לתת טיפול ראשוני בבית,

להכיר תופעות לוואי וסימפטומים של המחלה

ובכך לצמצם את הצורך להיעזר בשירותים רפואיים נוספים,

שלעתים קרובות מלווים בטירחה וטירדה מרובה לכל המעורבים.

חשוב לשים את חשבונות העבר מול ההורים בצד.

במקביל חשוב לזכור לחמול על עצמנו כמטפלים, ולהבין שלא נוכל להיות המטפלים האידיאלים. כך נוכל להפנות את המשאבים לטיפול מיטבי תוך הנאה מהנוף הנקרה בדרכנו במסע הטיפולי.

מקורות:

י. בריק, א. לבנשטיין. (2010). הזקן והמשפחה סוגיות מרכזיות ביחסים בין דוריים. ירושלים: אשל.

Loomis, L. S., & Booth, A. (1995). Multigenerational caregiving and well-being: The myth of the beleaguered sandwich generation. Journal of Family Issues, 16(2),131–148.

Nolan, M. (2001) Working with family carers: Towards a partnership approach. Reviews in Clinical Gerontology, 11 (1), 91-97.

Carbonneau, H., Caron, C., & Desrosiers, J. (2010). Development of a conceptual framework of positive aspects of caregiving in dementia. Dementia: The International Journal of Social Research and Practice, 9(3), 327–353.