למה כל כך קשה לאבחן דמנציה/ אלצהיימר

למה כל כך קשה לאבחן דמנציה/ אלצהיימר?

במילה אחת: הטרוגניות.

מה זה אומר?

ככל שאנחנו מתבגרים ומזדקנים ההבדלים בין אדם לאדם הולכים ומתרבים.

בקבוצה של ילדים בני 3, אנחנו מצפים שיהיו יכולות תנועתיות, חברתיות וקוגניטיביות מסוימות.

יש בידיאנשי מקצוע מגוון אמצעים להעריך יכולות אלו (ולטפל לפי הצורך).

בקבוצה של אנשים בני 63, מגוון היכולות הוא כל כך רחב, כל כך מגוון ושונה בין אדם לאדם.

זאת בשל ההיסטוריה האישית והתרבותית, כמו גם החוויות והמשאבים שצברו (או איבדו) במהלך חייהם.
 אין אפשרות להצביע על ממוצע מסוים או להגדיר מה היכולות האופייניות לאדם בגיל 63 באופן גורף.

המגוון האינסופי ביכולות המשתנות בין אדם לאדם, בין תרבות לתרבות, מהווים את הקושי הבסיסי באבחון של דמנציה.

מהי דמנציה?

דמנציה זו מעין קטגוריה של מחלות.

בשפת הרפואה דמנציה היא תסמונת נוירו-דגנרטיבית.

המשמעות של דמנציה היא שיש בעיות וקשיים בחשיבה ובתפקוד, מעבר למצופה בגיל כרונולוגי מסוים.

יש המון תתי סוגים של דמנציה.

רוב השמות של הסוגים השונים מתייחסים לאזורים או התפקודים

הפגועים במוח.

מעריכים שיש לפחות כ-50 סוגים שונים של דמנציה, רובם נדירים ביותר.

הסוג השכיח ביותר הוא דמנציה מסוג אלצהיימר.

האבחנה של דמנציה לעולם לא מתבססת על סוג מבחן הערכה אחד ויחיד.
 אי אפשר לעשות בדיקת דם או הדמיה מוחית ולגלות אם יש או אין דמנציה.
 האבחנה נעשית תהליך שנקרא אבחנה מבדלת. כלומר הרופאים עורכים בדיקות מעבדה, בדיקה גופנית, הדמיה של המוח והערכה קוגניטיבית כדי לקבל תמונה מקיפה של המצב ולשלול מחלות או תסמונות אפשריות אחרות. (אפשר לקרוא עוד על מצבים שיכולים להראות כדמנציה אבל אינם בפוסט הזה).

איזה רופא מאבחן דמנציה?

בישראל יש 3 התמחויות רפואיות עם הסמכה לאבחן דמנציה לסוגיה:

גריאטריה, פסיכיאטריה ונוירולוגיה.

(לפי ההסתדרות הרפואית בישראל פסיכוגריאטר הוא רופא בעל ממחיות בפסיכיאטריה, שעשה השתלמות בפסיכיאטריה של הזיקנה ובגריאטריה).

מה קורה בתהליך ההערכה והאבחנה לדמנציה?

חשוב מאד ללוות את האדם עם השינויים הקוגניטיביים לרופא!

על המלווה לשתף את הרופא בשינויים והקשיים שיש בחיי היום יום.

מידע זה חיוני לכוון את הרופא בבחירת המבדקים המתאימים לתהליך האבחון.

זאת משום שלעתים, האדם עם השינויים הקוגניטיביים "מגייס כוחות" בזמן ההערכה הקוגניטיבית, ועשויה להתקבל תמונת מצב שאינה משקפת את יכולת התפקוד היום יומי.

הרופא זקוק למידע הן מהמחולה והן מהמלווה לצורך הבנה הוליסטית של המצב.

לאחר לקיחת אנמנזה (איסוף המידע), הרופא:

- יבצע הערכה קוגניטיבית. לרוב זו תהיה הערכה קצרה מסוג MMSE (הידוע בשם מיני מנטל) או MoCA. שתי ההערכות טובות, והבחירה ביניהן נתונה לשיקול דעתו של המעריך.

- יבצע בדיקה גופנית

- יפנה בדיקות מעבדה (דם ושתן לרוב)

- עשוי להפנות לבדיקות הדמיה (בדרך כלל CT או MRI). בדיקות ההדמיה מיועדות לשלול קיומן של מחלות אחרות במוח ( למשל, תהליך תופס מקום).
 אין ממצאים חד משמעיים בבדיקות הדמיה שמעידים בהכרח על דמנציה.

מה הסיבות שכל כך קשה לקבל אבחנה של דמנציה מסוג מסוים?

1. יש חפיפה בין סימפטומים של סוגי דמנציה שונים.

לדוגמה: הזיות ראייה כמו לראות ילדים או חרקים שלא באמת קיימים זו תופעה שכיחה בדמנציה מסוג לגופיפי לואי, אבל זה יכול להופיע גם בדמנציה מסוג אלצהיימר. בגלל החפיפה בין התסמינים אי אפשר להסתמך על סוג הערכה יחיד כדי לאבחן דמנציה.

2. פנייה להערכה ואבחנה מתרחש בשלב אמצע של הדמנציה.

לעתים קרובות מגיעים לרופא להערכה בעקבות שינויים קוגניטיביים בשלב אמצע של המחלה.

מעטים ניגשים מיוזמתם להערכה קוגניטיבית בשלב מוקדם והתחלתי.

ככל שדמנציה, לסוגיה, מתקדמת - התסמינים חופפים יותר בין סוגי הדמנציה השונים.

כלומר, השוני בין סוגי דמנציה ניכר בעיקר בתחילת המחלה.

לדוגמה, דמנציה מסוג אלצהיימר מאופיינת בהתחלה בקושי בשליפת מידע מזיכרון לטווח קצר.

לעומתה, דמנציה מסוג פרונטו-טמפורלי מאופיינת בהתחלה בשינויים התנהגותיים (ירידה בהיגיינה, אכילה מוגזמת, קולניות וצעקות, התנהגות מינית לא מתאימה ועוד מגוון ביטויי התנהגות), בעוד הזיכרון לטווח קצר עשוי להיות תקין.

3. ייתכן שלחולה יש כמה סוגים של דמנציה במקביל.

חלק מהאנשים עם דמנציה למעשה סובלים מכמה סוגים שונים במקביל.

מצב שכיח הוא דמנציה מסוג אלצהיימר מעורב עם דמנציה וסקולרית.

אפשר שיהיו שילובים אחרים, כמו דמנציה מסוג אלצהיימר ודמנציה פרונטו-טמפורלית.

לנוכח העובדה שאין כיום טיפול מרפא לדמנציה לסוגיה, ההתמודדות דומה לכל הסוגים ותתי הסוגים.

הכי אפקטיבי - התערבויות לא תרופתיות של התאמת התקשורת, הסביבה והתעסוקה ליכולות המשתנות של האדם החולה בדמנציה.

למעשה, בשונה ממחלות או תסמונות אחרות, בדמנציה עיקר ה"עבודה הטיפולית" היא באחריות של המטפלים העיקריים.

זה קשה ומאתגר.

למען עצמכם ולמען יקירכם, אל תעברו זאת לבד.

תזכרו -

זה שאין תרופה לדמנציה, לא אומר שאין מה לעשות.

תדברו איתי, ןנחשוב ביחד איך להיטיב את איכות החיים לשכם ושל יקירכם.

אולי יעניין אותך לקרוא גם -

זה דמנציה. מה עושים עכשיו?

כמה זמן נמשכת דמנציה

שאלות ותשובות על דמנציה