תוצאות חיפוש

פעם, כאשר חשנו ברע או התעורר עניין בריאותי שלנו או של קרוב שלנו, חוץ מאשר ללכת לרופא, היינו משתפים חברים ומכרים, שואלים בסביבה הקרובה, אולי מציקים לאחות בקופת חולים כדי לקבץ מידע שעשוי לסייע בידינו. ברור שהאינטרנט שינה באופן מהותי את חיינו. רבים מאתנו פונים קודם כל לאינטרנט לקבלת מידע ו/או עזרה ראשונית לכל צרה וצוקה שנופלת עלינו, ומסתבר שהדבר נכון גם בהתייחס לענייני הבריאות שלנו. מחקר של מכון PEW מ- 2012 הראה שאנשים המטפלים באדם אחר (כ- 30% מאוכלוסייה!!) נעזרים לא מעט במידע מהאינטרנט בנוגע לטיפול באחר: - 88% מהמטפלים משתמשים באינטרנט כמקור למידע בריאותי וטיפולי. - מטפלים נוטים להשתמש במדיה חברתית יותר ממי שאינם מטפלים. הם גם נוטים לעקוב אחר הסיפור האישי של אדם אחר הסובל מבעיה בריאותית דומה. - התמיכה הרגשית שמטפלים מקבלים באמצעות מדיה חברתית היא משמעותית עבורם, ו-70% אכן משתמשים באמצעים אלו (בהשוואה ל-47% בקרב מיש אינם מטפלים). ההיבט הבעייתי של חיפושי המידע באינטרנט נוגע לעניין מהימנות המידע: כיצד נוכל לדעת אם המידע שמצאנו רלוונטי ומתאים למטופל שלנו, עדכני ואינו נגוע באינטרסים זרים שונים ומשונים? באופן כללי, ניתן לומר שמידע המופיע באתרים של סוכנויות ממשלתיות וארגונים ממלכתיים יהיו אמינים ונטולי א'גנדה סמויה. בעת ביקור באתר מסוים חשוב לשאול את עצמנו מספר שאלות להערכת איכות המידע: 1. מי מממן/בעלי האתר? מעבר לשם הרשמי של הארגון/חברה/אדם המוצג באתר, ניתן לזהות זאת ע"י בדיקת הסיומת של כתבות האתר: סיומת סוכנות או ארגון ממשלתי gov edu. - סיומת של מוסד לימוד org. – סיומת של עמותות וארגונים ללא כוונת רווח (אגודות מקצועיות, קבוצות לעניין מסוים וכדומה com. – סיומת של אתרים מסחריים: חברות שונות, בתי חולים, מוסדות טיפול, חברות תרופות וכדומה בנוסף, כדאי לחפש באתר ולקרוא את המידע תחת "אודות". 2. האם מצוין מי כתב את המידע? האם מצוין הרקע המקצועי של הכתב? 3. האם כתוב מתי פורסם המידע? האם המידע עדכני? 4. האם הכותב מציין מה מקורות המידע שלו? האם המקורות הם מדעיים? מידע של המבוסס ברובו על סיפורים אישיים צריך לעורר משנה זהירות. 5. האם המידע המוצג "טוב מדי" או מציע פתרונות קסם? וגם, כדאי לזכור ש - - מומלץ להצליב מידע ממספר אתרים - יש המוני אתרים בכל נושא בריאותי, ואין כיום ניטור או פיקוח על איכות המידע - מה שנראה טוב מדי להיות אמיתי, כנראה באמת לא אמיתי פשוט תשתמשו בהגיון הבריא וכושר השיפוט שלכם בנוגע למידע בריאותי באינטרנט לקריאה נוספת: הסוד להזדקנות מוצלחת גם בריאות המטפל חשובה פלסטיות המוח ותזכרו - זה שאיןתרופה לדמנציה לא אומר שאיןמה לעשת להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. תדברו איתי ונחשוב ביחד מה מתאים.

ליל הסדר הוא בשבילי ה-אירוע המשפחתי של השנה, עם מסורת מוכרת ומאכלים מיוחדים, שירים נפלאים. בכל זאת, רובנו מסיימים עם כאב ראש קל (לפחות). ואם כך קורה לאנשים בריאים, תארו לעצמכם מה קורה לאנשים עם דמנציה. טיפים לליל סדר טוב לכם וליקירכם עם דמנציה/ אלצהיימר: לפני : המפגש המשפחתי בפסח כולל לרוב אנשים שאיננו פוגשים בשגרה; דודים ובנות דודות, קרובים שהם למעשה קצת רחוקים, ועוד. הטון של האירוע כולו עשוי להיקבע מהמפגש הראשוני. מומלץ: - תשתדלו שיקירכם יהיה בין האורחים הראשונים, כדי שיוכל להסתגל בנחת. - תימנעו ותמנעו מבחני זיכרון לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר! תהיו לצד יקירכם בעת הגעת אורחים חדשים, כדי למנוע מצב שהם שואלים/ בודקים אם זוכרים אותם ואת הקשר אליהם. אפשר לבקש מראש מכולם להימנע ממבחני זיכרון. - הנוכחות שלכם תקל על יקירכם, וגם תשרה ביטחון ברגעים שמאופיינים לרוב בבלאגן והרבה רעש. תימנעו מלומר – "נו, את/ה בוודאי זוכר/ת....". במהלך: - אכילה לפני "שולחן ערוך" – כדאי להגיע לתחילת ליל הסדר לאחר שכבר אכלו ארוחה קלה להרגעת התיאבון. אם בכל זאת רוצים לאכול תוך כדי "מגיד" - רצוי לאפשר זאת. מעטים יודעים ש -הרב עובדיה יוסף התיר אכילת מתאבנים לפני "שולחן עורך". מבחינת ההלכה, יש להימנע מאכילת מצה לפני "כורך", ועל כן כדאי להציע ירקות או פירות חתוכים, אגוזים (בתנאי שאין בעיות בליעה) וכדומה. - אם יקירכם רוצים לקום ולעזוב את השולחן – כדאי להציע כורסא בסמוך, ולשים ליד הכורסא אלבום תמונות לדפדוף ו/או מגזינים. - אל תדרשו מהם להקריא מההגדה או לשיר ללא ליווי. - אם יש קטע הגדה ספציפי שהם אחראים או מקריאים תמיד – תבדקו מראש אם הם רוצים לעשות זאת. אפשר להציע שתבצעו זאת יחדיו כחלק מהקשר הבין דורי בהקשר של "והגדת לבנך". - מי שיושב ליד יקירכם גם עוקב אחרי העברת הדפים באופן דיסקרטי ומסייע לעקוב אחרי הקריאה. - תכבדו את הכמות שהם רוצים לאכול – בין אם זה הרבה או מעט, אל תשימו על הצלחת שלהם מבלי לשאול אם רוצים, אל תדחקו בהם לאכול מכל המנות או מאכל מסוים. אפשר קצת להתיר בעניין הנחיות רפואיות של דיאטה (פרט לחולי סכרת שחשוב לשמור על רמה מאוזנת). - תספרו חוויות משותפות או סיפורים משפחתיים כחלק מהשיחה השוטפת, אבל אל תבקשו מהאדם עם דמנציה להשלים פרטים ספציפיים של סיפורים אלו. - לאחר הארוחה תאפשרו להם לפרוש הצידה אם רוצים ואל תמשיכו לשדל שיחזרו לשולחן וישתתפו במתרחש. אחרי: - אל תצפו מיקירכם להשתתף באירוע עד שעה מאוחרת. המאמץ הקוגניטיבי באירוע זה הוא גבוה ורב, ומביא לעייפות גופנית רבה. - תדאגו לאפשרות להחזירם הביתה בשעה מוקדמת יחסית, עוד בטרם יתר האורחים עוזבים. לחלופין, תדאגו למקום שיוכלו לפרוש אליו ולנמנם שם, אם ירצו. - לעתים יקירנו ירצו להישאר ולשבת בנוכחות כל האורחים. גם זה טוב. תאפשרו להם להשתתף כשהם יושבים בנוחות על כורסא או ספה. אם הם נרדמים על הספה, תניחו להם. אין צורך ולא כדאי להעיר אותם כדי "שלא יפספו". ומה אתכם? ליל הסדר הוא אירוע עם היסטוריה אישית ומשפחתית. אנחנו נוטים להשוות בין ליל הסדר הנוכחי לבין אירועים אלו בעבר, וייתכן שליבנו נחמץ וכואב מאד מהשוואה זו. ההבדל עלול להיות גדול ומשמעותי, ובאמת כואב. אולם, לא ניתן להשיב את מצב לאחור. תנסו לערב אחד לחוות את עולמם הנוכחי של יקיריכם וליהנות מ"כאן ועכשיו". ולעתים ליל הסדר זהו אירוע שבו יקירנו עם דמנציה דווקא יידעו לשיר את כל השירים, להקריא מההגדה ולהיות שותפים באופן משמעותי יותר מיכולותיהם בשגרת היום יום. אם זה המצב – תיהנו מכך, ובעיקר תצלמו בווידאו!! חג שמח לכל בית ישראל. ותזכרו, זה שיש דמנציה לא אומר שאין מה לעשות. תדברו איתי ונחשוב יחד איך להיטיב את איכות החיים שלכם ושל יקירכם. לקריאה נוספת: שינויים באכילה בדמנציה/ אלצהיימר מה לא לומר לאדם עם דמנציה/ אלצהיימר למה אנשיים עם דמנציה/ אלצהיימר עייפים כל כך?